האם קיים קשר בין פסוריאזיס בילדים ובין סיכון להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות? (מתוך כנס American Academy of Dermatology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-68 של ה-American Academy of Dermatology (AAD) עולה כי ילדים ומתבגרים הסובלים מפסוריאזיס עשויים להימצא בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות, ובמיוחד דיכאון וחרדה, בהשוואה לאלו שאינם סובלים ממצב זה.

מתוצאות המחקר עולה כי אלו הסובלים מפסוריאזיס הראו סיכון גבוה ב-25% לפתח הפרעה פסיכיאטרית כלשהי, סיכון מוגבר ב-23% לפתח דיכאון וסיכון מוגבר ב-32% לפתח חרדה בהשוואה לילדים ומתבגרים שאינם סובלים מפסוריאזיס. בנוסף, מציינים החוקרים כי נצפה סיכון גבוה ב-47% להזדקק לטיפול תרופתי כלשהו לטיפול בהפרעות אלו, וסיכון מוגבר ב-62% לצורך בטיפול בתכשירים טריציקליים נוגדי דיכאון.

לדברי החוקרים, עד 30% מהחולים מראים תסמינים של פסוריאזיס כבר במהלך הילדות וההתבגרות. מאחר וגיל ההתבגרות הינו פרק זמן חשוב להתפתחות הביטחון העצמי, הופעת מחלת הפסוריאזיס באותו הזמן עלולה להגביר את הסיכון לפתח בעיות משמעותיות רציניות ביותר בהמשך.

לצורך המחקר הנוכחי סקרו החוקרים מידע בריאותי שנאסף בין השנים 2000 ו-2006 ממאגר ה-Thompson MarketScan הכולל 44,424 חולים מתחת לגיל 18 שנים (מהם 53.7% בנות; גיל ממוצע 11.4 שנים), ומהם 7,404 הסובלים מפסוריאזיס ו-35,020 שהותאמו להם באופן פרטני כקבוצת ביקורת. החוקרים מסבירים כי עקבו אחר נבדקים אלו מתחילת המחקר ועד לאבחנה הראשונה של הפרעה פסיכיאטרית, עד האובדן למעקב או עד לפרישתם מהמחקר.

בין ההפרעות הפסיכיאטריות שנבדקו נכללו התמכרות לאלכוהול או סמים, דיכאון, הפרעת חרדה, הפרעה ביפולארית, מחשבות אובדניות או הפרעות אכילה. כמו כן, ביקשו החוקרים לתעד כל שימוש בתרופות לטיפול בהפרעות אלו.

החוקרים מצאו כי שיעור גבוה משמעותית מבין הילדים הסובלים מפסוריאזיס פיתחו הפרעה פסיכיאטרית בהשוואה לאלו שאינם סובלים ממצב עורי זה (5.13% לעומת 4.07%; p = 0.0001). הם מוסיפים כי יחס הסיכון עמד על 1.25 (95% CI = 1.11-1.40; p = 0.0001), וכי ההפרעות שנמצאו בהיארעות הגבוהה ביותר בקרב חולי הפסוריאזיס לעומת קבוצת הביקורת היו דיכאון (3.01% לעומת 2.42%; p = 0.0036) וחרדה (1.81% לעומת 1.35%; p = 0.0048), עם יחס סיכון של 1.23 (95% CI = 1.06-1.43; p = 0.0053) ו-1.32 (95% CI = 1.09-1.61; p = 0.0045), בהתאמה.

בנוסף, נמצא כי 8.2% מהילדים הסובלים מפסוריאזיס צרכו תרופה לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (5.5%; p < 0.0001).

באשר למגבלות המחקר, מזכירים החוקרים את השימוש במידע המתבסס בעיקרו על תביעות לביטוח הרפואי, וכי היה ללא ספק תת-דיווח של היארעות ההפרעות הפסיכיאטריות. עם זאת, הם סבורים כי ההתפתחות של הפרעות אלו בגילאים כה צעירים עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות על חייהם הבוגרים של החולים, כמו גם על ההשכלה והקריירה העתידית שלהם.

כשנשאלו החוקרים ביחס לתחלואות נוספות, ציינו כי שיעור השמנת היתר היה גם הוא גבוה משמעותית בקבוצת חולי הפסוריאזיס, והיווה למעשה ערפלן. בנוסף, הזכירו כי מחשבות אובדניות, הנחשבות פעמים רבות כתחלואה נלווית, הראו מגמה דומה (מספרים גבוהים יותר בקרב קבוצת המחקר) ואולם ממצא זה לא הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית. לדבריהם, יתכן והדבר נובע מתת-דיווח של אירועים אלו.

החוקרים מציעים כי המסר המרכזי של עבודתם זו הינו כי יש להכיר בקיומו של קשר זה, ולטפל לפיכך לא רק בתסמיני הפסוריאזיס כי אם גם לנטר אחר מצבם הפסיכיאטרי של המטופלים. לטענתם, טיפול טוב יותר בתחלואה הפסיכיאטרית הנלווית הזו יתרום לטיפול טוב יותר של מחלת הפסוריאזיס, למשל באמצעות שיפור ההיענות לטיפול.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי בסך הכל מדובר במחקר חשוב מאוד, המדגיש נושא אשר היה מוכר לקלינאים אולם סבל ממחסור בראיות מהימנות. לדברי החוקרים, מחקרם זה תורם רבות למילוי פער הידע הקיים בתחום, ומאשר את שהיה ידוע למעשה לקלינאים: כי קיימת הימצאות גבוהה יותר של הפרעות פסיכיאטריות בקרב אוכלוסיית חולים זו. בנוסף, הם סבורים כי תוצאותיהם מדגישות את חשיבות הטיפול האגרסיבי בפסוריאזיס בילדים.

מומחה נוסף שנכח בכנס מסכים אף הוא עם המלצה זו. לדבריו, ישנו הרושם כי ילדים הסובלים מפסוריאזיס מצויים בסיכון רב יותר לפתח דיכאון ואף מחשבות אובדניות בשל דימוי הגוף שלהם. לעומת זאת, אנשים מבוגרים אשר סובלים כבר מהמחלה תקופה ארוכה עשויים פחות להיות מושפעים מעניין זה, הוא טוען. עם זאת, המומחה מזכיר כי פסוריאזיס בגילאי הילדות עשויה לזרוע תוהו בסביבה הביתית, שכן ילדים אלו פעמים רבות אינם רוצים ללכת לבית הספר, לעסוק בספורט או לפתח מערכות יחסים עם בני גילם. הוא מוסיף כי מחלה זו פוגעת בכשישה עד שבעה מיליון אמריקאים, שרבים מהם ילדים, ולפיכך יש לנקוט לדבריו בגישה אגרסיבית הרבה יותר בטיפול בה, וזאת לאור חומרתן של בעיות אלו.

כשנשאל המומחה מה על הקלינאים לעשות באם חושדים שילד חולה פסוריאזיס המצוי תחת טיפולם סובל מהפרעה פסיכיאטרית, המליץ על ייעוץ- בין אם ייעוץ של ההורה והילד, ייעוץ עם רופא הילדים ובמידת הצורך גם ייעוץ עם פסיכיאטר. בנוסף, יש צורך לטפל במחלת הפסוריאזיס בצורה אגרסיבית ככל שניתן, בין אם בצורה טופיקלית, באמצעות פוטותרפיה, טיפול איסכמי או ביולוגי. החשוב הוא, מסכם המומחה, כי המטופלים יבינו שישנה תקווה ושניתן לסייע להם עם מצבם הרפואי.

מתוך הכנס השנתי ה-68 של ה-American Academy of Dermatology (AAD), שנערך בחודש מרץ 2010 במיאמי, פלורידה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיכון מוגבר לנזק מפרקי היקפי בשמאליים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    סיכון מוגבר לנזק מפרקי היקפי בשמאליים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    בחולים שמאליים עם דלקת מפרקים פסוריאטית תועד סיכון מוגבר לנזק היקפי בבדיקות הדמיה, בפרט בידיים, עם השפעה גדולה יותר בצד שמאל, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם Spondyloarthritis Research and Treatment Network. המחקר מבוסס על נתונים אודות 359 חולים (57% גברים) עם דלקת מפרקים פסוריאטית שהיו במעקב לאורך חציון של 14 שנים. בתחילת […]

  • חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון ניסיוני כנגד מחלת ליים  (Lyme Borreliosis), VLA15, נמצא בטוח, נסבל היטב ואימונוגני במטופלים בגילאי 5-65 שנים, כאשר בילדים ומתבגרים תועדו תגובות משמעותיות יותר מאשר במבוגרים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הבטיחות והאימונוגניות של החיסון הניסיוני VLA15, אשר ניתן במשטרי חיסון שונים, במסגרת מחקר בשלב 2 שנערך […]

  • מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    במאמר שפורסם בכתב העת ACR Open Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחמישית מהחולים עם סקלרודרמה ישנן מחלות רקע רבות, בעיקר מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם. נוכחות מחלות רקע רבות מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים והפרעה בתפקוד הגופני. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות וההשפעה […]

  • קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    שימוש בקנאביס רפואי לווה בשיפור משמעותי באיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב חולים עם מחלות כרוניות, לרבות הקלה בכאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון – כך עולה ממחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בכתב העת PLoS One. מחקר QUEST הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 2000 מבוגרים (גיל ממוצע של 50 שנים, 63% נשים) עם מחלות כרוניות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את אישור מתן Roflumilast לטיפול בפסוריאזיס של הקרקפת והגוף

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את אישור מתן Roflumilast לטיפול בפסוריאזיס של הקרקפת והגוף

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב-Roflumilast, מעכב PDE-4, לטיפול בפסוריאזיס רובדית של הקרקפת והגוף במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. הקרם בריכוז 0.3% מאושר כטיפול מקומי לפסוריאזיס רובדית במבוגרים וילדים בגילאי 6 שנים ומעלה. קרם Roflumilast בריכוז 0.15% אושר לטיפול באטופיק דרמטיטיס בדרגה קלה-עד-בינונית באותה אוכלוסייה. האישור הנוכחי מבוסס […]

  • מתן Pentoxifylline אינו-יעיל כנגד דלקת כבד על-רקע אלכוהול עם נזק כלייתי חד

    מתן Pentoxifylline אינו-יעיל כנגד דלקת כבד על-רקע אלכוהול עם נזק כלייתי חד

    במאמר שפורסם בכתב העת eGastroenterology מדווחים חוקרים מצ’ילה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Pentoxifylline, תכשיר הפועל כמעכב TNF-Alpha, לא הביא לשיפור תוצאות ההישרדות בחולים עם דלקת כבד חמורה משנית לצריכת אלכוהול בשילוב עם נזק כלייתי חד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת כבד חמורה על-רקע צריכת אלכוהול הינה מצב מסכן חיים, כאשר מתן […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • התקן תוך-רחמי מפריש הורמונים אינו מעלה את הסיכון למלזמה

    התקן תוך-רחמי מפריש הורמונים אינו מעלה את הסיכון למלזמה

    בניגוד לגלולות למניעת היריון, שימוש בהתקן תוך-רחמי הורמונאלי אינו מלווה בסיכון מוגבר למלזמה בנשים עם מנורגיה, כך מדווחים חוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר TriNetX Research Network, הכולל 95 ארגונים רפואיים בין 2001 עד 2024 וזיהו נשים עם מנורגיה בגילאי […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Fremanezumab כנגד מיגרנה עם דיכאון

    תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Fremanezumab כנגד מיגרנה עם דיכאון

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי טיפול ב- Fremanezumab(אג’ובי) מלווה בירידה גדולה יותר משמעותית בימי מיגרנה חודשיים ובתסמיני דיכאון לעומת פלסבו בחולים עם מיגרנה והפרעת דיכאון מג’ורית. מחקר UNITE הינו מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, אקראי, שכל מטופלים מ-55 מרכזים ב-12 מדינות בין השנים 2020 ועד 2022. המחקר כלל תקופת סקר בת ארבעה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך