אייל שלום,
לאילו תופעות לוואי יש לצפות בזמן השימוש בתרופה Roaccutane?
ד”ר עדי
תשובה
עדי שלום,
ניתן לחלק את תופעות הלוואי לתרופה Roaccutane שהחומר הפעיל בה הינו Isotretinoin לשניים: נפוצות ורציניות. בין התופעות הנפוצות יותר ניתן למצוא יובש של העור המלווה בקשקשת, דלדול של העור, אודם וגרד. כמו כן העור עלול להפוך לפגיע יותר כך שכל חבלה עלולה לגרום לשלפוחיות. תתיכן גם היפרפיגמנטציה של העור, יובש של הרקמות הריריות באף (ייתכן גם דימום אפי קל), כן של רקמות הגרון (תופעה שיכולה להיות מלווה גם בצרידות, של רירית העין. תיתכן ירידה בסבילות לעדשות מגע ולעיתים נדירות keratitis. תתיכן גם הפרעות בראייה (כולל ירידה בראיית לילה, בעת עור וראייה מטושטשת ומגוון רחב של בעיות עיניים אחרות) במקרה כזה יש להפנות למומחה עינים ולשקול הפסקת טיפול. ייתכן גם דלדול של השיער שיפסק עם הפסקת התרופה ולעיתים נדירות שיעור יתר. דווח גם על עלייה שפירה בלחץ דם תוך גולגולתי (יש להימנע משימוש במקביל לאנטיביוטיקה מקבוצת טטרציקלינים). כמו כן דווח על כאבי ראש, בחילות הקאות, חולשה, סחרחורת והזעה. כמו כן נצפו כאבי שרירים ומפרקים. דווח גם על עלייה בריכוז הקריאטנין.
לעיתים נדירות דווח על צהבת ודלקת כבד. קיימים דיווחים על עליית טריגלצרידים עם סכנה לדלקת לבלב כאשר הריכוזים מעל 8 גרם/ליטר. דווח גם על דלקת כלי דם על רקע אלרגי ו granulomatous lesions.
תופעות לוואי אחרות רציניות וחמורת כוללות שינוי מצב רוח (כגון דיכאון עמוק קיימים דיווחים גם על פסיכוזות), התכווצויות, שינויים במחזור החודשי, היפראוריצמיה, inflammatory bowel disease, דלקת בגידים, שינוי בעצמות, paronychia וזיהומים מסוג גרם חיובי, טרומבוציטופניה, טרובוציטוזיס, ניוטרופניה ואנמיה, הגדלת בלוטות לימפה ושתן דמי וחלבון בשתן.
התרופה הינה טרטוגנית ויש להימנע מהריון בזמן לקיחתה. יש לקחת אמצעי מניעה חודש לפני, במהלך וחודש אחרי הטיפול בתרופה. יש להימנע מתרומת דם לפחות חודש לאחר הטיפול. יש למדוד תפקודי כבד ושומנים בפלסמה לפני תחילת הטיפול, חודש לאחריו ולאחר מכן כל שלוש חודשים. יש להימנע מלהסיר שיער באמצעות שעווה במהלך הטיפול ו 5-6 חודשים לאחריו בשל החשש לקריעת רצועות מהעור. יש להימנע מהסרת עור או נזק לעור במהלך ו 5-6 חודשים לאחר הטיפול בשל החשש להצטלקות.
קיימת התווית נגד לשימוש בתרופה במהלך ההריון, הנקה באם קיימת הפרעה בתפקודי כבד או כלייה,
hypervitaminosis A והיפרליפידמיה.
המידע לתשובתה זו נלקח מה BNF 41, Lexi-Drugs וdrugdex 2001.
שאלה
אייל שלום,
מה ידוע על בטיחות מריחת שטח גוף רחב לטיפול בפטרת עור שטחית בדקטרין או אגיסטן בהריון החל מטרימסטר שני?
אודה על צירוף מראי מקום מתאימים
תודה
ד”ר ל.פ
תשובה
שלום דר’ ל.פ
בחיפוש שערכתי במאגר הנתונים REPROTOX מאגר המתמחה בשימוש בתרופות בזמן הריון עולה כי רק חלק קטן מתרופה זו אשר ניתן במתן וגינלי נספג סיסטמי (10-3 אחוז). במסגרת מחקר רחב שסקר 32804 לידות של תינוקות בריאים שמתוכם 7.7% נולדו לאימהות אשר השתמשו ב CLOTRIMAZOLE (אגיסטן, מיקו-הרמל או קלוטרימזול) בשימוש ווגינלי או חיצוני. במחקר זה נמצא כי זמן ההריון הממוצע ומשקל הלידה היו גדולים יותר. בשל תוצאה זו הועלתה ההשערה כי שימוש ב CLOTRIMAZOLE במהלך ההריון מקטין באופן משמעותי את שיעור הלידות לפני הזמן מכיוון שהתרופה נותנת מענה אפקטיבי לטיפול בפטרת של אברי מין. כמו כן לא נמצאה עלייה בשיעור הפגמים המולדים בקרב התינוקות שנחשפו לתרופה. לא צויין בתקצירים של מאמרים אלו זמן החשיפה וגודל שטחי הגוף שנחשפו. יש לזכור כי המידע מתייחס לחומר הפעיל ולא לחומרים בלתי פעילים בתכשירים שהוזכרו. בנוגע ל MICONAZOLE החומר הפעיל בדקטרין הרי שאין לגביו מידע חד משמעי בנוגע למריחה במהלך ההריון. החומר מסווג כקטגוריה C על פי ה FDA. כמו כן מכיוון שתרופה זו נספגת בכמות קטנה ביותר מהוגינה אין להשתמש בו בטרימסטר הראשון להריון אלא אם הדבר חיוני לשלומה של המטופלת. לעומת זאת ממידע שהתקבל לאחר מעקב בחולות שטופלו בתרופה במהלך ההריון לא הראה תופעות בלתי רצויות או סיבוכים בקרב תינוקות שנולדו לאמהות אלו (עלון לרופא של Monistat-7(R), 1988, Schenk et al. 1974, Culbertson 1974. בנוגע למריחה על שטחי גוף נרחבים גם בתרופה זו לא הצלחתי לאתר מידע בנוגע לסוגייה זו. כמו כן גם במאגר הנתונים Reprotox הדעות חלוקות לגבי השימוש בתרופה במהלך ההריון ועיקר המידע מתייחס לטיפול בתרופה בפטרת ווגינלית. מידע נוסף במאגר נתונים זה מצביע על האפשרות כי הן Clotrimazole והן miconazole יכולים לגרום לירידה בייצור טסטוסטרון iv-vitro אך לא ידוע אם לתרופות אלו השפעה דומה in-utero. לסיכום אין די מידע לקבוע האם מריחה של חומרים אלו על גבי שטחי עור נרחבים לטיפול בפטרת עור שטחיות החל מהטרימסטר השני להריון הנה בטוחה. למידע נוסף ניתן לפנות ליחידה למידע תרופתי המתמחה במתן תרופות בזמן הריון ואשר נמצאת בבית חולים אסף הרופא.
אין במידע בתשובה זו המלצה לשימוש בתרופה. התשובה למידע לקוחה מתוך Reprotox ו Drugdex Drug Evaluation ונכונה למהדורה מספר 110 שתוקפה פג ב 12/2001.
מראי המקום למידע שצויין בתשובה זו הינם.
Clotrimazole:
Czeizel AE, Rockenbauer M: A lower rate of preterm birth after clotrimazole therapy during pregnancy. Pediatr Perinat Epidemiol 1999; 13:58-64.
Czeizel AE, Taoth M, Rockenbauer M: No teratogenic effect after clotrimazole therapy during pregnancy. Epidemiology 1999;10: 437-40.
Miconazole:
Culbertson, C: Monistat: a new fungicid for treatment of vulvovaginal candidiasis. Am J Obstet Gynecol 120:973-976, 1974/
Davis JE et al: Comparative evaluation of Monistat and Mycostatin in the treatment of vulvovaginal candidiasis. Obstet Gynecol 44: 403-406, 1974.
McnNellis D et al: Treatment of vulvovaginal candidiasis in pregnancy: a comparative study. Obstet Gynecol 50:674-8, 1977.
Jick H et al: First trimester drug use and congenital disorders. JAMA 246: 343-6, 1981.
Weisberg M: Treatment of vaginal candidiasis in pregnant women. Clin Ther 8: 563-7, 1986.
Rose FW et al: Pregnancy outcomes after first-trimester vaginitis drug therapy. Obstet Gynecol 69: 751-5,1987.
- אינדיקציות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
שיעור ההוצאה על הבריאות בישראל עלה ב-2021 ל-8.1% מהתוצר, אך עדיין נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע הודעה לפיה שיעור ההוצאה לבריאות ב-2021 על ל-8.1% מתמ”ג, עלייה של 8.6% בהשוואה ל-2020 במחירים קבועים. העלייה ב-2021 קשורה להרחבת התקציבים שהועברו למערכת בשל המאבק בקורונה. יש לציין ששיעור ההוצאה על בריאות בישראל מתוך התוצר הגלמי נמוך בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD העומד על כ-9.5% בממוצע. בהשוואה למדינות כמו גרמניה שוודיה […]
הורדה של 40% בהשתתפות עצמית על ימי אשפוז במחלקת סיעודי מורכב לקשישים, אך מרבית הקשישים אינם מוצאים מקום להתאשפז בו
הודעת משרד הבריאות הורדה של 40% בהשתתפות עצמית על ימי אשפוז במחלקת סיעודי מורכב לקשישים הכנסת אישרה היום את צו שר הבריאות (שבתוספת השניה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי), לפיו תופחת ההשתתפות העצמית של מבוטחים עבור ימי אשפוז במחלקת סיעודי מורכב. קשישים שעוברים ממחלקה פנימית למחלקת סיעודי מורכב, משלמים השתתפות עצמית על ימי האשפוז. ההשתתפות העצמית […]
כללית דורשת מבתי החולים שלה לוודא שמטופל המקבל המלצה לטיפול תרופתי שאינו בסל יאשר מודעותו לכך - אחרת בית החולים ייקנס (דהמרקר)
ע”פ דיווח בדהמרקר שירותי בריאות כללית שיגרה לאחרונה הנחיה לבתי החולים שלה, לפיה במידה ורופא מבית החולים ממליץ למטופל לעשות שימוש בתרופה שאינה בסל, עליו לוודא שהמטופל מודע לכך שהתרופה אינה בסל ואף להחתים אותו על טופס מתאים, כאשר הסנקציה היא שבמידה והדבר לא ייעשה, בית החולים ייאלץ לשאת בעלות השימוש בתרופה. הרקע להוצאת ההנחיה הזו […]
מבקר המדינה: ממשלת ישראל לא הגדילה את סל הבריאות בהתאם להמלצות ועדות שהקימה בנושא, משרד הבריאות בתגובה דוחה את מרבית הערות המבקר
מבקר המדינה מפרסם היום דו”ח הכולל התייחסות ספציפית לפעילות וועדת סל הבריאות. להלן עיקרי הביקורת: · קביעת התוספת התקציבית עבור המרכיב הטכנולוגי בסל – במשך השנים בוצעו כמה ניסיונות לעגן בחוק את מנגנון העדכון של המקדם הטכנולוגי. עלה כי במרבית השנים שיעור התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות לצורכי עדכון טכנולוגי מכלל עלות הסל היה קטן […]
שר הבריאות הורוביץ אישר את תקנות מודל התקצוב לבתי החולים
הודעת משרד הבריאות במסגרת חוק ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים עבר לראשונה מודל תקצוב אחיד שקובע כללים לתקצוב כלל בתי החולים, ללא תלות בבעלותם (ממשלתיים, ציבוריים ובתי החולים של קופת חולים כללית) על ידי משרד הבריאות. תקנות המודל שנחתמו על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן ואושרו היום (ד’) גם על ידי שר הבריאות ניצן […]
וכעת רשימת התרופות והטכנולוגיות המלאה עליה המליצה ועדת סל הבריאות 2022
בהמשך לדיווח הראשוני על המלצות ועדת הסל ל-2022 , ניתן לעיין כאן ברשימה המלאה של התרופות והטכנולוגיות המומלצות ע”י הוועדה להכללה בסל. יש לציין, שבהודעה לתקשורת בה ניתן לצפות כאן מאתר ואללה מציין שר הבריאות כי הטכנולוגיה של קוצב וגאלי (VNS) תיבחן במסגרת המלצות הוועדה כפיילוט לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול תרופתי. כמו כן, נציין שבמסגרת המלצות […]
ועדת סל הבריאות מפרסמת המלצותיה להכללה בסל 2022 : כ-150 תרופות וטכנולוגיות בתקציב 550 מיל' ש''ח
דיוני ועדת הסל הסתיימו אמש והוועדה הודיעה היום על המלצותיה על כ-150 תרופות וטכנולוגיות (מתוך כ-850 בקשות) בתקציב עדכון סל כולל של 550 מיליון ש”ח. כל זאת לאחר כ-4 חודשים של דיונים שבהם דרגו חברי הוועדה את התרופות והטכנולוגיות המובילות. ועדת סל התרופות הציגה היום את הטכנולוגיות והתרופות החדשות שיתווספו לסל בשנת 2022, בסכום של […]
לקראת פרסום המלצות ועדת סל הבריאות: ניתן לצפות כאן בכל סיכומי הדיונים
לקראת פרסום המלצות ועדת הסל ל-2022 , אנו מפנים אתכם כאן למידע המוצג נכון לעכשיו באתר משרד הבריאות הכולל את סיכומי ישיבות ועדות הסל בחודשים האחרונים, לרבות הישיבה ב-29/12 שדנה בערעורים שהוגשו לוועדה. בראש הוועדה עומד פרופ’ יונתן הלוי (בתמונה) והתקציב הכולל של עדכון הסל ל-2022 עומד על 550 מיליון ש”ח. היקף הבקשות (כ-850 תרופות […]
מס' המבוטחים הכולל בשב''ן עלה ב-2.2% ב-2020 ל-7.02 מיליון נפש, כ-77.4% מכלל המבוטחים בכל הקופות
משרד הבריאות מפרסם היום את דו”ח השב”ן ל-2020. לפי הדו”ח היקף החברים בכלל הקופות בשב”ן הגיע ל-7.02 מיליון נפש., גידול של 2.2% לעומת 2019. בגרף שלהלן ניתן לראות את המגמות של המבוטחים בשב”ן לפי קופות. להודעה המלאה לתקשורת לדו”ח המלא
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!