אטורבסטטין נראה כמסייע באופן משמעותי בהפחתת swollen joint במטופלים עם דלקת פרקים שגרונית פעילה (RA ), וזאת במקביל לטיפול תרופתי הולם שגרתי.
במחקר זה שנערך באירלנד, בוצעה הערכת מצב מחלה ב-116 מטופלים, בגיל ממוצע של 56, למשך 6 חודשים לאחר רנודמיזציה בין 40 מ”ג אטורבסטטין או פלצבו.
החולים סבלו מ-RA במשך 11.5 שנים בממוצע, וקיבלו טיפול שגרתי במהלך המחקר. במסגרת הטיפול ניתנו גם הזרקות תוך מפרקיות של קורטיקוסטרואידים, אך לא בתקופה של 4 שבועות לפני הרנדומיזציה.
ניתוח התוצאות ע”פ נתוני ההיענות לטיפול כאשר ההתייחסות לאלו שלא השלימו את תקופת המעקב כלא מגיבים לטיפול. התוצאות העיקריות שנבחנו היו שינוי במדד פעילות המחלה (DAS28 ) , ושיעור המטופלים שהשיגו את יעדי הליגה האירופאית נגד ראומטיזם (EULAR ).
לאחר 6 חודשים, 31% מהמטופלים שטופלו באטורבסטטין, לעומת 10% מקבוצת הפלצבו, השיגו תגובה לפי DAS28 ו-EULAR . בקבוצת האטורבסטטין הושג שיפור של 0.5- נקודות, בהשוואה ל-0.03 בקבוצת הפלצבו.
התאמה לטיפול במתוטרקסט, אשר היה בשיעור גבוה יותר בקרב קבוצת האטורבסטטין, לא שינה את המשמעות הסטטיטית של הירידה ב-DAS28 .
כמו כן נמצאה ירידה במדדי CRP ושקיעה של כדורי דם אדומים בשיעורים של 50% ו-28% בהתאמה, בקבוצת האטורבסטטין בהשוואה לפלצבו.
הירידה הממוצעת ב-swollen joint הייתה 2.16- לטובת האטורבסטטין. בקבוצה זו המטופלים גם הראו שיפור בגורמי הסיכון הווסקולרים שלהם. שיעור תופעות הלואי היה שווה בשתי הקבוצות.
בנוסף לכך, 53 מטופלים מקבוצת האטורבסטטין, בהשוואה ל-45 מקבוצת הפלצבו סיימו את תקופת המעקב של 6 החודשים, דבר שלדעת החוקרים מדגים את יעילות וסבילות הטיפול.
למרות שהשינוי במדד ה-DAS28 היה צנוע יחסית, הירידה המובהקת מהווה הוכחה לגישה שציר הפעילות של הסטטינים מהווה הזדמנות תראופוטית, מסכמים החוקרים. דרושים כמובן מחקרים נוספים לצורך אישור הכללת הסטטינים בטיפול ארוך הטווח ב-RA .
Lancet 2004;363:2015-21
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!