משפחה

מקומו של פורטאו בטיפול באוסטיאופורוזיס בצל ההנחיות החדשות מטעם ה-Endocrine Society: סקירת עדכון

במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society הוצגו ההנחיות החדשות לטיפול תרופתי באוסטיאופורוזיס בנשים לאחר-מנופאוזה, אשר פורסמו במקביל בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. (1)

להלן העדכונים המרכזיים:

ביספוספנטים

ההנחיות החדשות ממליצות על טיפול תרופתי בנשים לאחר-מנופאוזה בסיכון גבוה לשברים, בפרט אלו לאחר שבר לאחרונה, מאחר והתועלת עולה על הסיכון. קו הטיפול הראשון כולל תרופות ממשפחת ביספוספנטים להפחתת הסיכון לשברים, עם המלצה להשלים הערכה חוזרת של הסיכון לשברים לאחר 3-5 שנות טיפול ולהמשיך רק בנשים הנותרות בסיכון גבוה לשברים ואילו באלו בסיכון בינוני או נמוך ניתן לשקול חופשת טיפול (Drug Holiday).

פרוליה

טיפול ב-Denosumab (פרוליה) מומלץ כטיפול קו-ראשון חליפי לנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס, המצויות בסיכון גבוה לשברים. במקרים אלו אין מקום לחופשת טיפול, שכן ההשפעה של התרופה נסוגה לאחר שישה חודשים. מומלץ להשלים הערכה חוזרת של הסיכון לשברים לאחר 5-10 שנים ואלו בסיכון גבוה לשברים ימשיכו בטיפול או יחליפו לטיפול אחר לאוסטיאופורוזיס. אין לדחות או להפסיק טיפול בפרוליה ללא מתן טיפול חליפי למניעת תופעת ריבאונד של ספיגת עצם ולהפחית את הסיכון לאובדן מהיר של צפיפות עצם וסיכון מוגבר לשברים.

פורטאו

בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס בסיכון גבוה מאוד לשברים, דוגמת נשים עם שברי חוליות חמורים או מספר שברי חוליות, מומלץ מתן Teriparatide (פורטאו) או Abaloparatide למשך עד שנתיים במטרה להפחית את הסיכון לשברי חוליות ושברים לא-חולייתיים. בנשים אשר השלימו טיפול זה, מומלץ מתן טיפול נוגד-ספיגה במטרה לשמור על השיפור שחל בצפיפות העצם.

תכשירים אנאבוליים מעלים את צפיפות העצם דרך הגברת יצירת עצם בעקבות מתן לסירוגין (כלומר, טיפול יומי). כעת יש שני תכשירים מאושרים לשימוש: PTH(1-34) או Teriparatide; ואנאלוג של PTHrP (PTH-related Protein) או Abaloparatide. בהשוואה לתכשירים אחרים, ההוכחות בנוגע להפחתת הסיכון לשברים עם Abaloparatide ((אבלופרטייד אינו רשום בישראל לטיפול באוסטיאופורוזיס) הן יותר מוגבלות.

מטה-אנליזה בה נערכה השוואה בין תוצאות פורטאו ופלסבו הדגימה ירידה של 74% בסיכון לשברי חוליות וירידה של 39% בסיכון לשברים לא-חולייתיים. ממחקר VERO (VERtebral Fracture Treatment Comparisons in Osteoporotic Women) עולות עדויות כי פורטאו מפחית את הסיכון לשברי חוליות ושברים קליניים (שברי חוליות קליניים ושברים לא-חולייתיים) יותר מ-Risedronate בנשים בסיכון גבוה מאוד לשברים.

טיפול ב-Teriparatide או Abaloparatide לווה בעליה משמעותית בסיכון לאוסטיאוסרקומה בחולדות, ממצא אשר הוביל לאזהרת קופסא שחורה של שני התכשירים עם הגבלת השימוש בתרופות אלו לתקופה של עד 24 חודשים. עם זאת, מאז כניסת פורטאו לשימוש בשנת 2002, עם למעלה מ-2 מיליון מטופלים, שיעור מקרי אוסטיאוסרוקמה של העצם לא עלה על על השיעור של אוסטיאוסרקומות באוכלוסיה הכללית שאינה מטופלת בפורטאו, עם דיווח מקרה יחיד, נכון לשנת 2016. תופעות הלוואי של פורטאו, בהשוואה לפלסבו, כוללות שיעורים גבוהים יותר של סחרחורות והתכווצויות ברגליים, כאשר תופעות אלו אופייניות לתחילת הטיפול ועל פי רוב חולפות. תופעות לוואי של Abaloparatide אשר הובילו להפסקת המחקר כללו בחילות, תת לחץ דם אורתוסטטי, סחרחורות, כאבי ראש ודפיקות לב. שתי התרופות עשויות להוביל לעליה קלה בריכוז הסידן בדם ולכן מומלץ לבדוק את רמות הסידן טרם התחלת הטיפול, ואין לטפל בשני התכשירים בחולים עם רמות סידן מוגברות.

מחקרים לאחר סיום הטיפול הטיפול האנאבולי מצאו כי מתן טיפול נוגד-ספיגה עשוי לשמור ואולי אף להגביר את ההשפעות האנאבוליות. מאחר והתועלת של טיפול אנאבולי אובדת במהלך התקופה  שלאחר הפסקת הטיפול, המומחים מסכימים עם מרבית ההנחיות הקליניות, הממליצות על מתן ביספוספנטים, Raloxifene, Denosumab או טיפול הורמונאלי חליפי לאחר סיום טיפול אנאבולי.

ביספוספנטים מהווים לרוב את הטיפול הראשוני לאוסטיאופורוזיס במרבית הנשים. עם זאת, במקרים בהם תחת טיפול זה נמשך אובדן מסת עצם או במקרים של שבר תחת הטיפול, על הרופאים לשקול החלפת טיפול לתכשיר אנאבולי. מאחר ולביספוספנטים השפעה הנותרת לאחר הפסקת הטיפול, יש מחלוקת אודות היעילות של תכשירים אנאבוליים לאחר טיפול בביספוספנטים. מספר מחקרים בחנו את ההשפעות של פורטאו על סמני עצם ועל צפיפות העצם לאחר טיפול בביספוספנטים והציעו כי פורטאו שומר על ההשפעה האנאבולית, אם כי ייתכן עיכוב מסוים בתחילת ההשפעה של הטיפול וירידה מסוימת בהיקף ההשפעה.  ממחקר VERO עלה כי הירידה בסיכון לשברים עם טיפול בפורטאו הייתה דומה באלו שטופלו קודם לכן בביספוספנטים ובאלו שלא קיבלו טיפול קודם. הנתונים רמזו (אך ללא ממצא מובהק סטטיסטית) כי ייתכן עיכוב מסוים בהשפעה המגנה מפני שברים בקרב אלו שטופלו קודם לכן בביספוספנטים, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול קודם.

המומחים מדגישים כי Teriparatide ו-Abaloparatide הינם שני התכשירים האנאבוליים היחידים המאושרים לטיפול באוסטיאופורוזיס. עם זאת, תכשירים אנאבוליים אחרים (דוגמת Romosozumab) עשויים להיות זמינים בעתיד (.Romosuzomab אושר ע”י FDA לאחרונה) .  השימוש ב-PTH (1-84) אושר לשימוש לפני מספר שנים באירופה, אך אינו זמין עוד להתוויה זו.

יש לציין כי כאשר נבחנו נתוני עולם-אמיתי מארבעה מחקרים תצפיתיים, פרוספקטיביים, להערכת פורטאו (2) , הטיפול התרופתי לווה בירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור שברי ירך, בעיקר לאחר מעל 18 חודשי טיפול, מעבר לירידה בשברי חוליות קליניים, שברים לא-חולייתיים וכלל השברים הקליניים.

יתרה מזאת, במאמר נפרד (3), שגם כלל את ארבעת המחקרים האמורים, נרשמה ירידה של 62% בכלל שיעור השברים, לצד ירידה של 43% בשיעור שברי חוליות קליניים, ירידה של 50% בשיעור שברים קליניים וירידה של 56% בשיעור שברי ירך עם טיפול בפורטאו לאורך למעלה משישה חודשים, בהשוואה לטיפול שניתן לתקופה קצרה יותר. מניתוח הנתונים עלה כי בגברים חלה ירידה מובהקת סטטיסטית בכל התוצאים הללו, פרט לשברים לא-חולייתיים, לאחר לפחות שישה חודשי טיפול בפורטאו. הטיפול בפורטאו היה יעיל בחולים עם מגוון מצבים רפואיים, כולל סוכרת, דלקת מפרקים שגרונית, שבר חוליות קודם או טיפול קודם בביספוספנטים.


1. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 104, Issue 5, May 2019, Pages 15951622

2. Reduction of Hip and Other Fractures in Patients Receiving Teriparatide in Real-World Clinical Practice: Integrated Analysis of Four Prospective Observational Studies, Calcified Tissue International

3. Real-world effectiveness of teriparatide on fracture reduction in patients with osteoporosis and comorbidities or risk factors for fractures: Integrated analysis of 4 prospective observational studies, Bone 116 (2018) 5866

האם המטופל שלך זכאי לפורטאו עפ קריטריוני סל הבריאות ? הכנס למחשבון

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מספר גורמים מנבאים חזרה הביתה לאחר שבר ירך (Age Ageing)

    מספר גורמים מנבאים חזרה הביתה לאחר שבר ירך (Age Ageing)

    במאמר שפורסם בכתב העת Age & Ageing מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמים עשויים לנבא חזרה הביתה בטווח הקצר ובטווח הבינוני לאחר שבר ירך. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את דפוסי החזרה הביתה של חולים לאחר אשפוז בגין שברי ירך ולזהות גורמים המנבאים תוצא זה. הם התמקדו במדגם שכלל חולים […]

  • אימוני תנגודת עשויים לשפר את חוזק העצם במבוגרים תחת דיאטה טבעונית (J Clin Endocrinol Metab)

    אימוני תנגודת עשויים לשפר את חוזק העצם במבוגרים תחת דיאטה טבעונית (J Clin Endocrinol Metab)

    במבוגרים טבעוניים המקפידים על אימוני תנגודת לפחות פעם בשבוע המיקרו-ארכיטקטורה של העצם חזקה יותר, בהשוואה לטבעוניים שאינם מקפידים על אימונים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. על-סמך מחקרים קודמים שדיווחו על צפיפות עצם נמוכה יותר וסיכון מוגבר לשברים בקרב טבעוניים, החוקרים שיערו כי בטבעוניים מיקרו-ארכיטקטורה שונה […]

  • פרק חדש בטיפ מהמרפאה: איך מאמר חשוב מ-NEJM עלול לגרום לנזק בשל פרשנות שגויה בכלי התקשורת ההמוניים?

    פרק חדש בטיפ מהמרפאה: איך מאמר חשוב מ-NEJM עלול לגרום לנזק בשל פרשנות שגויה בכלי התקשורת ההמוניים?

    בפרק זה מתייחס פרופ’ רז למחקר זה עליו דיווחנו לאחרונה, תוספי ויטמין D אינם מפחיתים את הסיכון לשברים במבוגרים בריאים (N Engl J Med), אשר קיבל תהודה גם בכלי התקשורת ההמוניים לרבות פרשנות של תזונאים על כך שאין צורך במתן תוספי ויטמין D. רז מסביר את העובדה שהמחקר היה באוכלוסייה בריאה וללא רמות חסר בויטמין […]

  • Denosumab עשוי להיות יעיל יותר מ-Ibandronate כטיפול המשכי ל-Romosozumab באוסטאופורוזיס (Bone)

    Denosumab עשוי להיות יעיל יותר מ-Ibandronate כטיפול המשכי ל-Romosozumab באוסטאופורוזיס (Bone)

    מחקר חדש פורסם ב-Bone הראה כי Denosumab (פרוליה) , מעכב RANK-L, יעיל יותר מ-Ibandronate, להגברת ה-BMD לאחר טיפול ב-Romosozumab (איבנטי) בחולי אוסטאופורוזיס לאחר גיל המעבר מהמחקר עולה שתופעות הלוואי בשתי קבוצות הטיפול היו קלות וללא הבדלים מובהקים בשכיחות, כאשר היעילות העדיפה של Denosumab באה לידי ביטוי בהגברת צפיפות מינרל העצם (BMD) כטיפול המשכי לאחר טיפול […]

  • טיפול במשך שנתיים ב-Teriparatide עשוי להשיב את איכות העצם לרמות שקדמו למנופאוזה (Bone)

    טיפול במשך שנתיים ב-Teriparatide עשוי להשיב את איכות העצם לרמות שקדמו למנופאוזה (Bone)

    טיפול במשך שנתיים ב-Teriparatide (פורטאו) עשוי להשיב את איכות צפיפות העצם לרמות שקדמו להופעת מנופאוזה בנשים עם אוסטיאופורוזיס לאחר-מנופאוזה, אך לא במידה וניתן לתקופה קצרה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Bone. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי להערכת ההשפעות של שישה חודשי טיפול ב- Teriparatide ב-28 נשים לאחר-מנופאוזה שלקחו חלק במחקר SHOTZ וכן בחנו את […]

  • תוספי ויטמין D אינם מפחיתים את הסיכון לשברים במבוגרים בריאים (N Engl J Med)

    תוספי ויטמין D אינם מפחיתים את הסיכון לשברים במבוגרים בריאים (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נטילת תוספי ויטמין D3 אינה מלווה בסיכון מופחת לשברים בקרב מבוגרים בריאים בגיל העמידה או בגיל מבוגר יותר. החוקרים השלימו מחקר נלווה למחקר VITAL, מחקר אקראי ומבוקר שנועד לקבוע אם תוספי ויטמין D3 עשויים להפחית את הסיכון […]

  • הסיכון לסיבוכים ותמותה עקב שבר ירך אטיפי אינו גבוה יותר במקרים משנית לטיפול בביספוספנטים (Bone)

    הסיכון לסיבוכים ותמותה עקב שבר ירך אטיפי אינו גבוה יותר במקרים משנית לטיפול בביספוספנטים (Bone)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Bone עולה כי טיפול בביספוספנטים אינו מלווה בסיכון לסיבוכים או תמותה לאחר שבר ירך אטיפי בקרב מבוגרים מדרום-מזרח אסיה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים אסיאתיים מצויים בסיכון גבוה יותר משמעותית לשברי ירך אטיפיים, כאשר ייתכן ואלו מדרום-מזרח אסיה מצויים בסיכון הגבוה ביותר. כעת הם ביקשו לבחון את המאפיינים הדמוגרפיים […]

  • האם להסתיידות אבי עורקים בטני השפעה על צפיפות העצם בעמוד-שדרה מותני בחולים עם מחלת כליות כרונית? (Bone)

    האם להסתיידות אבי עורקים בטני השפעה על צפיפות העצם בעמוד-שדרה מותני בחולים עם מחלת כליות כרונית? (Bone)

    במאמר שפורסם בכתב העת Bone מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי להסתיידות כלי דם באבי העורקים הבטני השפעה מינימאלית על צפיפות העצם בעמוד השדרה המותני בחולים עם מחלת כליות כרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צפיפות עצם נמוכה הינה גורם סיכון לשברים בחולים עם מחלת כליות כרונית. עם זאת, אחת המגבלות בהערכת […]

  • שחמת כבד על-רקע אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לשברים ותמותה (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    שחמת כבד על-רקע אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לשברים ותמותה (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    בחולים עם שחמת כבד משנית לצריכת אלכוהול תועדו שיעורים גבוהים יותר של שברים ותמותה לאחר-שברים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש משבדיה שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שחמת כבד על-רקע צריכת אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לשברים, אך אין נתונים רבים אודות היקף העלייה בסיכון אל מול […]