פורום הורים לפגים מציע להקים בנק חלב אם בישראל

להלן מכתבו של אורן מלברגר, מהפורום הורים לפגים, אשר נשלח למשרד הבריאות, ובו הצעה להקים בנק חלב אם. מר מלברגר פנה אף למנהל אתר האיגוד הנאונטולוגי, ד”ר בנטל, וביקש ממנו ליידע את ציבור הרופאים הנאונטולוגים ביוזמה זו. להלן מכתבו המפורט , הכולל גם קישורים למאמרים מקצועיים בנושא.

לכבוד:  

שרי ממשלת ישראל,

חברי כנסת ישראל

מנכ”ל משרד הבריאות

ועדת העבודה הרווחה והבריאות

ליגת לה-לצ’ה

הנהלות קופות החולים

א.ג.נ. שלום רב,

הנדון: בנק חלב אם בישראל

שמי אורן מלברגר וסיפורי אודות בתי שנולדה פגית מוכר לכם מטיפולכם בנוגע לזכאות חיסון הRSV.

בזמן שהותה של בתי בפגיה בפגיה נחשפתי לחשיבותו המכרעת של חלב האם, תפישה שעליה- לעניות דעתי- אין עוררין.

לצערי, הצוות בחדר הלידה לא היה בקיא כ”כ בנוהלי הולדת פג ונתן לנו כדורים אשר עצרו את אספקת החלב. מנהל הפגיה נלחץ נכאשר שמע על כך וביקש מאיתנו לנסות ולשאוב בגלל חשיבותו הרבה של חלב האם, אך ללא הועיל.

כך נחשפתי לראשונה לחשיבותו של חלב האם ולתיסכול האדיר כאשר איננו בנמצא.

לאט לאט למדתי על מקרים נוספים בהם האם לא יכלה להעניק חלב אם לתינוקה, ממגוון סיבות- מקרים שבהם ההבדל, עבור היילוד,  עשוי להיות בין בריאות- לחולי, ולעיתים בין חיים- ומוות.

אני קורא להקמת בנק חלב אם בישראל על מנת לטפל במקרים בהם חלב אם עשוי לסייע לילוד לשרוד ולהוות את ההבדל בין חיים למוות.

ישנן סיבות רבות אשר  עלולות למנוע מאם להעניק את חלבה לתינוקה (זיהום, נטילת תרופות מסויימות, מחסור טבעי בחלב, מחלה ועוד) ויש מקרים רבים בהם חלב אם מהווה את ההבדל בין חיים למוות – ילדים בעלי אלרגיות ספציפיות ואי סבילות לתמ”ל (תחליף מזון לתינוקות) ,או בעלי פגיעות במערכת החיסונית, בעיות מטבוליות, פגים, ועוד מקרים שונים שתקצר היריעה מלפרטם כאן.

במסגרת חברותי בפורום “להיות הורים” בתפוז העלתי סוגיה זו וכתגובה אמרו עשרות אמהות שבשימחה היו תורמות חלב למקרים כאלו, וחלקן אף ציינו כי המקפיא שלהן היה או עודנו מלא בכמויות גדולות של חלב אם.

להזכירכם, עוד בשהות בני ישראל במצריים היתה ידועה חשיבותו של חלב האם ולכן תפקיד המניקות. כיום אנו יכולים לעזור לנשים אשר אין ביכולתן להשיג מיניקות או את החלב היקר מפז ובכך להעניק לתינוקן את מלוא האפשרויות לחיים.

ישנן מספר בעיות טכניות המצריכות פתרון:

  • אילו בדיקות על האם לעבור בהסכמה (קל יותר לערוך את הבדיקות לאם, מאשר לבדוק כל מנה שנתרמת)- ראו שאלון מצורף בסוף.

  • שינוע המנות. בתנאים ביתיים, מנת חלב יכולה להשמר מספר ימים (5-6) בקירור ועד שלושה חודשים בהקפאה. את האיסוף ניתן לבצע מבית התורמת, אך נראה לי שהטוב ביותר הינו איסוף מסניפי קופות החולים.

  • הכנתי דוגמה של שאלון לתורמת (מצורף בסוף המכתב). חשוב מאוד לענות על צרכי כל האוכלוסיה, למרות שלא כל הסעיפים נוגעים אך ורק לבריאות.

  • ישנן עוד מספר בעיות שטרם מצאתי להן פתרונות (כגון כיצד נמנע מנשים שלא רוצות להניק מסיבות אסתטיות מלקבל תרומת חלב אם)ועוד , אך אני בטוח שלכל בעיה נוכל

  •       למצוא פתרון (לדוגמה: אישור רופא או יועצת הנקה בדבר הצורך בקבלת חלב אם מבנק האם).

    5.   נקודה נוספת חשובה הינם הגמ”חים הפועלים כיום אשר מסננים את תרומות החלב ולו בבדיקות בסיסיות לאיתור זיהומים. כל עוד אין להם תחליף מסודר- אנשים מסכנים את ילדיהם בגלל הצורך והחשיבות של חלב אם. בנק חלב אם מסודר ומבוסס יהווה תחליף בריא ובטוח לאוכלוסיה. איננו יודעים כמה בעיות יחסכו עם הקמת בנק חלב אם בישראל, אבל אלטרנטיבה בטוחה היא לבטח  חיונית ומחויבת המציאות.

    6.  לפי הבנתי, , במשרד הבריאות כבר התקיימה פגישה בנידון . בהכנת המכתב עזרה לי אחת מהנוכחות באותה פגישה. היינו שמחים מאוד להמשיך מהנקודה שבה נעצרה הפגישה האחרונה.

    הייתי רוצה להפנות את תשומת ליבכם לשני מאמרים שפורסמו ע”י ד”ר באדר מבי”ח “בני ציון” ועוסקים בחלב אם ובפגיה.

    להלן מספר קישורים לבנקים רלוונטים הקיימים בעולם:

    אוסטין, טקסס: http://www.mmbaustin.org/      

    ההתאחדות הצפון אמריקאית: http://www.hmbana.org/

    ההתאחדות של בריטניה: http://www.ukamb.org/                     

    מספר מאמרים:

    CDC◄– חשיבות בנק חלב אם :

    http://www.cdc.gov/breastfeeding/compend-milkbanks.htm 

    כיצד משתלב בנק חלב במדיניות הבריאות הציבורית:

    http://www.lalecheleague.org/ba/Feb02.html  

    הסבר קצר (גם) על השינוע של החלב:

    http://www.dietitian.com/milkbank.html

    מאמר פירסומי שמסביר את העקרונות של תרומות חלב:

    http://www.breastfeeding.com/all_about/all_about_milk_banks.html            

    מספר מאמרים אקדמיים:

    Antimicrobial factors in milk and colostrum: their importance for the newborn infant (author’s translAUTHOR: Brock,-J-HSOURCE: An-Esp-Pediatr. 1977 Aug-Sep; 10(8-9): 641-54JOURNAL NAME: Anales-espanoles-de-pediatria

    The importance of breast feeding in immunity against infections in the newborn infant. Antibody activity and immunocompetent cells in the mother’s milk

    AUTHOR: Lodinova,-R; Tlaskalova-Hogenova,-H; Kolesovova,-LSOURCE: Cesk-Pediatr. 1981 Nov; 36(11): 639-42JOURNAL NAME: Ceskoslovenska-pediatrie

    TITLE: The importance of breastfeeding in minimizing mortality and morbidity from diarrhoeal diseases: the Bangladesh perspective.AUTHOR: Mitra,-A-K; Rabbani,-FADDRESS OF AUTHOR: International Centre for Diarrhoeal Disease Research, Bangladesh, Dhaka.SOURCE: J-Diarrhoeal-Dis-Res. 1995 Mar; 13(1): 1-7JOURNAL NAME: Journal-of-diarrhoeal-diseases-research

    TITLE: Stressing the importance of breastfeeding.AUTHOR: Levitt,-CSOURCE: Can-Fam-Physician. 1995 Dec; 41: 2086-7JOURNAL NAME: Canadian-family-physician-Medecin-de-famille-canadienINTERNATIONAL STANDARD SERIAL NUMBER: 0008-350XPUBLICATION YEAR: 1995

    TITLE: The link between infant mortality and birth rates–the importance of breastfeeding as a common factor.AUTHOR: Hanson,-L-A; Bergstrom,-SADDRESS OF AUTHOR: Department of Clinical Immunology, University of Goteborg, Sweden.SOURCE: Acta-Paediatr-Scand. 1990 May; 79(5): 481-9JOURNAL NAME: Acta-paediatrica-ScandinavicaINTERNATIONAL STANDARD SERIAL NUMBER: 0001-656XPUBLICATION YEAR: 1990

    לאור כל האמור לעיל אני מקווה כי בנק חלב אם בישראל יקרום עור וגידים ויהפוך אט אט לנציאות אשר תשפר את איכות החיים של ילדים רבים וכמו כן יוריד את רמת תמותת התינוקות בארץ.

    אני מקווה כי מכתבי זה ישפיע עליכם לחיוב וכי הוא יהווה צעד אחד בדרך ארוכה להקמת התשתית של בנק חלב אם בישראל.

    בכבוד רב,

    מלברגר אורן

    גנסין 12, חיפה

    067-823223

    נספח: שאלון לתורמת

    שאלון למועמדת לתרומת חלב אם:

    ילדים רבים נזקקים לחלב אם בעוד שאימם, לצערנו, אינה מסוגלת להעניק להם אותו. תינוקות המאושפזים בפגיות זקוקים לחלב אם,  אשר יכול להוות לשון המאזניים בין חיים למוות. גם תינוקות בעלי רגישויות מסויימות עלולים להיקלע לקשיים עקב מחסור בחלב אם.

    וכאן אתן נכנסות לתמונה. אם אתן יכולות לתרום כמות מסוימת של חלב, נשמח מאוד אם תוכלו לענות על השאלון המצורף, ובכך להבטיח שתרומת החלב שלכן תגיע לתינוק נזקק, ותעזור לו לשרוד ולהתפתח בצורה הטובה ביותר.

    אנו מודים לכן על עזרתכן ותרומתכן.

    (הערה: השאלון דורש עידכון, דיון וניסוח מחודש. זהי גרסא שמבוססת על שאלון מבנק החלב הצפון אמריקאי

    שתי סוגיות שדורשות פיתרון הינן נשים המחלימות מסרטן ולפי השאלון לא זכאיות לתרום, וכמו כן נשים החולות בהרפס “רדום”).

    חלק א’- כללי

  • גילך?-____

  • כמה זמן עבר מהלידה?____
  • חלק ב’- תזונתי

  • האם את אוכלת מוצרי חלב פרה?


  • האם את אוכלת מוצרי חלב עיזים?


  • האם את אוכלת מוצרי סויה?


  • האם את אוכלת כשר?

  • (במידה והתשובה באחד הסעיפים האלו משתנה- יש לידע אותנו)

    חלק ג’ בריאותי

  • האם את בעלת היסטוריה של זיהומים כרוניים (לדוגמה: HIV, HTLV, שחפת פעיל, צהבת, הרפס, סקלרוזיס או היסטוריה של סרטן ממאיר)?

  • האם ב-12 החודשים האחרונים קיימת  יחסי מין עם שותף שנמצא בסיכון גבוה לאיידס, HTLV או צהבת (כולל אנשים חולי המופיליה, אנשים שהשתמשו במחט להזרקת סמים לא חוקיים או תרופות ללא מרשם, או כל אדם שקיים יחסי מין עם שותפים רבים)?

  • האם בשנים עשר החודשים האחרונים קיימת  יחסי מין עם אדם אשר עשה כתובות קעקע, איפור קבוע עם מחטים, חירור מקומות שונים בגוף, או שנדקר בטעות ממחט מזוהמת?

  • האם נאמר לך שלא תוכלי לתרום דם מסיבה רפואית כלשהי למעט משקל גוף נמוך, הריון או הנקה?

  • האם ב-12 החודשים האחרונים קיבלת מנת דם, מוצר כלשהו מדם, השתלת איבר או ריקמה, עברת חירור איבר בגוף, עשית כתובת קעקע, איפור קבוע עם מחטים או שנדקרת בטעות ע”י מחט מזוהמת?

  • האם  במהלך ההריון קיבלת מנת דם לעובר?

  • האם חלית אי פעם בצהבת ? האם היית ב-12 החודשים האחרונים בקירבה לחולה צהבת (מגורים משותפים או יחסי מין)?

  • האם נחשפת ב12 החודשים האחרונים לצהבת B או קיבלת זריקת גמא גלובולין?

  • האם עברת דיקור או הסרת שיער במחט שנעשו במחטים לא סטריליות?

  • האם קיבלת הורמון גדילה ממקור אנושי, DURA MATER או BRAIN COVERING FRAGT, או קיימת יחסי מין עם חולה במחלת קרוציפלד יעקב (ה”פרה המשוגעת”)?

  • האם את משתמשת במוצרי טבק, במדבקת ניקוטין, במסטיק ניקוטין, או משתמשת בקביעות ביותר משתי אונקיות של שתיה חריפה או מקביל לה ביממה?

  • האם את משתמשת בסמים לא חוקיים?

  • האם נולדת, גרת או טיילת ארץ אפריקאית שהיא מאז 1977?

  • האם ב-12 החודשים האחרונים גרת באיים הקריבים, המזרח הרחוק או יפן?

  • האם בין 1980 ל-1996 התגוררת בתחומי הממלכה המאוחדת (אנגליה, צפון אירלנד, סקוטלנד, ווילס, האי מאן, איי התעלה, גיברלטר או איי פולקלנד) ליותר משלושה חודשים, או קיבלת אי פעם מנת דם בממלכה המאוחדת?

  • האם מאז 1980 שהיית באירופה לפרק זמן מצטבר של יותר מ 5 שנים?

  • האם הזרקת אי פעם סמים, או שקיימת יחסי מין עם אדם שמזריק סמים?

  • האם את משתמשת בקביעות בתרופות הנמכרות ללא מרשם רופא או בתרופות מרשם שלא מהרשימה הבאה: הורמונים מחליפי תירואיד, אינסולין, תרסיסי אף, טיפול חיצוני מקומי, טיפות עיניים, ויטאמינים, תוספי ברזל, גלולות למניעת הריון מסוג פרוגסטין- (כל אלה מותרים)?

  • האם את לוקחת מוצרים טבעיים פעילים פרמקולוגית, ויטאמינים הכוללים תוספים צמחיים או ויטאמינים במינונים גבוהים?

  • האם את צורכת מעל 700 מ”ל של משקאות בעלי קפאין ביום או צורכת אלכוהול בקביעות ? ( בין צריכת האלכוהול לשאיבת החלב חייבת להיות תקופת צינון של 12 שעות לפחות).

  • האם נמצאת אי פעם בבדיקה חיובית לשחפת (יש לשוחח על הנסיבות)?

  • האם את צימחונית או טבעונית מלאה אשר אינה מאזנת את תזונתה ע”י בתוספי ויטמינים?
  • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים