האם MRI בטוח בחולי ICD ומושתלי קוצב לב?

גדל מספר ההוכחות המציעות כי MRI עשוי להיות בטוח בחולים מושתלי דפיברילטור קרדיוורטר (ICDs) וקוצבי לב; עם את, יש צורך במחקר נוסף לפני שהנושא יובהר לחלוטין, על פי סימפוזיום קטן בנושא שהופיע בגיליון האחרון של  Pacing and Clinical Electrophysiology.

הסימפוזיום כלל אנשים מתחום המחקר, התעשייה ו-FDA, אשר הציגו מידע בנושא שימוש ב-MRI בחולים עם שתלים לבביים. ההסכמה היתה כי מספר קטן של מחקרים שפורסם עד היום, למרות היותם מבטיחים, לא מוכיחים את בטיחות סקירות ה-MRI בחולים אלו. למרות שתופעות הלוואי מעטות, על הרופאים להיזהר במיוחד, לדאוג להכנה ולבקרה על המטופל ולהשתמש בסריקות רק שהצורך ודאי. בשורה התחתונה, היצרנים צריכים לעבוד על מכשירים בהם כל הרכיבים בטוחים ל-MRI לפני שניתן יהיה להשתמש בסריקות באופן שגרתי.

יותר מ-370,000 קוצבי לב ו-ICDs הושתלו בארה”ב ב-2003, מתוכם בערך 200,000 מטופלים הפיקו תועלת מ-MRI בשנה האחרונה. כיום, MRI אסור לשימוש בחולים אלו בגלל דאגות הקשורות לתופעות לוואי אפשריות על המכשיר בזמן הסריקה, כמו כמו תיפקוד לקוי של המכשיר בזמן הסריקה ואחריה, ויברציות מכניות, כשל במרכיבים, ונזק למכשיר.

למרות שאירועים אלו נדירים, היו מסר מקרי פגיעות חמורות ואף מוות, כשעיקר האירועים היו במהלך סריקות חירום או אצל מטופלים שלא הוכנו היטב. משתנים שונים העשויים להשפיע על חולים אלו: תנוחת המטופל והמכשיר במכונה, היטוריה רפואית של המטופל, משך הסריקה, זרימת דם, מטרה אנטומית של הסריקה, סוג ההדמייה והרצף, וגורמים נוספים קשורים בעיצוב המכשיר.

מידע חדש ומבטיח

מחקר שכלל 13 מטופלים להם הושתלו קוצבים מסוג Affinity DR ומודל Tendril. המטופלים לא היו תלויים בקוצב, ובזמן הסריקה עברו בקרת אלקטרוקרדיוגרם ותקשורת מילולית ישירה. החוקרים לא מצאו הוכחה לעיכוב הקוצב, או קצב אסינכרוני, והמטופלים לא דיווחו על על חוסר נוחות, חום או תחושת תנועה באזור השתל. המחקר מציע כי MRI בטוח במושתלי מכשירים אלו, אך לא ניתן להכליל לגבי כל הקוצבים ומכשירי ה-MRI.

 במחקרים נוספים שבדקו שימוש ב-MRI במושתלי ICDs, לא דווח על בעיות מיוחדות, למרות שמטופל אחד חווה כיווצי שריר לא רצוניים, ומכשירו אופס בזמן הסריקה ודרש תיכנות מחדש.

תגובת התעשייה וה-FDA:

נקודת המבט של התעשייה וה-FDA לא היתה עקבית. לא ניתן להכריע בנושא בטיחות שימוש ב-MRI על סמך מספר מחקרים קטנים. ה-FDA מאמין כי יש צורך בהערכה מעמיקה יותר בנושא דרושה לפני אישור הנושא.

החברות עובדות כיום על ייצור מכשירים שיתאימו לשימוש במושתלי קוצב ו-ICDs. חברת St. Jude Medical ציינה כי הסבירות לנזק היא נמוכה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    מה בין רמות טסטוסטרון ובין אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בגברים ובנשים?

    רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מלוות בשכיחות נמוכה יותר של אוסטיאוארתריטיס של הברך בבדיקות הדמיה וסיכון מופחת לכאב ברכיים כרוני בנשים אך לא בגברים, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה, שפורסמו בכתב העת Osteoarthritis and Cartilage. החוקרים השלימו את המחקר להערכת הקשר בין רמות טסטוסטרון כולל וחופשי ובין הימצאות והיארעות אוסטיאוארתריטיס הדמייתי של הברך והימצאות כאב […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Fremanezumab כנגד מיגרנה עם דיכאון

    תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Fremanezumab כנגד מיגרנה עם דיכאון

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי טיפול ב- Fremanezumab(אג’ובי) מלווה בירידה גדולה יותר משמעותית בימי מיגרנה חודשיים ובתסמיני דיכאון לעומת פלסבו בחולים עם מיגרנה והפרעת דיכאון מג’ורית. מחקר UNITE הינו מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, אקראי, שכל מטופלים מ-55 מרכזים ב-12 מדינות בין השנים 2020 ועד 2022. המחקר כלל תקופת סקר בת ארבעה […]

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך