גינקולוגיה: Clinical management of functional ovarian cysts: a prospective and randomized study

MacKenna A,. Fabres C., Alam V. and Morales V
Human Reproduction 2000;15(12):2567-2569

רופאים רבים ניצבים בפני הבעיה של מעקב אחר נשים הסובלות מציסטות שחלתיות. מרבית הציסטות השחלתיות בנשים בגיל הפריון מוגדרות כ"פונקציונליות" (זקיקים פוליקולריים וגופיפים צהובים). נשים העוברות טיפולי פריון עוברות מעקב תכוף ומבצעות בדיקות על-שמע רבות במהלכן מתגלות ציסטות שחלתיות. הטיפול בציסטות אלו אינו ניתוחי אלא מבוסס על המתנה ומעקב. יש הנוהגים לטפל במקביל בתכשירים הורמונליים, כגון גלולות למניעת הריון. בעיה זו ניצבת במלוא חריפותה בנשים הנמצאות במסגרת טיפולי פריון. טיפולי הפריון מחד מגבירים את שכיחות הממצאים הפונקציונלים ומאידך המצאות הממצאים מונעת שימוש בתכשירים מעודדי ביוץ במחזור הטיפולי הקרוב.
עבודה זו בדקה בצורה פרוספקטיבית ורנדומלית את יעילות השימוש בתכשירים הורמונליים (גלולות) לשם טיפול בציסטות פונקציונליות בנשים העוברות טיפולי פריון.

לעבודה גויסו 53 נשים שעברו טיפולי פריון (על-רקע בעיה זכרית או בעיה המוגדרת כ- unexplained). לכל הנשים לא הייתה בעיה המוגדרת כבעיית ביוץ (ע"פ ברור שבוצע לפני תחילת הטיפולים). לפני תחילת הטיפול בתכשירי הפריון השונים עברו הנשים בדיקת על-שמע בגישה לדנית שהייתה תקינה. כל הנשים סיימו מחזור טיפולי אחד עם Clomiphene Citrate ו/או hMG-human Menopausal Gonadotropins ללא השגת הריון. במהלך חמשת הימים הראשונים למחזור הבא בוצעה בדיקת על-שמע נוספת בה התגלו ממצאים ציסטיים (הגדולים מ- 15 מ"מ והמוגדרים כפונקציונלים ע"י המחברים היות ולא נמצאו לפני תחילת הטיפולים). הנשים חולקו רנדומלית לשתי קבוצות: האחת, הכוללת 27 נשים ללא טיפול. השניה, 26 נשים, המטופלות בגלולות המכילות 0.05mg ethinyl estradiol+0.25mg levonogestrel. בתחילת המחזור הבא בוצעה בדיקת על-שמע נוספת. במידה והממצאים לא חלפו הנשים המתינו מחזור נוסף, ללא כל טיפול ואז נבדקו שוב.

בגיוס הנשים לא היו הבדלים בין הקבוצות מבחינת גיל, משך אי-הפריון וגודל הממצאים. לאחר מחזור ראשון של השגחה / טיפול נסוגו הממצאים ב- 76% ו- 72% מהנשים (בהתאמה; הבדלים לא משמעותיים). ל- 6 נשים בקבוצת המעקב ו- 7 נשים בקבוצת הטיפול נמצאו ממצאים לאחר המחזור הראשון. לא היה הבדל משמעותי מבחינת גודל הממצאים בין הקבוצות. לאחר מעקב בלבד (ללא טיפול) במשך חודש (מחזור) נוסף נמצא כי כל הממצאים נסוגו בשתי הקבוצות.

עבודה זו נותנת תוקף נוסף לממצאים אשר התפרסמו בעבר והראו כי בנשים העוברות טיפולי פריון, אין הבדל בין מעקב בלבד לבין טיפול הורמוני באשר לשיעור נסיגת ציסטות שחלתיות פונקציונליות (כך שלמעשה אין במקרים אלה כל יתרון במתן גלולות למניעת הריון). יש לזכור כי ממצאים אלו נכונים כל עוד למטופלת אין בעיית ביוץ. עבודה זו שונה מעבודות אחרות בכך שכל הנשים עברו בדיקת על-שמע מקדימה אשר שללה ממצאים לפני תחילת טיפולי הפריון. לפיכך, אין להתפלא כי סה"כ כל הממצאים נסוגו לגמרי לאחר שני מחזורים בהם לא ניתנו טיפולים המעוררים ביוץ
(ovulation induction). בעבודות אחרות, בהן לא נערכה בדיקת על-שמע כבסיס לפני תחילת הטיפולים, נמצא כי ממצאים רבים אשר לא נסוגו לאחר 9-8 שבועות היו למעשה ציסטות לא-פונציונליות (דרמואיד, אנדומטריומה, para-ovarian וכו').

ניתן לסכם כי אצל אישה שהחלה את מחזורי טיפולי הפריון ללא ממצא שחלתי, מרבית הסיכויים כי הממצאים החדשים יחלפו תוך 8-4שבועות. הזמן הנדרש לממצאים לחלוף איננו מתקצר בעקבות טיפול בגלולות. כמובן, שגם בעבודה זו יש להסתייג מהמספר הנמוך יחסית של הנבדקות. ממצאי המחקר חשובים עבור מרבית הנשים שמעונינות מאד להתחיל מוקדם ככל האפשר בטיפול פריון נוסף.

למאמר המקורי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים