שינה על צד שמאל עשויה להקל על תסמיני ריפלוקס בלילה (Am J Gastroenterol)

בקרב חולים המדווחים על ריפלוקס קיבה-וושט במהלך הלילה, שינה על צד שמאל עשויה להקל על התסמינים, כאשר מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי שינה על צד שמאל מלווה בחשיפה של הוושט לחומצה לפרק זמן קצר יותר משמעותית ופינוי מהיר יותר של חומצה מהוושט.

ברקע למחקר מדווחים החוקרים כי עד 80% מהחולים עם מחלת ריפלוקס קיבה-וושט סובלים מתסמינים מטרידים במהלך הלילה, העשויים לפגוע משמעותית באיכות השינה שלהם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של תנוחות שינה ספונטאניות על הופעת ריפלוקס לילי ע”י שילוב ניטור מדד חומציות ותנוחת שינה במדגם גדול של חולים עם תסמיני ריפלוקס.

מדגם המחקר כלל 57 חולים שהופנו לניטור מדד חומציות עם חשיפה של הוושט לחומצה בשכיבה של 0.5% ומעלה. החוקרים נעזרו במכשיר למדידת תנוחת השינה במטרה לקבוע את תנוחות השינה של המטופלים (על צד שמאל, צד ימין, על הגב או על הבטן) ובחנו את היקף החשיפה של הוושט הפרוקסימאלית לחומצה.

מהנתונים עלה כי החשיפה של הוושט לחומצה הייתה לפרק זמן קצר יותר משמעותית עם שכיבה על צד שמאל (חציון של 0%), בהשוואה לשכיבה על צד ימין (חציון של 1.2%) ועל הגב (חציון של 0.6%). עוד נמצא כי פינוי החומצה מהוושט היה מהיר יותר עם שכיבה על צד שמאל (חציון של 35 שניות), בהשוואה לשכיבה על הגב (חציון של 76 שניות) ועל צד ימין (חציון של 90 שניות).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים בסיס להשלמת התערבויות במטרה לעודד שכיבה על צד שמאל בזמן שינה להקלה על תסמיני ריפלוקס ליליים.

Am J Gastroenterol. 2022

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר למחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול במבוגרים (JAMA Dermatology)

    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר למחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול במבוגרים (JAMA Dermatology)

     מנתונים חדשים מסקר NHANES (National Health and Examination Survey) עולה קורלציה בין פסוריאזיס ובין מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (Nonalcoholic Fatty Liver Disease, או NAFLD) במבוגרים, כך מדווחים חוקרים בכתב העת JAMA Dermatology.  השכיחות של NAFLD מצויה במגמת עליה בארצות הברית בשנים האחרונות ועלולה להוביל להשתלת כבד ותמותה בקרב חולים אלו.  החוקרים מסבירים […]

  • מחלת כיב פפטי מלווה בסיכון מוגבר לשברי ירך (J Clin Endocrinol & Metab)

    מחלת כיב פפטי מלווה בסיכון מוגבר לשברי ירך (J Clin Endocrinol & Metab)

     במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בלתי-תלוי בין מחלת כיב פפטי ובין סיכון מוגבר לשברי ירך.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו כי טיפול במעכבי תעלות מימן עשוי להעלות את הסיכון לשברים; עם זאת, קיים סיכוי להטיה מאחר ומחלת בי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Risankizumab לטיפול בחולים עם מחלת קרוהן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Risankizumab לטיפול בחולים עם מחלת קרוהן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration)  אישר את מתן Risankizumab (סקייריזי) להתוויה שלישית טיפול בחולים עם מחלת קרוהן פעילה בדרגה בינונית-עד-חמורה במבוגרים כך שכעת מדובר בנוגדן חד-שבטי הראשון המכוון באופן ספציפי כנגד IL-23 ומאושר לטיפול בחולי קרוהן. שני מחקרים תמכו בבטיחות ויעילות Risankizumab כטיפול אינדוקציה בחלי קרוהן (ADVANCE ו-MOTIVATE) ומחקר אחד תמך בטיפול […]

  • האם יש יתרון לטיפול מונע ב-Tenofovir Alafenamide לאחר השתלת כבד בחולים עם מחלת כליות כרונית? (Acta Gastroenterol Belg)

    האם יש יתרון לטיפול מונע ב-Tenofovir Alafenamide לאחר השתלת כבד בחולים עם מחלת כליות כרונית? (Acta Gastroenterol Belg)

    מעבר לטיפול ב-TAF (Tenofovir Alafenamide) בחולים לאחר השתלת כבד שפיתחו מחלת כליות כרונית לא הוביל לשיפור התפקוד הכלייתי לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Acta Gastro-enterologica Belgica. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TAF הוכח כטיפול דומה ביעילותו לדיכוי HBV (Hepatitis B Virus), אך לצד פחות רעילות כלייתית לעומת TDF (Tenofovir Disoproxil Fumarate). […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי חדש כנגד פולינוירופתיה למבוגרים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי חדש כנגד פולינוירופתיה למבוגרים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Vutrisiran כנגד פולינוירופתיה במבוגרים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין לבבי תורשתי (Hereditary Transthyretin-Mediated Amyloidosis). המומחים מסבירים כי Vutrisiran ניתן בזריקה תת-עורית אחת לשלושה חודשים. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות חיוביות ממחקר קודם בשלב 3, אשר בחן את היעילות והבטיחות של […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Risankizumab כטיפול אחזקה בחולים עם מחלת קרוהן פעילה בדרגה מתונה-עד-חמורה (Lancet)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Risankizumab כטיפול אחזקה בחולים עם מחלת קרוהן פעילה בדרגה מתונה-עד-חמורה (Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן זריקה תת-עורית של Risankizumab (סקייריזי) מהווה טיפול בטוח ויעיל לשמירה על הפוגה בחולים עם מחלת קרוהן פעילה בדרגה מתונה-עד-חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים צורך רב באפשרויות טיפול חדשות עם מנגנוני פעולה חדשים לחולים עם מחלת קרוהן. מחקרי […]

  • השוואת Ustekinumab לעומת Adalimumab כטיפול אינדוקציה ואחזקה בחולי קרוהן (Lancet)

    השוואת Ustekinumab לעומת Adalimumab כטיפול אינדוקציה ואחזקה בחולי קרוהן (Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן טיפול ב-Ustekinumab (סטלרה) והן טיפול ב-Adalimumab (יומירה) מהווים אפשרות יעילה מאוד לטיפול בחולים עם מחלת קרוהן, אשר לא קיבלו טיפול ביולוגי קודם. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול מונותרפי ב- Ustekinumab או Adalimumab בחולים עם […]

  • ניתוח בריאטרי עשוי להפחית את הסיכון לממאירות על-רקע השמנה ותמותה משנית לממאירות (JAMA)

    ניתוח בריאטרי עשוי להפחית את הסיכון לממאירות על-רקע השמנה ותמותה משנית לממאירות (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב מבוגרים עם השמנה, באלו ירדו במכוון במשקל הגוף לאחר ניתוח בריאטרי תועדו שיעורים נמוכים משמעותית של ממאירות על-רקע השמנה ושל תמותה על-רקע ממאירות, בהשוואה לאלו שלא עברו ניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניתוח בריאטרי הינו הטיפול היעיל ביותר כיום […]

  • טיפול רפואי בדלקת התוספתן

    טיפול רפואי בדלקת התוספתן

    אפשר לטפל בדלקת התוספתן שהתפוצץ על ידי מתן תרופות אנטיביוטיות תוך וורידיות וכריתת התוספתן כאשר הדלקת שככה. אבל הנוהל המקובל היום לדלקת התוספתן שלא התפוצץ הוא לבצע כריתת התוספתן באמצעות לפרוסקופיה. הניסיון של העשור האחרון מעלה ספקות לגבי שיטה זו.  מחקרים מבוקרים שנעשו באקראי במבוגרים מראים שטיפול דלקת התוספתן בתרופות אנטיביוטיות הוא גישה מתקבלת על […]