משפחה

תנועתיות הושט בחולי רפלוקס לפני ואחרי פונדופליקציה: עבודה פרוספקטיבית מבוקרת קלינית ומנומטרית

Esophageal motility in reflux disease before and after fundoplication: a prospective, randomized, clinical, and manometric study.Fibbe C, Layer P, Keller J, Strate U, Emmermann A, Zornig C. Gastroenterology. 2001 Jul;121(1):214-6

מבוא
אין ספק שהפרעה תפקודית של הסוגר הוושטי התחתון הינה בעלת חשיבות אטיולוגית בגרימת רפלוקס קיבתי-וושטי. לעומת זאת, לא ברורה עדיין כל צרכה חשיבותם של הפרעות בתנועתיות גוף הוושט במחלה זו. ברוב חולי הרפלוקס, כאמור, נגרם הרפלוקס בעת הרפיה לא מתואמת של הסוגר התחתון ואחד הטיפולים המוצעים הוא ביצוע פונדופליקציה הגורמת לעליית הלחץ המכני באיזור המעבר מהוושט לקיבה. באופן פיזיולוגי ידוה חשיבות ההתכווצות הפריסטלטית של גוף הוושט בסילוק תוכן חומצי חוזר ומניעת אזופגיטיס. הפרעה בהתכווצות תקינה של גוף הוושט שכיחה בחולי רפלוקס כדי 25% בחולים עם מחלה קלה ו- 50% במקרים של מחלה חמורה. אולם, לא ברור חשיבות ממצאים אלו בגרימת הרפלוקס. נטען גם כי מניעת רפלוקס עשויה לשחזר ולשפר את התכווצויות הוושט. לא ברור אם ניתוח פונדופליקציה משנה או עשוי להביא לשיפור בהתכווצות הוושט.

מטרות העבודה הנוכחית
1) האם הפרעה בהתכווצות גוף הוושט קשורה בחומרת התסמינים ובמהלך הבתר ניתוחי בחולי רפלוקס?
2) האם ניתוח פונדופליקציה לפרוסקופי של 3600 (ניסן) או ניתוח של 2700 (טופה) משנים את התכווצות הוושט, ובעיקר האם הם שיפרו את ההפרעות הקדם-ניתוחיות?

נבדקים ושיטות
200 חולים עם היסטוריה ארוכה של GERD עברו הערכה קלינית , אנדוסקופית ומנומטרית כולל ניטור חומציות הוושט ל- 24 שעות בין 1999 ו- 2000 בהמבורג שבגרמניה. ב- 100 מתוכם נמצאה עדות להפרעה בהתכווצויות הוושט ובאופן אקראי נותחו. בניתוח בוצעה פונדופליקציה ב- 2 השיטות המתוארות. 4 חדשים לאחר הניתוח הוערכו שוב המטופלים בדרך שבה נבדקו קודם הניתוח.

תוצאות
הפרעות בהתכווצות הוושט היו כרורות במחלת רפלוקס חמורה יותר ועמידה יותר לטיפול הרפואי (64% כנגד 49%) והפחתה גדולה יותר בלחץ בסוגר התחתון בהשוואה לחולים עם התכווצויות תקינות בוושט. המהלך הקליני וחזרת התסמינים לאחר הניתוח היו שווים ב- 2 הקבוצות (21% ו- 14%). ב- 85% מן החולים לא חל שינוי בהתכווצויות הוושט לאחר הניתוח, ניצפה שיפור ב- 10 חולים (ללא הבדל בשיטת הניתוח) וניצפתה הרעה ב- 9 חולים (8 חולי ניסן ו- 1 טופה).
בגרף דלקמן מוצגים ערכי הלחץ בסוגר התחתון : A- לחץ נמוך משמעותי בחולים עם הפרעה בהתכווצות הוושט מאשר אלו ללא, לעומת זאת העליה בלחץ לאחר הניתוח לא היתה שונה ב- 2 הקבוצות. B- הלחץ בסוגר התחתון לא היה שונה ב- 2 סוגי הניתוחים לפני הניתוח, אולם הלחץ הממוצע לאחר הניתוח לאחר ניסן היה גבוה יותר מאשר טופה. C,D- התלות של הלחץ בסוגר התחתון בקיום הפרעה בהתכווצות הוושט קודם הניתוח ובסוג הניתוח.

לסיכום
בחולי רפלוקס, הפרעה בהתכווצות הוושט:
א) משקפת מחלה חמורה יותר
ב) לא משפיעה עלהמהלך הבתר-ניתוחי,
ג) לא מתוקנת על יד פונדופליקציה, ללא קשר לסוג הניתוח
ד) עלולה להיגרם על ידי הפונדופליקציה עצמה,
ה) לא דורשת התאמת טיפול ניתוחי ספציפי.

למאמר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה