Effects of a Functional Therapy Program on Motor Abilities of Children with Cerebral Palsy

Marjolijn Ketelaar
Adri Vermeer
Harm ‘t Hart
Els van Petegem-van Beek
Paul JM Helders
שיתוק מוחין מוגדר במאמר של Mutch et al 1992 כקבוצה של תסמונות הקשורות בליקויים מוטורים אשר אינם מתקדמים, שהם משניים לפגיעות או אנומליות מוחיות הנגרמות בשלבים המוקדמים של ההתפתחות. אין עדות לכך שהנזק הוא הפיך אבל תהליכי הבשלה והתאמה יכולים להביא לשינוי בתמונה הקלינית של הילד במשך הזמן. מטרת הטיפול הפזיותרפי הוא לגרות התפתחות מוטורית ולשפר את מידת העצמאות של הילד במיומנויות מוטוריות, בטיפול אישי, במשחק ובפעילות פנאי. ישנן שיטות טיפול שונות ולכולן מטרה משותפת להביא את הילד לרמת עצמאות מקסימלית.

מטרת המחקר
לבדוק האם חל שיפור ביכולת המוטורית של ילדים בעלי שיתוק מוחין המקבלים טיפול פזיותרפי תפקודי בהשוואה לקבוצת ביקורת אשר מקבלים טיפול המבוסס על עיקרון הנורמליזציה של איכות התנועה.

הגדרה של טיפול פזיותרפי תפקודי
לימוד מיומנויות מוטוריות משמעותיות לסביבה של הילד, הנתפסים כלקויים על ידי הילד או ההורה. הילד מתרגל את היכולות המוטוריות תוך מציאת פתרונות לבעיות מוטוריות באופן עצמאי ופעיל.

אוכלוסית המחקר
55 ילדים בני שנתיים עד שבע שנים חולקו באופן אקראי לאחת משתי קבוצות. קבוצה שקבלה טיפול פזיותרפי תפקודי או קבוצת ביקורת בה הילדים קבלו טיפול מבוסס על עקרון הנורמליזציה של איכות התנועה. הדגימה נעשתה לפי גיל (>48 חודשים, <48 חודשים) וסוג שיתוק המוחין (hemiplegic, diplegic, or quadriplegic).
28 ילדים בקבוצה של טיפול פזיותרפי תפקודי בהתאם להגדרה.
27 ילדים בקבוצת הביקורת שקבלו טיפול המבוסס על נורמליזציה של איכות התנועה (NDT, Vojta).
כל ילד קיבל טפול מאותו פזיותרפיסט שטיפל בו לפני תחילת המחקר.

קריטריונים לקבלה
*אבחנה של שיתוק מוחין הנקבע על ידי רופא ילדים או רופא שיקומי.
*גיל שנתיים עד שבע שנים.
*הילד אינו לומד בבית ספר לחינוך מיוחד ואינו מקבל טיפול במרכז שיקום.
*ההורים מבינים את השפה ההולנדית.
*הסכמת ההורים בכתב להשתתפות הילד במחקר.

מהלך המחקר
לאחר החלוקה לקבוצות כל הילדים עברו בדיקה ראשונה, ההורים עברו ראיון אישי והפזיותרפיסט המטפל מלא שאלון.
הפזיותרפיסטים של הקבוצה המיועדת לקבל טיפול פזיותרפי תפקודי עברו תכנית הכשרה ביישום הטיפול.
הילדים וההורים משתי הקבוצות עברו הערכה 6 חודשים, 12 חודשים ו- 18 חודשים לאחר הבדיקה הראשונית על ידי מערכים עצמאים שהיו עיוורים לסוג הטיפול שהילד מקבל. כל אותה עת הילדים קיבלו טיפול פזיותרפי בשיטה שנקבעה לפי הדגימה.

כלי המחקר
1.Gross Motor Function Measure GMFM כלי המודד יכולות מוטוריות בסיסיות הנמדדות בסביבה סטנדרטית (חדר טיפולים).
2.Pediatric Evaluation of Disability Inventory PEDI כלי המודד יכולות מוטוריות בחיי יומיום על פי דיווח הורים.
3. שאלון לפזיותרפיסט המטפל, בנושא שיטות טיפול נהוגות לפני ואחרי תכנית ההכשרה.

תוצאות
*לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בתוצאות של ההערכה הראשונית ב GMFM או ב PEDI .
*לא נמצא קשר בין הפזיותרפיסט המטפל והתוצאות ב GMFM או ב PEDI.
*הילדים משתי הקבוצות שפרו את התוצאות בשתי הבדיקות במשך תקופת המעקב.
*לא נמצא הבדל בין הקבוצות בתוצאות ה GMFM לאורך המעקב.
*נמצא הבדל בין הקבוצות בתוצאות של ה PEDI.
הילדים בקבוצה שקבלה טיפול פזיותרפי תפקודי קיבלו תוצאות גבוהות יותר מהילדים בקבוצת הביקורת בהערכה הראשונית ובכל אחת מבדיקות ההערכה 6, 12, ו- 18 חודשים לאחר ההערכה הראשונית.
*בבדיקת הקשר בין מידת השיפור לגיל הילדים בכל קבוצה נמצא שהילדים הצעירים שיפרו את התוצאות בשתי הבדיקות במידה רבה יותר מאשר הילדים הבוגרים יותר.
*נמצא שככל שתקופת המחקר התקדם, הפזיותרפיסטים שעברו הכשרה בנושא טיפול תפקודי הגדירו את בעיות הילדים במונחים תפקודיים.
*נמצא הבדל בעל משמעות בשינוי תדירות הטיפולים בשתי הקבוצות. תדירות הטיפולים של הילדים בקבוצת הביקורת עלתה מ 3.8 פעמים בחודש ל 4.3 פעמים בחודש. תדירות הטיפולים בקבוצה שקבלה טיפול תפקודי ירדה מ 3.4 פעמים בחודש ל 2.4 פעמים בחודש.
משך זמן כל טיפול לא השתנה באף אחת מהקבוצות.

סיכום ומסקנות
תכנית טיפול פזיותרפי המבוססת על תפקוד יכולה לשפר את היכולות הבסיסיות וגם את ביצוע מיומנויות מוטוריות תפקודיות בחיי יומיום.
תכנית ההכשרה של הפזיותרפיסטים הביאה לשינוי בתפיסה של הגדרת הבעיות המוטוריות מהגדרה איכותית להגדרה תפקודית. הטיפול התפקודי דרש שיתוף פעולה רב מההורים גם בהגדרת הקושי וגם בביצוע הטיפול עצמו.

הערת העורכת
המחקר מתייחס לויכוח בין פזיותרפיסטים מתחום הילדים עד כמה חשוב להתעכב בטיפול על איכויות תנועה כאשר הילד זקוק למיומנויות תפקוד מתקדמות יותר מבחינה התפתחותית.
חשוב להמשיך את המחקר בתחום.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים