מוות פתאומי במאמץ בספורטאים תחרותיים צעירים

Maron BJ, et al. Sudden death in young competitive athletes- clinical, demographic, and pathological profiles. JAMA 1996;276:199-204.

מבוא:
מוות פתאומי של ספורטאי צעיר הינו מאורע בלתי צפוי וטראגי, בעל השפעה עמוקה על הקהילה והעוסקים ברפואה. ברוב המחקרים הקודמים תואר מספר קטן של מקרים, ויעילות הבדיקות הרפואיות טרם המקרה המצער לא ברורה. מטרת מחקר זה היתה לקבוע מהם המאפיינים הקליניים והפתולוגיים של אותם ספורטאים אשר נפטרו באופן פתאומי.

שיטות
לאורך 10 שנים (1985- 1995) אסף דר' Barry Maron מארה"ב (הנחשב לאחד המובילים בקרדיולוגיה של הספורט) 158 מקרי מוות פתאומי בקרב ספורטאים תחרותיים, צעירים מגיל/מתחת גיל 35, אשר בוצעה בהם נתיחה לאחר המוות.

תוצאות
אותרו 158 מקרי מוות פתאומי בספורטאים תחרותיים צעירים. 15% נפטרו עקב סיבות אשר אינן לבביות: חבלת חזה קהה (7 מקרים), שימוש בסמים (2 מקרים), סיבוכים ריאתיים (3 מקרים), עקת חום (מקרה אחד), תסחיף (מקרה אחד), וטביעה (מקרה אחד). יתר הספורטאים מתו מסיבות לבביות, כמוצג בטבלה ועבורם מוצגים הנתונים הנוספים. גיל המוות הממוצע היה 17, 90% היו זכרים, וכמחציתם בני הגזע הלבן. המקרים ארעו ב- 13 ענפי ספורט שונים, כאשר הנפוצים היו כדורסל וכדורגל אמריקאי, ובפער גדול אחריהם: אתלטיקה, כדורגל, כדור בסיס, שחייה, כדורעף ועוד. 90% מהספורטאים קרסו במהלך האימון/ תחרות או מיד לאחריהם. השאר נפטרו במנוחה או בזמן פעילות גופנית מתונה מהרגיל, שניים נפטרו בשנתם. ברוב המקרים המוות היה מיידי, ובשניים עשר ספורטאים הופיעו תלונות על כאב בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת, חולשה וכדומה מיד טרם האירוע.
רק בקרב 24 ספורטאים (18%) קדמו למקרה תלונות אשר יוחסו ללב, כדוגמת תעוקת חזה, קוצר נשימה במאמץ, עלפון או סחרחורת. בחמישה היתה ידועה אנומליה של העורקים הכליליים, ובארבעה היה ידוע על היפרטרופיה של שריר הלב (HCM). לשניים עשר ספורטאים היה לפחות אירוע אחד של עלפון או כמעט עלפון.
הערכה טרם השתתפות בפעילות ספורטיבית: 115 ספורטאים עברו בדיקה גופנית טרם תחילת השתתפותם בפעילות הספורט. רק ב- 3% הועלה חשד למחלה לבבית, ורק באחד האבחנה היתה נכונה (תסמונת מרפאן עם הרחבת האאורטה). ב- 15 ספורטאים הופעת סימנים או סימפטומים הובילה לבירור נוסף, בו אובחנו נכונה שבעה, ושניים מתוכם הוגבלו לעיסוק בספורט.

מסקנות
מחקר זה הציג את המאפיינים של אותם ספורטאים צעירים אשר נקטפים, לכאורה, מתוך בריאות שלמה. בשמונים אחוזים מתוכם נמצא מגוון גדול של מחלות לבביות מבניות כסיבת המוות (מעל עשרים מחלות שונות). המחלה הנפוצה, בשליש מהנפטרים, היתה היפרטרופיה של שריר הלב (HCM), והבאה אחריה- מומים מולדים של העורקים הכליליים. החוקרים מציינים כי במחקר שנערך באיטליה נמצא כי המום השכיח (25% מהספורטאים שנפטרו בזמן מאמץ) היה ARVD (דיספלסיה אריתמוגנית של חדר ימין) בעוד שמהיפרטרופיה של הלב נפטרו 2% בלבד. (יש לציין כי באיטליה כל ספורטאי העלית עוברים בדיקת אקו-דופלר מדי שנה, וכתוצאה מכך ההיפרטרופיה מאובחנת ואתלטים אלו נפסלים מפעילות. כמו-כן בחלקה הצפוני של איטליה ישנה שכיחות גבוהה מהרגיל של ARVD – נ.ק., ג.ד.). העובדה כי מרבית הספורטאים נפטרו בזמן המאמץ או מיד לאחריו, מעלה את החשיבות של הפעילות המאומצת עצמה כגורם המוביל לתמותה.
מסקנה נוספת וחשובה של המחקר, היא כוחה המוגבל של ההערכה טרום ההשתתפות בחיזוי אותם גורמי סיכון מבניים נפוצים למוות פתאומי: לגבי פחות מ- 5% מהנפטרים הועלה חשד למחלת לב בבדיקות הסקירה.

טבלה
הממצאים הנפוצים בקרב 134 ספורטאים אשר מתו מוות פתאומי מסיבה לבבית. ממצאים נוספים היו צניחת המסתם המיטרלי, מומי לב מולדים, תסמונת QT מאורך, סרקוידוזיס ואנמיה חרמשית. לשלושה ספורטאים בלבד (2%) היה לב "תקין".
* 13%- אברציה בעורקים הכליליים, 6% – מומים אחרים, 5%- מום ב- LAD, 2% – טרשת עורקים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים