משפחה

מיקרואלבומינוריה בסוכרת סוג 1, מתוך jc 416 בתשלום 30 שח, למנויים הכניסה חופשית

מיקרואלבומינוריה, המוגדרת כקצב הפרשת אלבומין בשתן בין 30 ל- 300 מ”ג ביממה, היא גורם סיכון מוכר להתפתחות נפרופתיה סוכרתית גלויה. מחקרים קודמים שבחנו גורמי סיכון להתפתחות מיקרואלבומינוריה ונפרופתיה סוכרתית לרוב כללו מטופלים בשלבים שונים של המחלה וזמן מעקב קצר טווח.

מחקר זה בוחן קבוצה גדולה של מטופלים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 שהיו במעקב במשך זמן חציוני של 18 שנים במטרה להעריך גורמים מנבאים להתפתחות מיקרואלבומינוריה מתמידה ונפרופתיה סוכרתית. כמו כן בחנו החוקרים גורמים הקשורים בנסיגת המיקרואלבומינוריה לערכים תקינים.

במחקר נכללו קרוב ל 300 מטופלים, רובם מבוגרים, עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 שהתקבלו לטיפול במרפאת סוכרת בדנמרק בין השני 1979 ל 1984. התוצאות העיקריות שנבחנו היו התפתחות מיקרואלבומינוריה או מאקרואלבומינוריה מתמידות.

במהלך תקופת מעקב חציונית של 18 שנים, כ 30% מהמטופלים פתחו מיקרואלבומינוריה מתמידה. כ 35% מהם התקדמו למאקרואלבומינוריה מתמידה. גורמי סיכון להתפתחות מיקרואלבומינוריה כללו עליה פי 10 בקצב הפרשת האלבומין בשתן, מין זכר, עליה של 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הממוצע, עליה של 1% ב haemoglobin A1c   ועליה  של 1 ס”מ בגובה. ב 35% מטופלים היתה נסיגה של המיקרואלבומינוריה לערכים תקינים.

החוקרים מסכמים שכשליש מהמטופלים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 מפתחים מיקרואלבומינוריה מתמדת במהלך 20 השנים הראשונות של מחלת הסוכרת. זוהו מספר גורמי סיכון שניתנים לתיקון המנבאים קיום מיקרואלבומינוריה ומאקרואלבומינוריה מתמידות.

הערת העורך: זיהוי גורמי הסיכון לפיתוח מיקרואלבומינוריה מתמדת ונפרופתיה סוכרתית חשובים ביותר מעצם היותם סמנים לפגיעה אנדותליאלית כללית ולאו דווקא כליתית. חולים אלה כידוע לנו הם בסיכון גבוה יחסית להגיע גם למחלת כליה סופנית END STAGE RENAL DISEASER   (או ESRD ) שמשמעותו צורך בדיאליזה או השתלת כליה. ליכולתנו לשלוט על לחץ הדם, ורמות הסוכר באמצעות טיפול הולם, תרופתי ושינוי אורח חיים, יכולה אם כן להיות משמעות רבה בהורדת הסיכון של נפרופתיה סוכרתית ו-ESRD .

למאמר


Predictors for the development of microalbuminuria and macroalbuminuria in patients with type 1 diabetes: inception cohort study , Peter Hovind et al

BMJ 2004;328:1105 (8 May), doi:10.1136/bmj.38070.450891.FE (published 19 April 2004) ,

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה