נשים לאחר תקופת המעבר הן בעלות סיכון גבוה יותר מאשר גברים לפתח מחלת אלצהיימר,אך תוצאות מחקרים על השפעת הטיפול באסטרוגן על מחלות האלצהיימר היו לא עקביות. ביולי 2002 הופסק ניסוי באסטרוגן+ פרוגסטין של ה-Women’s Health Initiative בגלל סיכון מוגבר מסוים בנשים שקיבלו טיפול הורמונלי משולב.
מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את ההשפעה של האסטרוגן+ פרוגסטין על השכיחות של דמנציה והפרעות קוגנטיביות מתונות בהשוואה לפלצבו. המשתתפות חולקו רנדומאלית וקיבלו או טבליה יומית של 0.625 מ”ג של conjugated equine estrogen + 2.5 מ”ג של medroxyprogesterone acetate , או פלצבו.
שכיחות של דמנציה צפויה כתוצאה ראשונית או פגיעה קונטיבית מתונה כתוצאה משנית זוהו על ידי הערכה קלינית מובנית. הזמן הממוצע בין תאריך הקבלה למחקר ועד הבדיקה המנטלית האחרונה לכל המשתתפות היתה כ-4.05 שנים.
בסה”כ, כ-61 נשים אובחנו כסובלות מדמנציה – כ-40 בקבוצת האסטרוגן+פרוגסטין, וכ-21 בקבוצת הפלצבו. בחישוב יחס הסיכון נראה כי תוצאות אלו מראות על עלייה במקרי הדמנציה בכ-23 נשים מתוך כל 10,000 נשים בשנה. השפעת הטיפול על הפרעות קוגנטיביות מתונות לא היתה שונה בין הקבוצות. החוקרים מסכמים כי טפולי האסטרוגן+ פרוגסטין העלו את הסיכון למקרי דמנציה בנשים לאחר תקופת המעבר בגיל 65 או יותר. בנוסף, נטיפול בהורמונים לא מנע פגיעות קוגניביות מתונות בנשים הללו. תוצאות המחקר, לדעתם, מראות כי בהתאם ובנוסף למידע שנאסף בעבר בנושא, הסיכון של הטיפול באסטרוגן + פרוגסטין עולה על יתרונותיו.
למחקר נוסף של ה-WHI בנושא השפעת הטיפול באסטרוגן+ פרוגסטין על התפקודים הקוגנטיביים הגלובליים בנשים לאחר גיל המעבר (JAMA. 2003;289:2663-2672)
למחקר נוסף של ה- WHI בנושא השפעת הטיפול ההורמונלי הנ”ל על שבץ בנשים אלו (JAMA. 2003;289:2673-2684)
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!