נראה שהשתלת תאי אנדותל עשויה להיות השיטה האידיאלית לטיפול במחלות קרנית הנובעות מחוסר תפקוד אנדותליאלי. עד היום הדבר ניתן לביצוע רק באמצעות שימוש בשיטת posterior lamellar keratoplasty בעזרת נשא למלרי של קרנית אחורית. בשיטה זו מבוצעת החלפה של הקרנית האחורית ממברנת דסמט ושכבת תאי האנדותל דרך כיס סקלרו-קורנאלי. השיטה מבטיחה אולם היא קשה לביצוע ודורשת מיומנות ניתוחית גבוהה.
במחקר שפורסם באפריל ב- Arch Ophthalmol נבדקה השפעת השימוש בשתלים למלריים אנדותליאליים בשני קטרים שונים לטיפול בכשל של אנדותל הקרנית על השינויים האסטיגמטיים ועל יציבות השתל.(2) המחקר בוצע באוניברסיטה של קליפורניה ב-Irvine במחלקות להנדסה ביו-רפואית ולרפואת עיניים.
המחקר בוצע in vitro ב- 30 כפתורים סקלרו-קורנאלים של תורמים שנישמרו בלשכה קדמית מלאכותית. עשרים מהם שימשו להכנת שתלים למלריים הכוללים את הסטרומה האחורית, הדסמט והאנדותליום, ועשרה שימשו כמושתלים. בכל הקרניות בוצעה קרטקטומיה בעזרת מיקרוקרטום ידני והוכן corneal flap בעובי 200 מיקרון. לאחר הרמת ה- flap בוצעה טרפנציה של מיטת הקרנית לקבלת דיסק הכולל את השכבות האחוריות של הקרנית. חמש מיטות השתלה נוצרו על ידי טרפנציה בקוטר של 7 מ”מ וחמש אחרות היו בקוטר של 7.5 מ”מ. השתל חוזק על ידי 8 תפרי ניילון 0-10 בודדים. ה- flap נתפר עם 3 תפרים. הקרניות המושתלות נבדקו גם בתנאים של לחצים מוגברים בלישכה הקדמית המלאכותית כדי לבדוק את יציבות השתל. בוצעה השוואה של נתונים קרטוגרפיים לפני ואחרי ההשתלה כדי להעריך את השינוי האסטיגמטי.
נמצא שהשינוי האסטיגמטי הממוצע לאחר הניתוח היה 1.14 דיופטר כאשר השתמשו בשתל בקוטר 7.25 מ”מ לעומת 2.27 דיופטר כאשר השתל היה בקוטר של 7.5 מ”מ. שתלים בקוטר 7.25 מ”מ היו יציבים בלחץ 44.81 + 75.4 מ”מ כספית לעומת 46.86 + 100.4 מ”מ כספית עבור השתלים בקוטר 7.5 מ”מ. הבדלים אלה לא היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית.
המסקנה היתה שהשתלים הלמלריים האנדותליאליים בשני הגדלים שנבדקו במודל ניסיוני זה הדגימו יציבות דומה ושינויים אסטיגמטיים דומים. המודל הניסיוני שפותח יוכל לעזור בבחינת מאפיינים שונים של שתל למלרי אנדותליאלי כדי להבטיח את הצלחת השיטה בבני אדם.
- אינדיקציות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
שיעור ההוצאה על הבריאות בישראל עלה ב-2021 ל-8.1% מהתוצר, אך עדיין נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע הודעה לפיה שיעור ההוצאה לבריאות ב-2021 על ל-8.1% מתמ”ג, עלייה של 8.6% בהשוואה ל-2020 במחירים קבועים. העלייה ב-2021 קשורה להרחבת התקציבים שהועברו למערכת בשל המאבק בקורונה. יש לציין ששיעור ההוצאה על בריאות בישראל מתוך התוצר הגלמי נמוך בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD העומד על כ-9.5% בממוצע. בהשוואה למדינות כמו גרמניה שוודיה […]
הורדה של 40% בהשתתפות עצמית על ימי אשפוז במחלקת סיעודי מורכב לקשישים, אך מרבית הקשישים אינם מוצאים מקום להתאשפז בו
הודעת משרד הבריאות הורדה של 40% בהשתתפות עצמית על ימי אשפוז במחלקת סיעודי מורכב לקשישים הכנסת אישרה היום את צו שר הבריאות (שבתוספת השניה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי), לפיו תופחת ההשתתפות העצמית של מבוטחים עבור ימי אשפוז במחלקת סיעודי מורכב. קשישים שעוברים ממחלקה פנימית למחלקת סיעודי מורכב, משלמים השתתפות עצמית על ימי האשפוז. ההשתתפות העצמית […]
כללית דורשת מבתי החולים שלה לוודא שמטופל המקבל המלצה לטיפול תרופתי שאינו בסל יאשר מודעותו לכך - אחרת בית החולים ייקנס (דהמרקר)
ע”פ דיווח בדהמרקר שירותי בריאות כללית שיגרה לאחרונה הנחיה לבתי החולים שלה, לפיה במידה ורופא מבית החולים ממליץ למטופל לעשות שימוש בתרופה שאינה בסל, עליו לוודא שהמטופל מודע לכך שהתרופה אינה בסל ואף להחתים אותו על טופס מתאים, כאשר הסנקציה היא שבמידה והדבר לא ייעשה, בית החולים ייאלץ לשאת בעלות השימוש בתרופה. הרקע להוצאת ההנחיה הזו […]
מבקר המדינה: ממשלת ישראל לא הגדילה את סל הבריאות בהתאם להמלצות ועדות שהקימה בנושא, משרד הבריאות בתגובה דוחה את מרבית הערות המבקר
מבקר המדינה מפרסם היום דו”ח הכולל התייחסות ספציפית לפעילות וועדת סל הבריאות. להלן עיקרי הביקורת: · קביעת התוספת התקציבית עבור המרכיב הטכנולוגי בסל – במשך השנים בוצעו כמה ניסיונות לעגן בחוק את מנגנון העדכון של המקדם הטכנולוגי. עלה כי במרבית השנים שיעור התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות לצורכי עדכון טכנולוגי מכלל עלות הסל היה קטן […]
שר הבריאות הורוביץ אישר את תקנות מודל התקצוב לבתי החולים
הודעת משרד הבריאות במסגרת חוק ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים עבר לראשונה מודל תקצוב אחיד שקובע כללים לתקצוב כלל בתי החולים, ללא תלות בבעלותם (ממשלתיים, ציבוריים ובתי החולים של קופת חולים כללית) על ידי משרד הבריאות. תקנות המודל שנחתמו על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן ואושרו היום (ד’) גם על ידי שר הבריאות ניצן […]
וכעת רשימת התרופות והטכנולוגיות המלאה עליה המליצה ועדת סל הבריאות 2022
בהמשך לדיווח הראשוני על המלצות ועדת הסל ל-2022 , ניתן לעיין כאן ברשימה המלאה של התרופות והטכנולוגיות המומלצות ע”י הוועדה להכללה בסל. יש לציין, שבהודעה לתקשורת בה ניתן לצפות כאן מאתר ואללה מציין שר הבריאות כי הטכנולוגיה של קוצב וגאלי (VNS) תיבחן במסגרת המלצות הוועדה כפיילוט לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול תרופתי. כמו כן, נציין שבמסגרת המלצות […]
ועדת סל הבריאות מפרסמת המלצותיה להכללה בסל 2022 : כ-150 תרופות וטכנולוגיות בתקציב 550 מיל' ש''ח
דיוני ועדת הסל הסתיימו אמש והוועדה הודיעה היום על המלצותיה על כ-150 תרופות וטכנולוגיות (מתוך כ-850 בקשות) בתקציב עדכון סל כולל של 550 מיליון ש”ח. כל זאת לאחר כ-4 חודשים של דיונים שבהם דרגו חברי הוועדה את התרופות והטכנולוגיות המובילות. ועדת סל התרופות הציגה היום את הטכנולוגיות והתרופות החדשות שיתווספו לסל בשנת 2022, בסכום של […]
לקראת פרסום המלצות ועדת סל הבריאות: ניתן לצפות כאן בכל סיכומי הדיונים
לקראת פרסום המלצות ועדת הסל ל-2022 , אנו מפנים אתכם כאן למידע המוצג נכון לעכשיו באתר משרד הבריאות הכולל את סיכומי ישיבות ועדות הסל בחודשים האחרונים, לרבות הישיבה ב-29/12 שדנה בערעורים שהוגשו לוועדה. בראש הוועדה עומד פרופ’ יונתן הלוי (בתמונה) והתקציב הכולל של עדכון הסל ל-2022 עומד על 550 מיליון ש”ח. היקף הבקשות (כ-850 תרופות […]
מס' המבוטחים הכולל בשב''ן עלה ב-2.2% ב-2020 ל-7.02 מיליון נפש, כ-77.4% מכלל המבוטחים בכל הקופות
משרד הבריאות מפרסם היום את דו”ח השב”ן ל-2020. לפי הדו”ח היקף החברים בכלל הקופות בשב”ן הגיע ל-7.02 מיליון נפש., גידול של 2.2% לעומת 2019. בגרף שלהלן ניתן לראות את המגמות של המבוטחים בשב”ן לפי קופות. להודעה המלאה לתקשורת לדו”ח המלא
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!