משפחה

מהו משך הזמן האופטימאלי לטיפול אנטי-תרומבוטי משולש בחולים עם פרפור פרוזדורים ותסמונת כלילית חדה או לאחר התערבות כלילית? (International Journal of Cardiology)

במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול אנטי-תרומבוטי משולש ארוך-טווח מהווה גישה סבירה לטיפול בחולים בסיכון גבוה לתרומבוזיס של התומכן, אך טיפול קצר-טווח מלווה בסיכון מופחת לאירועי דמם, ללא הבדלים משמעותיים בסיכון למרבית האירועים האיסכמיים בין הקבוצות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אנטי-תרומבוטי משולש, הכולל מתן נוגד-קרישה ושני נוגדי-טסיות, מהווה את הבסיס למניעה של אירועים איסכמיים בחולים עם פרפור פרוזדורים ותסמונת כלילית חדה או לאחר התערבות כלילית מילעורית; עם זאת, בשל הסיכון לאירועי דמם, לא ידוע מהו משך הטיפול המשולש האופטימאלי.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי הנתונים והשלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להגדרת המשך האופטימאלי של טיפול אנטי-תרומבוטי משולש בחולים עם פרפור פרוזדורים ותסמונת כלילית חדה או לאחר התערבות כלילית מילעורית על-ידי השוואת הסיכון לאירועים איסכמיים וסיבוכי דמם כאשר הטיפול ניתן לארבעה פרקי זמן שונים.

לאחר בחינת הנתונים אודות 12,329 חולים החוקרים קבעו כי לטיפול אנטי-תרומבוטי משולש קצר-טווח יתרון מבחינת הפחתת הסיכון לאירועי דמם. למרות שטיפול אנטי-תרומבוטי משולש ארוך-טווח מלווה בסיכון נמוך יותר לתרומבוזיס של התומכן, בהשוואה לטיפול קצר-טווח, ארבע הגישות הדגימו תוצאות דומות מבחינת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אירועים מוחיים, תמותה מכל-סיבה ואוטם לבבי.

מניתוח הנתונים עלה כי אין משך טיפול אחד לו יתרון אבסולוטי להפחתת אירועים איסכמיים אלו.

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול אנטי-תרומבוטי משולש לטווח קצר הינה הגישה המומלצת במרבית המקרים, אלא במקרים בהם קיים סיכון גבוה לתרומבוזיס של התומכן, התומך בהארכת משך הטיפול המשולש.

International Journal of Cardiology, March 28, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה