e-med-logo-transparent-flag

משפחה

שינויים בפעילות הקורטקס המוטורי עשויים להצביע על אבחנה של ADHD (מתוך Neurology)

שינויים בפעילות המוחית, דוגמת עיכוב ושינויים בפעילות הקורטקס המוטורי, בחולים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) עשויים להוביל לאבחנה מדויקת יותר של ההפרעה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה, בילדים עם ADHD תועד ליקוי ב-SICI (Short Interval Cortical Inhibition) של פוטנציאלי פעולה מוטוריים בעקבות גירוי מגנטי מוחי בקורטקס המוטורי (M1). במטרה לקבוע אם שינויים בפיזיולוגיה ב-M1 משקפים גם הפרעה התנהגותית בעלת חשיבות קלינית, הם ביקשו לבחון את הפיזיולוגיה במהלך משימת בקרה קוגניטיבית עם פעילות/עיכוב תגובה מוטורית.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת, שכלל דירוג התנהגותי והערכת כישורים חברתיים, כמו גם פיזיולוגיה של M1 ב-131 ילדים בגילאי 8-12 שנים (66 ילדים עם ADHD: גיל ממוצע של 10.5 שנים, 43 בנים; 65 ביקורות: גיל ממוצע של 10.6 שנים, 42 בנים).

התוצאים העיקריים כללו את אמפליטודת פוטנציאל פעולה מוטורי ו-SICI, אשר נבחנה במהלך מ נוחה ובמהלך סמן עצירה במשימת מכונית מרוץ (Slater-Hammel), עם פולסים של גירוי מוחי מגנטי שניתנו 150 מילי-שניות לפני ליעד פעולה ולאחר אות דינאמי לעצירה.

מהנתונים עולה כי התגובה לאות לפעול הייתה איטית ווריאבילית יותר בחולים עם ADHD. בילדים עם ADHD הודגם פחות SICI במנוחה ובמהלך אות לפעולה ולעצירה. האקסטיביליות של M1 במנוחה הייתה מוגברת במהלך אות לעצור.

החוקרים זיהו הבדלים ביכולת ביצוע המשימה לפי TRUM (Task-Related Up-Modulation) בין הקבוצות ובתוך הקבוצות, כאשר ירידה ניכרת יותר ביכולת ביצוע המשימה נקשרה עם דירוג חמור יותר של התנהגות ילדים עם ADHD וזמני תגובה איטיים יותר לסמן לעצור.

בילדים עם ADHD ניתן לזהות שינויים בפיזיולוגיה של הקורטקס המוטורי. דרושים מחקרים נוספים להערכת הקשר בין מדדים פיזיולוגיים שונים, כולל SICI ו-TRUM, עם תסמיני ADHD ומדדי בקרה קוגניטיבית.

Neurology, July 17, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בילדים עם אבחנה של SLE (או Systemic Lupus Erythematosus). מחקר REACT-01 (או Reversing Autoimmunity through Cell Therapy) יהיה בהובלת מומחים מסיאטל וצפוי להתחיל בקיץ הקרוב. התקווה היא כי הטיפול יאפשר להגדיל את מספר החולים הצעירים עם […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    מטה אנליזה וסקירה סיסטמתית (מחקר משולב) שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, עסקה בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער עם פגיעה נוירולוגית-התפתחותית, על מנת לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפרמטרים של בריאות נפשית: תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית-פסיכולוגית, הכללת והפנמת בעיות. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • הנקה בלבד לאורך פרק זמן ארוך יותר עשויה להגן מפני ממאירויות המטולוגיות בילדים (JAMA Netw Open)

    הנקה בלבד לאורך פרק זמן ארוך יותר עשויה להגן מפני ממאירויות המטולוגיות בילדים (JAMA Netw Open)

    הנקה בלבד למשך שלושה חודשים לפחות לווה בסיכון מופחת לממאירויות המטולוגיות בילדים, בהשוואה להנקה לפרק זמן קצר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מנגד, לא זוהה קשר בין הנקה ובין הסיכון לגידולים במערכת העצבים המרכזית, גידולים סולידיים או נוירובלסטומה. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה להערכת נתונים אודות 309,473 ילדים (51.3%) בנים […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה