הרפואה בראי ההסטוריה: אסקולפיוס, מתוך jc 416 , חינם !

במוזאיון הותיקן נמצא פסל של אסקולפיוס אל הרפואה היווני. צעיר, מתולתל, עטוף גלימה וחשוף חזה. למרות שאל הוא, גוף אדם לו. אמונת היהודים שונה “ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו” (בראשית, א. 27)  ואילו אצל היוונים, דמיינו את האל, בצורת האדם.

בכל הפסלים  נראה אסקוליפיוס משעין את יד-ימינו על מטה, שנחש מתפתל סביבו. סמל הנחש המתפתל על המטה נתקבל כסמל הרפואה והרופאים עד עצם היום הזה.

אביו של אסקולפיוס, לפי  המיתולוגיה היוונית  היה אל הרפואה הקדמון אפולון. אמו היתה הנימפה קורוניס. אמו של אסקולפיוס נכנסה להריון מאפולון, אלא למרות הריונה,  לא הרשה אביה של קורוניס הנמפה להינשא לאפולון אלא בחר באיסכיס  כחתנו. המשך הסיפור אני מצטט מהאנציקלופדיה העברית:” כשנודע לאפולון מפי עורב אחד על הנישואים, הפך בחמתו את נוצותיו של העורב, שהיו לבנות עד אז, לשחורות. הוא המית את איסכיס” בעלה של אהובתו קורוניס,  “בעוד שאת קורוניס המיתה ארטמיס, אחותו של אפולון, בחיציה. אך כשהועלתה גופתה של קורוניס על המוקד, הוציא אפולון את הולד מבטנה ומסר אותו לכירון הקינטאורוס, שגידל אותו. “

עד כאן הציטוט. לפי גירסה אחרת ברחה קורוניס לעיר אפידאורוס ושם ילדה בסתר את אסקולפיוס.

לפי המסורת אסקולפיוס למד את מסתרי הרפואה מכירון וכשגדל נעשה גדול הרופאים. לאחר שבריפויו הצליח גם להחיות מת אחד, חשש האל זיאוס שמא יעשה אסקולפיוס את בני האדם – בני אלמוות, ועל כן הרג אותו.

האנציקלופדיה מסכמת:”יש לשער שאסקולפיוס הוא דמות אגדית של רופא-גיבור, שנתעלה למעלת האלים אבל לא זכה ליעשות חבר לאילי האולימפוס”.

במיתוס היווני-הרומי מוקף אסקולפיוס משפחה ענפה, שרוב בניה הם הגשמות של מושגים ומונחים רפואיים. המפורסמת בבנותיו היא היגייאה , אלת הבריאות”.

           

הרופא הדגול היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית, נמנה על צאצאיו הלא ישירים של איסקולאפיוס. על היפוקרטס נרחיב את הדיבור בחודש הבא.

האנציקלופדיה מספר לנו על פולחנו של אסקולפיוס שהיה רווח מאד ביוון העתיקה. ידועים לנו כ 320 היכלי אסקולפיוס. “הם נבנו על פי רוב על רמות וגבעות  עטורי חורשות ואליהם נהרו המוני חולים, שביקשו תרופות על ידי אורקולום מפי האל”.

עיקרו של ריפוי בהיכלי אסקולפיוס “היתה  לינה במקדש, במקום שדרך הריפוי מתגלית לחולים בחלום. אין ספק, שהתנאים והנסיבות אור השמש, האוויר הצח, הטבילה במים היו גורמי ריפוי טבעיים. אך סייעו לריפוי גם כוח האמונה והאוטוסוגסטיה, וכנראה גם תרופות ואפילו ניתוחים, שהכוהנים השתמשו בהם  ‘לפי הוראות האל’. המבריאים היו מקריבים קרבן לאסקולפיוס, על פי רוב, תרנגול. כך מבקש סוקרטס קודם מותו, שיקריבו תרנגול כקרבן תודה לאסקולפיוס על שמיתתו קלה והוא נרפא מיסורי החיים.

מימיו של אלכסנדר הגדול ואילך נתפשט פולחנו של אסקולפיוס גם לארצות מחוץ ליוון. בשנת 291 לפני הספירה הנוכחית, הוכנס פולחן אסקולפיוס לרומי. אסקולפיוס נעשה אחד מן האלים החביבים ביותר על ההמון” ……   מסכם האנציקלופדיה. “הוא נחשב לאוהב אדם, מושיע וגומל חסדים לפרט ולכלל.” יוליינוס קיסר אף השתדל לעשות אותו דמות אלוהית מקבלת לדמותו של ישו הנצרי.”

כאן תם סיפורו של אסקולפיוס אל הרפואה.

כאמור, בחודש הבא נמשיך בתיאור קצר של חייו ופועלו של היפוקרטס או אבו-קרט-   בפי הרמב”ם, אשר לפי האגדה אחד מצאצאיו של אסקולפיוס.  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה