האם קיים קשר בין יתר לחץ דם באמצע החיים למחלת אלצהיימר ?

יתר לחץ דם ויתר כולסטרול עלולים להגדיל את הסיכון לדמנציה על ידי השריית טרשת והגבלת זרימת הדם המוחי, אולם הם גם יכולים להשפיע באופן ישיר תוך גרימת השינויים הנוירודגנרטיבים המובילים למחלת אלצהיימר. מחקרים שונים מצאו תוצאות סוטרות באשר לקשר בין לחץ דם ,כולסטרול והתפתחות אלצהיימר, בנוסף קיימת בעייתיות להסיק מסקנות לגבי גורמי סיכון אלו כסיבה לאלצהימר, אולם ניתן במידה מסוימת להתגבר על כך על ידי מחקרים אורכיים. שני מחקרים כאלו הדגימו כי יתר לחץ דם קודם להתפתחות אלצהימר וכך גם לגבי רמת כולסטרול מוגברת. המחקר הנוכחי הינו המחקר האורכי מבוסס – אוכלוסייה הראשון שבא לבחון את הקשר בין יתר לחץ דם ויתר כולסטרול באמצע החיים לבין התפתחות מחלת אלצהיימר.

אוכלוסית המחקר
השתתפו נבחנים מארבעה אזורי מגורים שונים בפינלנד אשר לגביהם נאספו נתונים בשנים 1972, 1977, 1982, 1987. מ- 2293 נבחנים אשר היו עדיין בחיים בין הגילאים 79-65 בסוף שנת 1997 וחיו באזורי מגורים מוגדרים במזרח פינלנד 2000 נבחרו בצורה אקראית להשתתף במחקר הנוכחי. 1449 אנשים נכללו בסוף הגיוס גיל ממוצע בסקר הראשוני 6±50.4 בסקירה השניה 4±71.3 כאשר זמן המעקב הממוצע עמד על 4.9±21 שנים.

תוצאות
אנשים שלקו באלצהיימר היו באופן מובהק מבוגרים יותר ובעלי השכלה נחותה. חולי האלצהיימר היו בעלי ערכי לחץ דם סיסטולי, רמת כולסטרול ו- BMI גבוהים יותר באמצע החיים מאשר נבדקים ללא אלצהיימר אולם בסקירה השניה לאחר שנות המעקב לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בערכי גורמי הסיכון לעיל. בערכי לחץ הדם הדיאסטולי לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות לא בבדיקה באמצע החיים ולא בסקירה השניה.
נמצא כי לאנשים בעלי לחץ דם סיסטולי > 160 מ"מ כספית באמצע החיים יש פי 2.3 סיכוי לפתח אלצהימר בגיל מתקדם מאשר אנשים ללא יל"ד באמצע החיים. לאנשים בעלי כולסטרול >240 מ"ג/ל יש פי 2.1 סיכוי לפתח אלצהיימר בגיל המבוגר בהשוואה לאנשים בעלי רמות כולסטרול תקינות. אנשים בעלי יל"ד ויתר כולסטרול על פי הגדרות אלו בעלי סיכוי של פי 3.5 לפתח אלצהיימר בגיל המבוגר. לחץ דם דיאסטולי באמצע החיים לא היוה גורם סיכון לאלצהימר בגיל המבוגר. ממצאים אלו נשארו נכונים גם לאחר תיקנון ל: חינוך, אירועים וסקולריים, עישון, צריכת אלכוהול ו-BMI.
מחברי המאמר מסכמים בהבנה כי יל"ד והיפרכולסטרולמיה באמצע החיים ובמיוחד שילוב של שניהם מעלים את הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר בגיל המבוגר.

הערת העורך
מחקר ראשוני וחשוב ביותר המקשר בין גורמי סיכון ידועים למחלות וסקולרית לבין מחלה ללא אטיולוגיה וסקולרית ידועה. בשל העובדה כי חלקם היחסי של האנשים המבוגרים באוכלוסיה עולה תוצאות מחקר זה מהוות תמריץ נוסף לרפואה מונעת מוקדם ככל שניתן ופותחות פתח לתקווה כי ניתן למנוע או להפחית משכיחות מקרי הדמנציה לאור העובדות כי גם יל"ד וגם היפרכולסטרולמיה הנן מחלות ברות טיפול.

לאתר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים