סקירה זו נכתבה ע”י בעז גנזבורג, כלכלן בריאות בהתמחותו, ומייסד ומנכ”ל אי-מד:
כידוע הסתיימו לאחרונה דיוני ועדת סל הבריאות ונקבעו 50 תכשירים וטכנולוגיות שיכללו בסל הבריאות 2002, בתקציב כולל של 150 מיל’ ש”ח.
אחת התרופות שלא אושרה על ידי הועדה היא הפגינטרון , תרופה ששילובה בטיפול במחלת ההפטיסטיס C עשוי להביא לריפוי מלא של 61% מהחולים. הטיפול הנוכחי בחולים אלה מצליח להשיג 41% שיעורי ריפוי בלבד.
כלומר, על כל 100 חולים, ניתן להגדיל את מספר הנרפאים ב20- . שיעור גבוה יחסית של חולי ההפטיטיס C שאינו מבריא מפתח תוך 5-30 שנה מחלות כבד קשות, לרבות hepatic encephalopathy , variceal bleeding, ascities וסרטן.
ניתוח כלכלי רפואי שנערך לצורך הגשת התכשיר לסל הבריאות מצא שתוספת העלות נטו (נטו, כיוון ששיעורי ההצלחה הגבוהים יותר יביאו בהכרח לחיסכון עתידי בטיפול במחלות כבד שונות) הכרוכה בהכללת התכשיר החדש (בהשוואה לנוכחי) לחולה אחד לתקופת חיים מלאה, תהיה בכ- 4,000 דולר.
מצד שני, תוחלת החיים המשוקללת (בהתחשב גם באיכות חיי החולה) של מטופל תגדל בלמעלה משנה, אצל מטופל ב- פגינטרון בהשוואה לטיפול הנוכחי.
כלומר, תוספת העלות הדרושה להוספת שנת חיים מלאה אחת למערכת הבריאות, הכרוכה במעבר לטיפול בפגינטרון, היא של כ-3,500דולר.
יחס עלות/תועלת זה מקובל בספרות המקצועית כיחס המצביע על יעילות כלכלית רפואית גבוהה במיוחד, ולכן תמוהה בהחלט החלטת הועדה שלא לכלול את התכשיר בסל הבריאות.
ההחלטה הזו תמוהה עוד יותר אם לוקחים בחשבון שאותם חולים אשר הטיפול הנוכחי לא יבריאם (אותם 20 חולים מתוך 100), עלולים להדביק חולים נוספים.
ארגון הבריאות העולמי הכריז על ההפטיטיס C כאחד מהסכנות הגדולות לבריאות הציבור במאה ה21- . בארץ כ-60,000 נשאים של הפטיטיס C , וללא גילוי וטיפול נאות עלולים המספרים לגדול בטור הנדסי. יצויין כי נכון להיום רק מאות בודדות מתוך קבוצה זו מטופלים.
אספקט נוסף, מוסרי, יש בסיפור הזה: שיעור ניכר מנשאי ההפטיטיס C הודבק בנגיף למעשה ע”י מערכת הבריאות כתוצאה מעירויי דם (לפני שנת 1991) שלא עברו בדיקות מנות דם. ניתן היה לצפות, שמערכת הבריאות, במסגרת “לקיחת אחריות”, הייתה מוצאת לנכון להכליל תכשיר אשר יש לו יכולת להגביר משמעותית את שיעורי ריפוי המחלה, ובכך גם להפחית את הסיכון להתרחבות מחלה מדבקת זו לממדי מגיפה.
בארץ פועלת עמותת חץ, עמותה של נשאי הפטיטיס C אשר ייעודה להגביר מודעות לצורך בגילוי מוקדם וטיפול נאות.
תגובת ראשי העמותה לאי הכללת הפגינטרון בסל הבריאות היא אכזבה. בכוונת ראשי העמותה לפנות לשר הבריאות ולבקשו להכליל את התרופה בסל, למרות החלטת הועדה.
קמפיין הסברה ארצי לביצוע בדיקות מוקדמות מתבצע בימים האלה בערוצים שונים. מצגת המסבירה את הסיכונים ומפרטת את הקריטריונים לביצוע בדיקה לגילוי הנגיף מוצגת במקביל הן לקהל הרחב באתר www.doctors.co.il., והן לרופאים (לרבות פירוט מימצאים קליניים) באתר שלנו, e-Med .
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!