שימוש ב- Acetylcysteine לאחר צינתור למניעת כשל כלייתי

סקירה זו, בחסות ואדיבות הג’ורנאל קלאב, המגזין המוקלט – JC-388 המזמין אתכם להצטרף כמנויים לשירות הכולל קבלת 2 קלטות (או דיסקים) מידי חודש של מיטב הספרות העולמית העדכנית, בעברית, וכן גישה חופשית לאתר הג’ורנאל המכיל “בנק” עצום של אלפי סקירות מומחים בעברית. בקרוב, מנויי הג’ורנאל יהנו גם משילוב של צפייה ושמיעה בו זמנית של הסקירות במגזין, באמצעות האתר ו/או דיסקים

את הסקירה ערך ד”ר דרור דיקר:




פגיעה כליתית מחומר ניגוד הנה סיבוך ידוע של צנתור כלילי וקשורה בהארכת משך האשפוז וסיבוכים נלווים. בספרות מדווח על כ-14.5 אחוז, מהחולים העוברים צנתור כלילי, המפתחים עליה של 25 אחוז בערכי הקריאטנין בסרום. פגיעת חומר הניגוד בכליה משויך לרעילות טובולרית ואיסכמיה במדולה הכליתית. קבוצת הסיכון לפתח תחלואה זו הנם החולים באי-ספיקת כליות ובמיוחד אלו על רקע סוכרתי.

תחלואה זו הולכת ותופסת מקום מרכזי מאחר ונפח הפעולות הפולשניות בקרדיולוגיה המודרנית הולך ועולה, אולם במקביל, היא ניתנת למניעה מאחר וצנתור הנה פעולה מתוכננת ברוב המקרים והחולים בסיכון ידועים.

הפעולות הננקטות כיום למניעת הפגיעה הכיליתית מחומר ניגוד כוללים העמסת נוזלים ושימוש בחומר ניגוד נמוך אוסמולריות. אולם פעולות אלו לא הוכיחו באופן משכנע את יעילותם במניעת תחלואה כליתית בעקבות מתן חומר ניגוד.

אצטילציסטאין הינו חומר נוגד רדיקלים חופשיים אשר הוכיח יעילות במניעת נזק איסכמי לכליה במודלים של חיה, והוכיח מניעה של נזק כלייתי בחולים עם מחלת כליה אשר קיבלו חומר ניגוד בכמות קטנה במהלך ביצוע טומוגרפיה ממוחשבת. מלבד היותו נוגד רדיקלים חופשיים ישנם תיאורים על היותו מרחיב כלי דם, עובדה התורמת להגנת הכליה האיסכמית.
עובדות אלו בשילוב העלות הנמוכה של אצטילציסטאין, הקלות שבשימוש ומיעוט תופעות הלוואי תומכים באפשרות של שימוש בחומר זה כהגנה על התפקוד הכליתי.

לפיכך, המחקר הפרוספקטיבי, המבוקר, האקראי, כפול הסמיות של קיי וחבריו מאוניברסיטת הונג-קונג, שפורסם ב-JAMA מה-5 בפברואר, בא לבחון את יעילות מניעת הנזק הכלייתי כתוצאה משימוש בחומר ניגוד במהלך צנתור כלילי בחולים עם הפרעה כרונית בתפקוד הכלייתי.

נבחנו 200 חולים עם הפרעה מתונה בתפקודי הכליה אשר עמדו לפני צנתור כלילי. תנאי הכללה היו קריאטנין של מעל 1.2 מ”ג לדציליטר ללא שינוי בחודשים טרם המחקר. לא נכללו חולים בדיאליזה, חולים באי ספיקת כליות חריפה או כאלו שקיבלו חומר ניגוד כחודש טרם ההכללה, חולים אשר שינו טיפול ללחץ דם או חולים עם אי-ספיקת לב.

קבוצת המחקר טופלה באצטילציסטאין 600 מ”ג פעמיים ביום במתן פומי. טיפול זה החל יום טרם הצנתור ונמשך ביום הצנתור, כלומר במשך יומיים כאשר 3 מנות ניתנו טרם הצנתור ומנה לאחריו. בנוסף טופלו החולים בהזלפת סאליין 0.9 אחוז במינון של 1 מיליליטר לק”ג משקל גוף במהלך 12 שעות טרם הצנתור ו-6 שעות לאחריו. קבוצת הביקורת טופלה בכדורי אינבו ובמתן נוזלים באופן זהה.

נקודת הקצה הראשונית שנבחנה הייתה הפחתה חריפה של תפקודי הכליה ששויכה לחומר הניגוד ועליה ברמות קריאטנין בסרום. נקודת הקצה המשנית שנבחנה הייתה הארעות בצקת ראות, אירועי לב חריפים, הצורך בדיאליזה דחופה והארכת משך האשפוז.
בתום שנה וחצי של מחקר נמצא כי 12 אחוז מקבוצת הביקורת ו-4 אחוז מקבוצת הטיפול פיתחו עליה של 25 אחוז בסרום קריאטנין בתוך 48 שעות ממתן חומר הניגוד. תוצאה זו מבטאת הפחתה של 70 אחוז בסיכון היחסי לפתח פגיעה כליתית תלויית חומר ניגוד במהלך צנתור. בנוסף, אצטילציסטאין העלה את פינוי הקריאטנין וקיצר את משך האשפוז באופן מובהק ביחס לקבוצת הביקורת.

השפעה מיטיבה זו של אצטילציסטאין נמשכה לפחות למשך 7 ימים והייתה עקבית בקרב תת-קבוצות של חולי סוכרת וכן חולים שקיבלו מעל 100 מיליליטר של חומר ניגוד. לא נצפו תופעות לוואי תלויות אציטילציסטאין במהלך המחקר.

מחברי המאמר מסכמים בתובנה כי אצטילציסטאין במתן פומי הינו טיפול בטוח, יעיל וזול במניעת אי-ספיקת כליות חריפה תלוית חומר ניגוד, בחולים עם אי ספיקת כליות מתונה העוברים צנתור כלילי. מחקרים גדולים נוספים נדרשים לקבוע את מידת מניעת התחלואה והתמותה במצבים אלו.


Jay Kay and others. Acetylcysteine for Prevention of Acute Deterioration of Renal Function Following Elective Coronary Angiography and Intervention. JAMA, 2003;289:553-558.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים