משפחה

מחקר מבוקר אינבו (Placebo) על יעילות טיפול ממושך ב- Fluoxetine בבולימיה נרבוזה לאחר הצלחה בטיפול קצר טווח

A Placebo-Controlled Study of Fluoxetine in Continued Treatment of Bulimia Nervosa After Successful Acute Fluoxetine Treatment
Steven J. Romano, M.D., Katherine A. Halmi, M.D., Neena P. Sarkar, Ph.D., Stephanie C. Koke, M.S., and Julia S. Lee, M.S.

בולימיה נרבוזה מאופיינת בהתקפי זלילה בלתי נשלטים ובעקבותיהם הקאות יזומות (Purging ) או נקיטת אמצעים נוספים למנוע ספיגת המזון ועלייה במשקל. הפרעה זו קשורה בשיעורים ניכרים של תחלואה נוספת נפשית ורפואית כללית. Fluoxetine נמצא כטיפול יעיל בשלב האקוטי בהפרעה זו.

מטרת המחקר
כמו בעבודה שתוארה לעיל גם בזו ביקשו החוקרים לבדוק האם המשך מתן התרופה עוזר למנוע החרפת התסמינים וחזרת המחלה.

מהלך המחקר
בשלב הראשון קיבלו הנבדקים Fluoxetine , כמות של 60 מ"ג ליום במשך 8 שבועות. 150 מהם שהגיבו לטיפול ותסמיניהם השתפרו שובצו אקראית 76 בקבוצת ניסוי ו- 74 בקבוצת ביקורת וקיבלו Fluoxetine או אינבו בהתאמה, במשך עד 52 שבועות. המדדים העיקרים להחרפה היו מספר ההקאות והתקפי הזלילה בשבוע, כפי שדווחו ע"י הנבדקים שהתבקשו לערוך רישום יומי.

תוצאות
משך הזמן ללא החרפה היה ארוך יותר בנבדקים שקיבלו Fluoxetine לעומת אינבו (***תרשים 1).

Figure 1. Kaplan-Meier Estimates of the Percentage of Patients With Bulimia Nervosa Remaining Relapse Free in a Randomized, Placebo-Controlled Study of Continued Treatment After Acute Response to Fluoxetinea
aTwo-sided log-rank test applied to the Kaplan-Meier survival function ( 2=5.79, df=1, p<0.02).

יתרון ל- Fluoxetine עלה גם מניתוח כמותי של מדדים נוספים ובהם תדירות ההקאות, התקפי הזלילה, ציוני CGI להחמרה ולשיפור, וציוני שאלונים להפרעות אכילה. עם זאת שיעורי הנשירה מהמחקר היו גבוהים במיוחד ב- 3 החדשים הראשונים בשלב המבוקר וזה הוביל לכך שלא נמצאה משמעות סטטיסטית להבדלים בין הקבוצות לאחר 6 ו- 12 חדשים. ממצא מעניין נוסף קשור לתחלואה כפולה: בתוך הקבוצה שקיבלה Fluoxetine לא נמצא הבדל בשיעורי ההחרפה בין נבדקים עם דיכאון (בנוסף לבולימיה) ובלעדיו.

דיון
המסקנה העיקרית היא שטיפול ממושך בבולימיה נרבוזה ב- Fluoxetine משפר את התסמינים ומפחית את סיכויי ההחרפה. עם זאת מציינים המחברים מספר סייגים: ההסתמכות על דיווחי הנבדקים באשר למספר ההקאות והתקפי הזלילה; הגדרות של תגובה לטיפול והחרפה הן אתגר בבולימיה נרבוזה ובשלב זה הן עדיין בפיתוח; שיעורי הנשירה הגבוהים מהמחקר הן בקבוצת הביקורת והן בניסוי, במיוחד ב- 3 בחדשים הראשונים; למרות היתרון ל- Fluoxetine על אינבו נמצאה לאורך זמן הרעה בכל מדדי היעילות. ממצא אחרון זה משקף את הצורך באופני טיפול נוספים (פסיכותירפיה, ייעוץ ) כדי להגביר ולשמר את ההשפעות המיטיבות של התרופה.

הערת העורך
המסקנה האחרונה בדבר הצורך בטיפול משולב, תרופתי, פסיכותירפויטי, ייעוצי ועוד מדברת בעד עצמה. להתרשמותי מסקנה זו תקפה לרוב ההפרעות הממושכות בפסיכאטריה.

לתקציר

למאמר המקורי המלא – דרוש מינוי או ביצוע הרשמה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים