משפחה

טיפול בנוגדי-היסטמינים עשוי לסייע בחלק מהמקרים של שלשול כרוני (Ann Allergy Asthma Immunol)

בחלק מהחולים עם שלשול אידיופטי לאחר ארוחה תתכן תגובה לטיפול בנוגדי-היסטמינים, כך עולה מסדרת מקרים חדשה שפורסמה בכתב העת Annals of Allergy, Asthma & Immunology.

החוקרים מדווחים על הופעת שלשול אידיופטי לאחר-ארוחה בחמישה חולים בגילאי 26-63 שנים עם שלשול לאורך 8 שבועות עד 13 שנים. בכל חמשת החולים תועדה גם דרמטוגרפיה. בשלושה חולים (שתי נשים וגבר אחד) הייתה גם היסטוריה של אורטיקריה כרונית ובשלוש נשים היסטוריה קודמת או נוכחית של אנגיואדמה.  בכל המקרים לא זוהה טריגר קודם, דוגמת מחלה נגיפית.

בכל חמשת המקרים, השלשול הופיע רק לאחר ארוחות או חטיפים, ובתוך שלוש שעות מהאוכל. עם זאת, בכל המקרים הללו לא הייתה עדות לאלרגיה או אי-סבילות למזון. בדיקות דם מארבעה מבין חמישה חולים לנוגדנים ספציפיים למזון היו שליליות. שלושה חולים הקפידו על דיאטה ללא-לקטוז ודיאטות אלימינציה אחרות, ללא שיפור בתסמינים.

בדיקות נוספות בוצעו בחלק מהמקרים, כולל בדיקות לשלילת צליאק, רמות Tryptase בדם, רמות Prostaglandin F2α ורמות N-Methylhistamine בשתן, לשלילת תסמונת MCAS (Mast Cell Activation Syndrome). ארבעה חולים גם השלימו אנדוסקופיה עליונה וקולונסקופיה. נגעים נמצאו רק בשניים מהחולים הללו.

לאחר שלילת אלרגיה או אי-סבילות למזון, מחלת מערכת עיכול, או MCAS כגורם לשלשול לאחר-ארוחה, כל חמשת החולים קיבלו טיפול בנוגדי-היסטמינים, אשר הוביל להפוגה בתסמינים בשני חולים ולהקלה בתסמינים בשלושת החולים האחרים.

התגובה החיובית לנוגדי-היסטמינים בחולים אלו מציעה כי תאי מאסט במערכת העיכול משחקים תפקיד חשוב בהופעת השלשול לאחר-ארוחה ע”י הפרשת היסטמין. למרות שהמנגנון המדויק בו המזון מגרה את תאי המאסט במערכת העיכול אינו-ידוע, הם משערים כי הפריסטלטיקה עשויה לשחק תפקיד בהפעלת התאים.

מומחים בתחום מציינים כי מדובר בסדרת מקרים מאוד מעניינת, המרמזת לתועלת של תכשירים המכוונים כנגד קולטני H1 ו-H2 להיסטמין.

Ann Allergy Asthma Immunol. Published online July 3, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים