בקיצור נמרץ: המחקרים הבולטים במחצית הראשונה של אוגוסט 2019 (CME)

מחקר ישראלי חדש מצא כי היענות לטיפול בנוגדי-דיכאון מלווה בהישרדות טובה יותר של חולי סרטן (Depression and Anxiety)






מחקר עוקבה גדול שכלל חולים מישראל עם מחלות ממאירות מצא כי היענות לטיפול בנוגדי-דיכאון של מעל 50% לוותה בירידה של כ-25% בשיעורי התמותה לאורך ארבע שנות מעקב, בהשוואה להיענות של פחות מ-20% לטיפול בנוגדי-דיכאון, כך מדווחים פרופ’ גל שובל ועמיתיו מאוניברסיטת תל-אביב, במאמר שפורסם בכתב העת Depression and Anxiety.

 ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי דיכאון וחרדה נפוצים בחולי סרטן וטיפול בנוגדי-דיכאון נחשב יעיל מאוד. הקשר בין היענות לטיפול בנוגדי-דיכאון ובין תמותה בחולי סרטן אינו-ברור ובמסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע את הקשר בין היענות לטיפול התרופתי ובין תמותה מכל-סיבה בחולי סרטן.

 החוקרים השלימו מחקר עוקבה שכלל 42,075 חולים עם סרטן, אשר רכשו טיפול נוגד-דיכאון לפחות פעם אחת במהלך ארבע שנות המחקר. היענות לטיפול בנוגדי-דיכאון סווגה לארבע קטגוריות: חוסר-היענות (פחות מ-20%), היענות ירודה (20-50%), היענות מתונה (50-80%) והיענות טובה (מעל 80%) לטיפול התרופתי. החוקרים השלימו ניתוח הישרדותי שכלל תקנון למשתנים דמוגרפיים וקליניים העשויים להשפיע על התמותה.

 במהלך מעקב של יותר ממיליון שנות-אדם בסיכון, יחסי הסיכון המתוקנים לתמותה עמדו על 0.89  באלו עם היענות ירודה לטיפול, 0.77 באלו עם היענות בינונית ו-0.80  באלו עם היענות טובה לטיפול, בהשוואה לקבוצת החולים עם חוסר היענות לטיפול בנוגדי-דיכאון.

מהערכת הנתונים בכלל הקבוצה ובתת-קבוצה של חולים עם דיכאון, לפי סוגי המחלות הממאירות, החוקרים זיהו דפוסים דומים בחולים עם סרטן שד, מעי גס, ריאות וערמונית, אך לא בחולי מלנומה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הנוכחי מעיד בפעם הראשונה כי היענות גבוהה יותר לטיפול בנוגדי-דיכאון מלווה בירידה בשיעורי התמותה מכל-סיבה במדגם ארצי גדול של חולי סרטן. ממצאי המחקר תומכים בהגדלת ההיענות לטיפול בנוגדי-דיכאון בחולי סרטן.

Depression and Anxiety. Published online July 22, 2019

לידיעה במדסקייפ

אימון גופני מפחית אובדן עצם משנית לניתוח מעקף קיבה בנשים (J Clin Endocrinol Metab)

אימון גופני עשוי להפחית את היקף אובדן העצם בנשים לאחר ניתוח מעקף קיבה עם השמנה חמורה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.

 ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי ניתוח בריאטרי עשוי להוביל לאובדן עצם חמור וכעת הם ביקשו לבחון את החשיבות של אימון גופני בהפחתת היקף אובדן עצם לאחר הניתוח. לצורך כך, השלימו החוקרים מחקר אקראי ומבוקר, שכלל 70 נשים בנות 25-55 שנים עם השמנה חמורה, אשר חולקו לקבוצת התערבות (אימון גופני תחת השגחה למשך שישה חודשים) או קבוצת ביקורת (טיפול סטנדרטי).

 התוצא העיקרי של המחקר הוגדר כ-Areal Bone Mineral Density (aBMD). תוצאים משניים כללו את מיקרו-ארכיטקטורה של העצם, ספיגת עצם וסמנים ביוכימיים.

 מהנתונים עולה כי הניתוח הבריאטרי הוביל לירידה משמעותית במדדי aBMD בצוואר הירך, כלל הירך, רדיוס דיסטאלי וכלל גוף. יתרה מזאת, ניתוח הוביל לעליה בסמני ספיגת עצם, כולל CTX, P1NP, Sclerostin ו-Osteopontin.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לטיפול סטנדרטי, אימון גופני הפחית את אחוז הירידה במדדי aBMD בצוואר ירך (הבדל ממוצע משוער של 2.91-), כלל הירך (הבדל ממוצע משוער של 2.26-), רדיוס דיסטאלי (הבדל ממוצע משוער של 1.87-) ו-Ct.vBMD (Cortical Volumetric Bone Mineral Density) ברדיוס דיסטאלי (הבדל ממוצע משוער של 2.09-).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים שאימון גופני עשוי להפחית את אובדן העצם משנית לניתוח בריאטרי, ככל הנראה במנגנונים הכוללים דיכוי ספיגת עצם ו-Sclerostin. הם קוראים לשלב אימון גופני בטיפול במטופלים לאחר ניתוח בריאטרי במטרה לשמור על מסת העצם.

 J Clin Endocrinol Metab 2019 

לידיעה במדסקייפ

האם לדחק חברתי השפעה על צפיפות העצם בנשים לאחר-מנופאוזה? (J Epidemiol Comm Health)

בנשים מבוגרות תחת דחק חברתי ניכר ייתכן סיכון מוגבר להתפתחות עצמות שבריריות, המועדות לשברים, לאחר-מנופאוזה, בהשוואה לנשים החיות חיים ללא-דאגות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Epidemiology & Community Health.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לברר את הקשר בין דחק חברתי ובין אובדן עצם במהלך תקופה של שש שנים בנשים לאחר-מנופאוזה. הם אספו נתונים אודות 11,020 נשים לאחר-מנופאוזה מארצות הברית, אשר דיווחו על דחק פסיכו-סוציאלי בהקשר של שינויים בצפיפות העצם כפי שנקבע בצוואר הירך, עמוד השדרה מותני וכלל הירך. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מדדים חברתיים של מצוקה פסיכו-סוציאלית (דחק חברתי, תפקוד חברתי ותמיכה חברתית) ובין אחוז השינוי בצפיפות העצם לאורך שש שנים.

 מהנתונים עולה קשר מובהק בין דחק חברתי גבוה ובין צפיפות עצם ירודה לאורך שש שנים. לאחר תקנון לערפלנים, כל עליה של נקודה אחת בהערכת דחק חברתי לוותה בעליה של 0.082% באובדן צפיפות עצם בצוואר ירך, עליה של 0.108% באובדן צפיפות עצם בירך ועליה של 0.069% באובדן צפיפות עצם בעמוד-שדרה מותני. כמו כן תפקוד חברתי ירוד ותמיכה חברתית מעטה נקשרו עם ירידה גדולה יותר בצפיפות העצם בכלל הירך.

 ממצאי המחקר מספקים עדויות התומכות בקשר בין דחק חברתי גבוה ובין אובדן עצם גדול יותר לאורך שש שנות מעקב. החוקרים כותבים כי דחק חברתי גבוה ותפקוד חברתי ירוד עשויים מרמזים לאיכות ירודה של מערכות יחסים חברתיות וייתכן כי אלו קשורים עם אובדן עצם בנשים לאחר-מנופאוזה.

 J Epidemiol Comm Health 2019   

לידיעה במדסקייפ

ניתוח בריאטרי עשוי להפחית את הסיכון לתמותה במטופלים שמנים (The Lancet Diabetes & Endocrinology)

ניתוח בריאטרי מלווה בהארכת תוחלת החיים של מטופלים הסובלים מהשמנה, אך מלווה גם בסיכון מוגבר לאשפוזים בשל סיבוכים מאוחרים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology.

 בשל חששות גוברים בנוגע לסיבוכים מאוחרים לאחר ניתוח מעקף קיבה וניתוח שרוול קיבה, במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הופעת האירועים החריגים שבע שנים לאחר הפרוצדורות האלו. הם השלימו מחקר עוקבה, תצפיתי אשר התבסס על נתונים ממאגר French National Health Insurance. הם זיהו את כל המטופלים לאחר ניתוח מעקף קיבה או ניתוח שרוול קיבה בצרפת בשנת 2009 והתאימו להם ביקורות אשר תאמו בגיל, במין, בקטגוריית מדד מסת גוף, בטיפול לאיזון סוכרת ובטיפול באינסולין.  

שיעורי ההיארעות חושבו לכל סוג של אירוע חריג שהוביל לאשפוז לאורך תקופה של שבע שנים; החוקרים חישבו את יחס שיעורי היארעות של אירועים חריגים לאחר ניתוח בריאטרי אל מול אלו בקבוצת הביקורת.  

לאחר מעקב ממוצע של 6.8 שנים, שיעורי התמותה היו נמוכים באופן מובהק ב-36% בקבוצת המטופלים שלאחר ניתוח מעקף קיבה, בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.64, ) וב-62% באלו לאחר ניתוח שרוול קיבה, בהשוואה לקבוצת הביקורת .  

בקבוצת המטופלים לאחר ניתוח מעקף קיבה ושרוול קיבה תועד סיכון מובהק גבוה יותר, בהשוואה לביקורות, לטיפול אנדוסקופי או לניתוח פולשני בדרכי העיכול (יחס שיעורי היארעות של 2.4 למעקף קיבה לעומת הביקורות, יחס סיכויים של 1.5 לשרוול קיבה לעומת ביקורות); להפרעות במערכת העיכול שלא הובילו לפרוצדורות פולשניות (יחס סיכויים של 1.9 למעקף קיבה לעומת ביקורות; ולהפרעות תזונתיות (יחס סיכויים של 4.9 לניתוח מעקף קיבה לעומת ביקורות, ויחס סיכויים של 1.8 לאחר ניתוח שרוול קיבה לעומת ביקורות).

החוקרים לא זיהו קשר בין ניתוח בריאטרי ובין סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות.

 החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שיעורי תמותה נמוכים יותר לאורך שבע שנים לאחר ניתוח בריאטרי, בחולים לאחר ניתוח מעקף קיבה או שרוול קיבה תועד סיכון גבוה יותר לאשפוז אחד לפחות בשל סיבוך מאוחר, פרט להפרעות פסיכיאטריות, בהשוואה לביקורות, עם סיכון גבוה יותר בקרב אלו בהם בוצע ניתוח מעקף קיבה, בהשוואה לניתוח שרוול קיבה.

The Lancet Diabetes & Endocrinology August 02, 2019

לידיעה ב-MedPage Today

ההשפעה של נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים על הקשר בין אוסטיאוארתריטיס ומחלות לב וכלי דם (Arthritis & Rheumatism)

מתוצאות המחקר הראשון מסוגו עולה כי לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs, או NSAID) חשיבות משמעותית לקשר שבין אוסטיאוארתריטיס ובין מחלות לב וכלי דם. כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatism.  

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין את התרומה של נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אוסטיאוארתריטיס. המחקר התבסס על נתונים מקולומביה הבריטית בקנדה. מאוכלוסיה  של 720,055 תושבים יצרו החוקרים מדגם תואם בגיל ומין של 7,743 חולים עם אוסטיאוארתריטיס ו-23,229 ביקורות ללא מחלת המפרקים. הם השלימו ניתוח סטטיסטי להערכת הסיכון להתפתחות מחלת לב וכלי דם (תוצא עיקרי) כמו גם מחלת לב איסכמית, אי-ספיקת לב ואירוע מוחי (תוצאים משניים). להערכת ההשפעה של נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים על הקשרים הללו, הם התבססו על נתוני PharmaNet לזיהוי של טיפול בתרופות אלו.  

מהתוצאות עולה כי בקרב חולים עם אוסטיאוארתריטיס תועד סיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו ללא אוסטיאוארתריטיס. לאחר תקנון למדד מסת גוף, יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידמיה, מחלת ריאות חסימתית-כרונית ומדד Romano לתחלואה נלווית, יחס הסיכון המתוקן היה מובהק ועמד על 1.23 .  

מהנתונים עולה כי יחס הסיכון המתוקן לאי-ספיקת לב עמד על 1.42, למחלת לב איסכמית – 1.17 ולאירוע מוחי עמד על 1.14 .  מניתוח הנתונים עלה כי שימוש בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים היה אחראי לכ-41% מההשפעה הכוללת של אוסטיאוארתריטיס של הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם, ל-23% מהסיכון לאי-ספיקת לב, ל- 56% מהסיכון למחלת לב איסכמית ול-64% מהסיכון לאירוע מוחי. החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בחשיבות נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם באוכלוסיית החולים עם אוסטיאוארתריטיס. 

Arthritis & Rheumatism, August 6, 2019

טיפול ביולוגי עשוי להפחית דלקת עורקים כליליים בחולי פסוריאזיס (JAMA Cardiology)

טיפול ביולוגי נוגד-דלקת מלווה בהפחתת תהליכי דלקת בעורקים הכליליים בחולים עם פסוריאזיס, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת JAMA Cardiology.  

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לטיפול ביולוגי לפסוריאזיס השפעה חיובית על נגע טרשתי בעורקים הכליליים, אך לא ברור אם קשר זה נובע מהשפעה נוגדת-דלקת ישירה על העורקים הכליליים. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין טיפול ביולוגי ובין דלקת כלילית בחולי פסוריאזיס באמצעות מדד FAI (Fat Attenuation Index), סמן הדמייתי חדש להערכת דלקת כלילית ע”י מיפוי שינויים מרחביים בהרכב שומן סביב כלי דם באמצעות בדיקת CCTA (Coronary Computed Tomography Angiography).   

נמצא שטיפול ביולוגי לווה בירידה משמעותית במדדי FAI לאחר שנה אחת (חציון FAI של -77.22 HU –  – HOUNSFIELD UNITSבתחילת המחקר לעומת 76.09 HU- לאחר שנה אחת), לצד שיפור במחלת העור (חציון מדד PASI של 7.7 נקודות בתחילת המחקר, לעומת 3.2 נקודות לאחר שנה אחת). מנגד, באלו שלא קיבלו טיפול ביולוגי לא תועד שינוי במדד FAI.  

הקשר עם מדד FAI לא היה תלוי בנוכחות נגע טרשתי כלילי והיה עקבי בחולים שקיבלו תכשירים ביולוגיים שונים, כולל מעכבי TNF-Alpha ומעכבי אינטרלויקינים .

 החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ביולוגי לפסוריאזיס בדרגה בינונית-עד-חמורה מלווה בהפחתת תהליכי דלקת בעורקים כליליים. ממצאים אלו תומכים בהערכת מדד FAI בבדיקת CCTA ככלי לעקוב אחר התערבויות המכוונות למחלת עורקים כלילית.

 JAMA Cardiology. Published online July 31, 2019   

לידיעה במדסקייפ 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים