משפחה

בעשור האחרון חלה עלייה של 169%!! בהימצאות אוטיזם בילדים 1 מכל 48 בנים ו 1 מכל 222 בנות מאובחנים עם אוטיזם (שירותי בריאות מכבי)

הודעת שירותי בריאות מכבי

מהמחקר עולה כי העלייה בקרב הבנים הינה דרמטית –  1 מכל 48 בנים מאובחן עם אוטיזם אך גם בבנות, שבהן לאורך השנים נצפו פחות אבחוני אוטיזם העלייה משמעותית מאוד  1 מכל 222. בתוך כעשור נרשמה עלייה של 169% אחוזים בהימצאות אוטיזם בילדים. בקרב הבנים מדובר בעלייה של 177%!! ובקרב הבנות עלייה של 136%.




















שנה


2007


2018


סה”כ


1/210


1/78


בנים


1/133


1/48


בנות


1/526


1/222

יודגש כי מדובר בנתוני אמת המבוססים על בחינה פרטנית של כל תיקי האבחונים. בניגוד למחקרים בעולם שם הנתונים מתבססים על סקרים , דגימות, או נתונים כלליים.

העובדות שעולות מהמחקר מצביעות על עלייה רציפה ומשמעותית לאורך השנים במספר ובשיעור הילדים המאובחנים. הנתונים בולטים במיוחד נוכח ההחמרה בקריטריונים להגדרת אוטיזם שהיו אמורים לכאורה להראות ירידה בשיעור המאובחנים. כמו כן, גם תהליך האבחון השתנה ובנוסף לאבחון של רופא מומחה, נדרשת מעורבות גם של פסיכולוג התפתחותי.  הצפי היה ששני השינויים הללו יובילו לירידה במספר המאובחנים, אך זה לא קרה. על פי נתוני מכבי שירותי בריאות בתוך עשור נרשמה עלייה של 169% במספר הילדים המאובחנים. במקביל לעלייה בארץ, חלה עלייה דומה בשיעור המאובחנים בעולם. אך כאמור, המחקר של מכבי הוא על כלל הילדים ולא באופן מדגמי כפי שמבוצע ברחבי העולם.

ממחקרים בארה”ב עולה שבעבר רוב הילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי (יותר מ 60% מהם) היו בעלי לקות שכלית, היום נתון זה עומד על פחות מ 40%.   כלומר,  העלייה המשמעותית באבחונים היא דווקא בקרב ילדים המוגדרים על פי רוב “בתפקוד גבוה”.  מגמה דומה קיימת בארץ. 

העליה בקרב המקרים המוגדרים “בתפקוד גבוה” מביאה חוקרים רבים לנסות ולאתר את הסיבות לכך.  הבסיס לאוטיזם ברוב המקרים נעוץ קרוב לוודאי במטען הגנטי, והוא אינו יכול להשתנות בזמן קצר.  לכן, יש כאן ככל הנראה שילוב של מספר גורמים: מודעות גוברת בקרב ההורים, צוותי הרפואה, והצוותים החינוכיים, לצד שינויים אפשריים בהתנהגות וברמת הריכוז עקב חשיפה ממושכת למסכים בגילאים צעירים מאוד.

ד”ר מיכאל דוידוביץ (בתמונה)  מנהל תחום התפתחות הילד במכבי ומכון קס”מ (קהאן-סגול-מכבי), ומומחה בנוירולוגית ילדים אמר: “העלייה במספר הילדים המאובחנים נמשכת כבר שני עשורים ויותר. האבחונים מאד מוקפדים ובכל זאת יש עלייה דרמטית, שנראה שעדיין לא הגיעה לשיאה. אין ספק כי לגנטיקה יש תפקיד בהתפתחות אוטיזם, אך מאחר וזו לא משתנה בשנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים.  העלייה בתחלואה קיימת במספר תחומים ברפואה ההתפתחותית כגון הפרעת קשב, תקשורת ושפה.  בין הגורמים הסביבתיים הבולטים יש לציין את חדירת המסכים לחיי ההורים וילדיהם הצעירים.  במקרים בהם באופן תורשתי יש למוח פגיעות מסוימת, הצפייה המוגזמת במסכים, במיוחד של ההורים, אך גם של תינוקות ופעוטות, עלולה להשפיע על תחומי התפתחות שונים, וחשוב מאוד להיות ערים לכך. כאשר ההורים עסוקים במסכים ליד הילדים, הם לא בקשב לילדים ולא בקשר עין איתם. קיימת סבירות שזה משפיע על התפתחות התקשורת, הריכוז ותחומי התפתחות נוספים ואף יתכן קשר לעלייה הנוכחית בשיעור האוטיזם

לא רק הנתונים הללו מדאיגים את ד”ר דוידוביץ אלא גם הדרך בה ניתן לטפל בילדים אלו. “בישראל אין הערכות מערכתית מספיקה לטיפול בעלייה הדרמטית הזו, ובייחוד לתגבור המטפלים בתחום. יש טיפול בקופות החולים, יש בגני הילדים, בתי הספר ועוד. כולם סובלים ממשאבים חסרים ועם ביקוש שעולה כל הזמן. אחת הבעיות העיקריות בתחום היא הזליגה של מטפלים מן המערכת הציבורית אל השוק הפרטי. זה התחום היחיד בסל הבריאות שהתקציב הציבורי מועבר למטפלים פרטיים, זה בלתי אפשרי ופוגע בכל הילדים. . משרד הבריאות חייב לקבוע דרכי פעולה ושינוי תקציבי על מנת לתת מענה טיפולי נכון לילדים”. 

ד”ר דוידוביץ בפגישותיו עם ההורים מפציר בהם להימנע ממסכים בעצמם בכל זמן בו הם שוהים במחיצת הילד. “לכל תינוק, פעוט וילד מגיע שההורה שלו יהיה בקשב מוחלט איתו ולא יחלוק את הקשב שלו עם המכשיר הסלולרי. לטובת התפתחות הילד, קריטי לשמור על קשר עין רציף, ולא לפספס הזדמנויות לתקשורת כל זמן הערות של התינוק.”.

מקרים בהם רצוי להגיע לבדיקת רופא להתייעצות

·         הפעוט לא מגיב לקריאה בשמו בגיל 12 חדשים

·         הפעוט לא מצביע כדי להראות עניין (למשל להצביע על אווירון שחולף) בגיל 14 חדשים.

·         הפעוט לא מתעניין במשחקי דימיון בגיל 18 חודשים (כמו להאכיל בובה)

·         הפעוט לא שומר על קשר עין ומעדיף לשחק לבד

·         איחור בהבעת השפה למשל העדר מילים משמעותיות בגיל 18 חודשים

·         הפעוט עונה לא בצורה מתאימה לשאלה. כלומר מתקשה בהבנה

·         הפעוט נכנס ללחץ מכל שינוי קטן ומתקשה במעברים או שינויים בסדר היום

·         הפעוט מתעסק באופן מוגזם בתחומי עניין מסויימים

·         הפעוט מסתובב במעגלים או יש לו משיכה לחפצים מסתובבים בתדירות לא רגילה.

·         הפעוט מגיב באופן לא מותאם לחושים השונים (ריח, מגע, טעם מראה). למשל רתיעה ממרקמים מסוימים וכו’.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה בשכיחות אוטיזם בקרב ילדים ומתבגרים בארצות הברית (JAMA Pediatrics)

    עליה בשכיחות אוטיזם בקרב ילדים ומתבגרים בארצות הברית (JAMA Pediatrics)

    במכתב למערכת שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים מארצות הברית כי השכיחות של הפרעות מהספקטרום של אוטיזם בקרב ילדים ומתבגרים בארצות הברית עלתה במהלך השנים האחרונות, משיעור של 2.24% בשנת 2012 לשיעור של 3.14% בשנים 2019 ו-2020. החוקרים כותבים כי מספר מחקרים הראו כי שיעור הילדים בארצות הברית עם אבחנה של הפרעה מהספקטרום של […]

  • מה בין הפרעות אלרגיות בילדות מוקדמת ובין הסיכון ל-ADHD ואוטיזם? (Pediatr Allergy Immunol)

    מה בין הפרעות אלרגיות בילדות מוקדמת ובין הסיכון ל-ADHD ואוטיזם? (Pediatr Allergy Immunol)

     מנתונים חדשים מישראל שפורסמו בכתב העת Pediatric Allergy and Immunology עולה כי הפרעות אלרגיות בילדות מוקדמת מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit and Hyperactivity Disorder, או ADHD), ובהיקף קטן יותר, להפרעות מהספקטרום של אוטיזם.  במחקר הרטרוספקטיבי בראשות דר’ שי נמט מהמרכז הרפואי קפלן ברחובות, נבחנו הנתונים אודות 119,874 בנים ו-114,323 בנות […]

  • האם אבחנה של סוכרת מסוג 1 באם מעלה את הסיכון להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ולידה מוקדמת? (Int J Epidemiol)

    האם אבחנה של סוכרת מסוג 1 באם מעלה את הסיכון להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ולידה מוקדמת? (Int J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אבחנה של סוכרת מסוג 1 באם מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולאבחנה של הפרעות מהספקטרום של אוטיזם בצאצא. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי סוכרת מסוג 1 באם מלווה בסיכון מוגבר להפרעות מהספקטרום של אוטיזם […]

  • טיפולי רפואה משלימה לילדים על הרצף האוטיסטי; מאמר אורח מאת ד''ר מוטי לוי, הרופא הראשי של כללית רפואה משלימה

    טיפולי רפואה משלימה לילדים על הרצף האוטיסטי; מאמר אורח מאת ד''ר מוטי לוי, הרופא הראשי של כללית רפואה משלימה

    ניתן להקל על שגרת חייהם של הילדים וקרובי המשפחה באמצעות טיפולים שונים המותאמים גם לנרתעים ממגע או אלו המתקשים לתקשר. אוטיזם (ASD) היא הפרעה התפתחותית שמקורה במוח והיא מקשה על יכולות הלמידה והתקשורת של הילדים עם הסביבה. ההפרעה נמדדת על פני רצף ארוך של תפקוד גבוה או נמוך, מה שמשליך גם על אופי הטיפול. בדומה […]

  • סיכון מוגבר לתמותה בקרב אנשים שאובחנו כלוקים ברצף האוטיסטי ובהפרעות קשב וריכוז

    סיכון מוגבר לתמותה בקרב אנשים שאובחנו כלוקים ברצף האוטיסטי ובהפרעות קשב וריכוז

    בחוברת של JAMA Pediatrics  בחודש אפריל, חוקרים מתארים ממצאים סיסטמתיים המעריכים מה הסיכוי לתמותה בקרב חולים שאובחנו על הרצף האוטיסטי (ASD – Autism spectrum disorder) או עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בהם ובקרב קרוביהם מדרגה ראשונה. המסר לא מעורפל אלא חד וברור: הלוקים ב-ASD או ב- ADHD מתים לעיתים קרובות מגורמים טבעיים לדוגמה מחלות לב, […]

  • עטיית מסכה עשויה לעורר מצוקה נפשית בחולים עם אוטיזם (מתוך אתר MedRxiv)

    עטיית מסכה עשויה לעורר מצוקה נפשית בחולים עם אוטיזם (מתוך אתר MedRxiv)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו באתר MedRxiv וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי עטיית מסכה עשויה לעורר מצוקה נפשית בקרב ילדים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם והעדויות מדגישות את ההשפעה האפשרית של COVID-19 על ההיבטים הפסיכולוגיים באוכלוסייה זו. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר CRISIS-AFAR (CoRonavIruS Health Impact Survey Adapted for Autism and Related Neurodevelopmental conditions) להערכת […]

  • האם ממצאי בדיקת MRI עשויים לסייע בהערכת הפרעות מהספקטרום של אוטיזם? (מתוך אתר MedRxiv)

    האם ממצאי בדיקת MRI עשויים לסייע בהערכת הפרעות מהספקטרום של אוטיזם? (מתוך אתר MedRxiv)

    מנתונים שטרם עברו סיקור עמיתים ופורסמו באתר MedRxiv עולה כי בדיקת MRI עשויה לספק מידע חשוב וסמנים המנבאים התפתחות הפרעות מהספקטרום של אוטיזם. לנתונים אלו עשויה להיות חשיבות בפרט במקרים בהם דפוס ההתנהגות של הילד לבדו אינו מאפשר לקבוע את האבחנה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות מהספקטרום של אוטיזם הן הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בלמעלה […]

  • הפרעות אכילה באם מלוות בסיכון מוגבר להפרעת קשב והפרעות מהספקטרום של אוטיזם בצאצא (JAMA Netw Open)

    הפרעות אכילה באם מלוות בסיכון מוגבר להפרעת קשב והפרעות מהספקטרום של אוטיזם בצאצא (JAMA Netw Open)

    בילדים שנולדו לאימהות עם הפרעות אכילה פעילות במהלך ההיריון תועד סיכון מוגבר להתפתחות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder) והפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפרעות אכילה באם ובין הסיכון למחלה נוירו-פסיכיאטרית בצאצא. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה […]

  • מנת משכל ברצף המחלות האוטיסטיות (CME)

    מנת משכל ברצף המחלות האוטיסטיות (CME)

    הפרעה  ברצף האוטיסטי –  autism spectrum disorder (ובקיצור ASD) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית  המאופיינת על ידי פגמים בתקשורת בין אישית בכמה מובנים, ועל ידי התנהגות רפטטיבית בכמה תחומים. קשיים אינטלקטואליים הם הפרעה שתחילתה בתקופה ההתפתחותית  הכוללת ליקויים בתפקוד האינטלקטואלי וההסתגלותי.  למטרת מחקר  באוכלוסיות, מקובל שמנת משכל מתחת ל-70 מהווה ליקוי  אינטלקטואלי. לפי נתונים של המרכז לפיקוח […]