Dwomoa Adu.: The evidence base for the treatment of lupus nephritis in the new millennium, Nephrol Dial Transplant (2001) 16: 1536 – 1538
מעטות המחלות לגביהן יש ויכוח כה נרחב באשר לטיפול בדלקת כליות הנובעת מלופוס.
ד"ר ADU מבירגמינהם, בריטניה, כותב סיכום בנוגע ל EBT ומסקנותיו הן כדלהלן:
במקרים של PROLIFERATIVE LUPUS NEPHRITIS קיימת בחירה לטיפול עם דיכוי תוקפני של המערכת החיסונית, כלומר, AZATHIOPRINE או CYCLOPHOSPHAMIDE , ביחד עם סטרואידים. הירידה בשכיחות ההתפתחות של אי-ספיקה כלייתית חייבת להישקל כנגד תופעות הלוואי, כגון הפסקת וסת (יש לזכור, שרוב החולים הינן נשים צעירות).
פלסמפרזיס: באשר לפלסמפרזיס, המסקנה היא שאין היא מוסיפה מאומה ל- AZATHIOPRINE או CYCLOPHOSPHAMIDE.
טיפול חדיש: בחיפוש אחרי טיפול חדיש נוסה MOFETIL MYCOPHENOLATE או (MMF).
ישנן מספר עבודות של CASE REPORTS ו- CASE SERIES לפיהן התרופה היתה יעילה.
בעבודה המשווה בין ה MMF ביחד עם סטרואידים לעומת CYCLOPHOSPHAMIDE PREDNISONE , ולאחר מכן PREDNISONE AZATHIOPRINE, נמצא ששתי התרופות הביאו לנסיגה באותם אחוזים (גם חלקית וגם מלאה) לגבי מוות ולגבי הישנות המחלה. זיהומים היו יותר שכיחים ב- PREDNISONE CYCLOPHOSPHAMIDE וכן AMENORHEA, איבוד שער ולויקופניה הופיעו רק אצל חולים שקיבלו CYCLOPHOSPHAMIDE.
יש לציין, שמדובר רק ב- 42 חולים בעלי אי-ספיקה כלייתית קשה, אך התרופה MMF באמת נראית מבטיחה מבחינת תופעות הלוואי לעומת CYCLOPHOPHAMIDE ו- AZATHIOPRINE.
לסיכום
קיימת הטבה ניכרת בפרוגנוזה של חולי LUPUS NEPHRITIS באשר ההישרדות בשנות ה- 60 היתה כ- 60% בשלוש שנים, וכעת היא למעלה מ- 80% בעשר שנים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!