משפחה

מיילדות: A randomized trial of cerclage versus no cerclage among patients with ultrasonographically detected second-trimester preterm dilatation of the internal os

Rust OA., Atlas RO., Jo-Jones K et al
Am.J.Obstet.Gynecol 2000;183(4):830-835

עבודה זו הינה עבודה פרוספקטיבית רנדומלית הבודקת את יעילות הטיפול בתפר צווארי בנשים אשר הדגימו קיצור ומשפכיות של צוואר הרחם בשבועות 24-16 להריון.

לעבודה גויסו נשים הנחשבות כבעלות גורם סיכון ללידה מוקדמת (לידות מוקדמות והפלות מאוחרות בעבר, ניתוחים בצוואר הרחם, מומים רחמיים והריונות מרובי עוברים) ונשים שאינן בקבוצת סיכון אך נמצא אצלן (בבדיקה אקראית) קיצור של הצוואר. לנשים אלו בוצעה הדמיית על-שמע (US) של צוואר הרחם בשבועות 24-16. נשים בהן צוואר הרחם התקצר לפחות מ- 25 מ"מ או בהן נמצאה משפכיות הארוכה ביותר מרבע מאורך כל הצוואר נחשבו כמועמדות למחקר.
סה"כ נכללו ברנדומיזציה 61 נשים. מהן 53 נשים בעלות גורמי סיכון ללידה מוקדמת ו- 8 נשים שהתגלו ללא כל גורם סיכון בעברן. כל הנשים עברו דיקור מי-שפיר לשלילת זיהום תוך-רחמי וטופלו בתכשירים אנטיביוטיים למשך 48 שעות. כמו כן נלקחו תרביות מהלדן, נבדקה רמת פיברונקטין ונלקחו בדיקות לטרומבופיליה.
בוצעה חלוקה רנדומלית 31 נשים עברו תפירה (מק'דונלד) של צוואר הרחם ו- 30 נשים קיבלו הנחיות למנוחה בלבד. לא היה הבדל בין הקבוצות בממדי צוואר הרחם, בשיעור הזיהומים הלדניים, דלקות במערכת השתן או רמות פיברונקטין. בדיעבד התברר גם כי לא היו הבדלים בשיעור הטרומבופיליות בין הקבוצות.
בקרב הנשים אשר עברו תפירה, ל- 3 הוצעה תפירה נוספת עקב התבלטות הקרומים אל מעבר לנקודת התפירה. בקרב הנשים אשר טופלו במנוחה בלבד, ל- 1 היצעה תפירה עקב בלט קרומים מעבר לפי החיצון שהתרחש לפני שבוע 24.

בבדיקת הסיבוכים וגיל ההריון בלידה נמצא כי לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בנוגע ל: שיעור הלידות המוקדמות, שיעור זיהומי Chorioamnionitis והפרדות שליה.

עבודה זו מדגימה כי תפירה צוואר הרחם על-סמך קיצור של הצוואר כי שנצפה במהלך הטרימסטר השני להריון איננה יעילה במניעת לידות מוקדמות.

בקריאת שתי העבודות הנ"ל לא ניתן אלא לתהות שוב עד כמה שתי עבודות הבודקות את אותה בעיה מציגות מסקנות כה שונות (כה מוכר…). בעבודה של Althuisius SM וחב' נמצאו 18 נשים בהן לא הושם תפר מניעתי ובבדיקה נמצא צוואר רחם מקוצר. נשים אלו מהוות קבוצה הדומה למאמר של Rust וחב'. אולם, בעוד שבעבודה הראשונה תפירת הצוואר הועילה לנשים, בעבודה השניה התפירה לא הניבה שום שיפור. עם זאת, אם נבחן היטב את קבוצות המדגם בשתי העבודות ניתן לשער כי ההבדל בתוצאות טמון בגיוס אוכלוסיית המחקר. העבודה הראשונה התבססה על גיוס נשים בהן היה גורם סיכון המאפיין אי-ספיקה של צוואר הרחם. לעומת זאת, בעבודה השניה גויסו נשים עם "בעיות" שונות (כגון מומים רחמיים, הריונות מרובי עוברים ואף נשים ללא כל גורם סיכון) אשר אינן קשורות דווקא למצבו הבסיסי של צוואר הרחם.
לפיכך, בסיכום שתי העבודות ובהתבסס על מספר הנבדקות הנמוך ניתן להסיק כי ייתכן ובנשים בעלות עבר המחשיד לאי-ספיקת צוואר רחם ניתן לבצע מעקב הריוני תכוף ולבצע cerclage רק ע"ס ממצא המצביע על קיצור משמעותי של צוואר הרחם.

למאמר המקורי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים