עם איזה תערובת גזים מומלץ לצלול?

על שאלה זו ושאלות רבות נוספות ידונו באי הכנס השנתי של החברה הישראלית לרפואה ופיזיולוגיה היפרברית וצלילה, שיתקיים ביום שני, 5.5.03 במרכז הרפואי אסף הרופא, בו פועל תא הלחץ היחיד במרכז הארץ.

הכנס השנתי מוקדש לצלילות טכניות בלבד, וזאת עקב השימוש ההולך וגובר בשיטות אלה. בכנס ידונו ביתרונות ובחסרונות של טכניקות הצלילה השונות, במכשירי צלילה במחשבי צלילה, בהרעלות גזים במהלך צלילה, בתאונות בצלילה, וכמובן בטיפול בתא-לחץ בתאונות צלילה.

בצלילה ספורטיבית (“רגילה”) נושמים הצוללנים תערובת גזים של אוויר דחוס. בצלילה טכנית (“מקצועית”) נושמים תערובת גזים שונה,משתמשים גם במערכות נשימה סגורות, שכן הצלילה היא לעומקים ניכרים ולפרקי זמן יותר ממושכים. מאחר ומדובר בעומק רב, מרווח הביטחון קטן יותר והסיכוי לתקלה רצינית שמשמעה, ברוב המקרים הוא מוות גבוה יותר. “הטכניקה של הצלילה הטכנית מיועד בעיקר לאנשים או גופים מקצועיים , שנדרשים להגיע לעומק ניכר , כמו חוקרים, ביולוגים ימיים, צלמים תת-מימיים ועוד. “, מסביר ד”ר נחום גל, מנהל המכון לרפואה היפרברית (תא לחץ) באסף הרופא. “מטרת יום העיון היא להציג את ההיבטים המדעיים של הצלילה הטכנית, את הבעיות הרפואיות המתעוררות בעקבותיה, איך למנוע בעיות אלה ואיך לטפל בהן”.

תא הלחץ, שמזכיר בצורתו תא בצוללת, פועל באסף הרופא מזה כ-5 שנים. לחמצן יש סגולות ריפוי רבות: יש לו תכונות אנטיבקטריאליות, הוא מדכא זיהומים ומעודד ריפוי פצעים, עוזר לייצר קולגן וכלי דם חדשים ועוזר בהפחתה של בצקות. הטיפול עצמו מתבצע באמצעות העלאת הלחץ הסביבתי מ 1 אטמוספירות ל- 2 או 3 אטמוספירות. המטופלים השוהים בתא נושמים 100% חמצן (באוויר יש רק כ 20% חמצן) ממסכות מיוחדות. חמצן הניתן בדרך זו מכונה חמצן היפרברי. הטיפול בתא הלחץ סייע עד כה למאות מטופלים מרחבי הארץ שסבלו מבעיות רפואיות שונות, החל בנפגעי תאונות צלילה והרעלות עשן, וכלה בחולי סוכרת, נזקי קרינה, זיהומי עצם כרוניים, סוגי עיוורון וחירשות מסוימים, פגיעות מעיכה ועוד.

בשל חיוניותו, נמצא תא הלחץ בכוננות 24 שעות ביממה. נמסר ע”י לשכת הדוברת

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים