מה ידוע עד עתה לגבי הרדמה תוך-קמרלית בניתוחי קטרקט?

Intracameral Anesthesia. A Report by the American Academy of OphthalmologyCarol L. Karp, Terry A. Cox, Michael D. Wagoner, Reginald G. AriyasuOphthalmology 2001;108:1704-1710

הרדמה טופיקלית ותוך-קמרלית הנן טכניקות חדשות להפחתת כאבים בניתוחי קטקרקט מודרניים. הוכח שהרדמה טופיקלית הינה אלטרנטיבה בטוחה ויעילה להרדמה רטרובולברית ופריבולברית. להרדמה טופיקלית ותוך-קמרלית יתרונות אפשריים על הרדמה רטרובולברית ופריבולברית אשר עשוייה להסתבך לעיתים נדירות בפרפורציה של העין, חסימת עלי דם רטינליים, דימום רטרובולברי, פזילה, פטוזיס, נזק לעצב הראיה ואף cardiac or pulmonary arrest.
המאמר בא לתאר את הפרוצדורה של הרדמה תוך-קמרלית ולבחון את המידע הקיים בנוגע ליעילות השיטה אפשרות של רעילות לאנדותל הקרנית ולרשתית. בנוסף לבחון את המידע לגבי המינון האופטימלי והמכסימלי.
בוצע סקר ספרות של הפרסומים במהלך 1968 עד 2000 שעלה על 180 פרסומים אשר נבחנו מחדש.
יש מחקרים שהצביעו על היעילות של הרדמה תוך-קמרלית בעוד שמחקרים אחרים דווחו על חוסר השפעה. התברר שלא נבדק מהו הזמן האידאלי למתן ההרדמה התוך-קמרלית. היות והרדמה טופיקלית לבדה הינה יעילה, מנתחים בוחרים להוסיף הרדמה תוך-קמרלית רק במצבים בהם הרדמה טופיקלית איננה מספיקה. מחקרים קצרי טווח מצביעים על כך שלידוקאין 1% ללא חומר משמר בכמות של 0.1 מ"ל עד 0.5 מ"ל נסבל על ידי האנדותל אולם ריכוזים גבוהים יותר של לידוקאין הינם טוקסיים. נראה ש-buvicaine בריכוזים של 0.5% או 0.7% הינו טוקסי יותר לאנדותל מאשר לידוקאין 1% ואין בו כל יתרון על לידוקאין. יש הוכחות לשינוי ב-ERG לאחר חשיפה ללידוקאין או bupivacaine. לא ידועה ההשפעה לאורך זמן של שימוש בשיטת הרדמה זו. העדפת החולים לגבי הרדמה תוך-קמרלית לא נבדקה כיאות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים