האם "טרומבוציטופניה מושרת הפרין" הנה תהליך זמני?

טרומבוציטופניה מושרת הפרין (טמ"ה) הנה תסמונת של טרומבוציטופניה, הנגרמת על ידי נוגדן ייחודי אשר באופן פרדוקסאלי עלולה לגרום לעיתים קרובות לקרישתיות יתר. רוב הלוקים בתסמונת זו מפתחים נוגדן מסוג IgG כנגד קומפלקס המכיל "פקטור טסיות 4" והפרין. "פקטור טסיות 4" היינו פפטיד קטן המאוכסן בגרנולות אלפא בטסיות, נקשר להפרין ומשתחרר לזרם הדם בעת טיפול בהפרין. בניסיונות מעבדה הקומפלקס המכיל: פקטור טסיות 4-הפרין- IgG גרם לשפעול טסיות, ממצא המרמז על מנגנון זה כגורם לקרישתיות יתר בתסמונת של טרומבוציטופניה מושרת הפרין. באופן טיפוסי תסמונת זו מתחילה כשבוע לאחר טיפול בהפרין, לעיתים מתרחשת ירידה מהירה יותר של מספר הטסיות בחולים שטופלו קודם בהפרין.מחקר זה בא לבחון את קשר הזמן בין טיפול קודם או עכשווי להתפתחות טרומבוציטופניה מושרת הפרין.
אותרו 243 חולים אשר אובחנו כלוקים ב- טמ"ה בהם נבדק משך הזמן בין התחלת הטיפול להיוצרות טרומבוציטופניה. כמו כן נבחן משך הזמן בו נמצאו בדם נוגדנים תלויי הפרין על ידי תבחין שחרור סרוטונין מטסיות וכן תבחין לגילוי נוגדנים לפקטור טסיות 4, בנוסף נבדקו תוצאות הטיפול בהפרין ב- 7 חולים אשר פתחו טמ"ה בעבר וטופלו שנית בהפרין.
ירידה במספר הטסיות אשר החלה מהיום הרביעי ואילך מהתחלת הטיפול בהפרין נמצאה ב- 170 חולים מתוך 243 (70%) בקבוצה זו היסטוריה של טיפול קודם בהפרין לא השפיעה על תזמון התפתחות טרומבוציטופניה. בשאר 73 החולים, שהיוו 30% מכלל החולים, התחלת טרומבוציטופניה היתה מהירה (זמן החציון היה 10.5 מהתחלת הטיפול בהפרין). כל החולים בקבוצה זו טופלו בהפרין בתוך 100 הימים שקדמו לטיפול הנוכחי בהפרין, רובם בתוך שלושת השבועות האחרונים ולפיכך מסיקים המחברים כי בקבוצה זו קיימים כבר נוגדנים בדם ומתן חוזר של הפרין מביא לתגובה מהירה תוך שעות. כמו כן נמצאו 120 (71%) מקרים טרומבוטיים חדשים ו- 26 (15%) מקרי מוות בתוך 30 יום מהתפתחות התסמונת בקבוצה הקודמת לעומת 50 (68%) מקרים טרומבוטיים ו- 9 (12%) מקרי מוות בקבוצה זו. במהלך ההחלמה מהתסמונת רמת הנוגדנים תלויי הפרין נעלמה מהסרום בזמן חציון של 50 עד 85 יום כתלות בסוג התבחין. באותם 7 חולים שטופלו בהפרין בשנית לאחר העלמות הנוגדים תלויי הפרין בדמם, לא נמצא אף אירוע של טמ"ה, ממצאים אלו מרמזים כי במצב בו אין נוגדנים תלויי הפרין בדם הסיכון להיוצרות תסמונת טמ"ה לאחר מתן קצר חוזר של הפרין היינו נמוך.
למרות ועל סמך ממצאים אלו מציעים המחברים כי מתן הפרין לחולים שפיתחו בעבר טרומבוציטופניה תלוית הפרין יוגבל לאותם מקרים בהם ישנה חובה לטיפול בהפרין כגון ניתוחים בכלי הדם או בלב וגם זאת רק במצב בו לא התגלתה רמה של נוגדנים תלויי הפרין בדמם. בשל העובדה כי הסיכון לפתח תסמונת זו לאחר ניתוח אינו ברור דיו בחולים אלו, מומלץ להשתמש בתכשיר אנטי קואגולנטי אחר למניעה או טיפול.

למאמר המקורי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים