משפחה

תוספת אינסולין טוג’או לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 משפרת איזון גליקמי ללא העלאת סיכון להיפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes Obes Metab)

מנתוני עולם-אמיתי מארצות הברית עולה כי הוספת אינסולין טוג’או (Insulin Glargine  300U/mL) לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הובילה לשיפור משמעותי באיזון הגליקמי, ללא עליה משמעותית בסיכון להיפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מומלצת תוספת אינסולין בזאלי. עם זאת, אין נתוני עולם-אמיתי רבים אודות תוצאות הוספת אינסולין בזאלי לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.

החוקרים התבססו על מאגר נתונים רפואיים ממוחשב אודות קרוב ל-4 מיליון חולים עם סוכרת מסוג 2, במטרה לבחון את תוצאות עולם-אמיתי של הוספת אנאלוג לאינסולין מדור שני, טוג’או, לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. הם זיהו חולים עם סוכרת מסוג 2 שלא קיבלו בעבר אינסולין וטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 וגם קיבלו טיפול בטוג’או בין תחילת מרץ בשנת 2015 ועד סוף ספטמבר בשנת 2019.

מדגם המחקר כלל 271 חולים, בגיל ממוצע של 57.9 שנים. ריכוז המוגלובין מסוכרר עמד על 9.16% בתחילת המחקר וירד משמעותית (ירידה של 0.97%-, P<0.0001) לאחר הוספת טוג’או. בעקבות הוספת טוג’או נרשמה עליה משמעותית בשיעור החולים עם סוכרת מסוג 2 שהשיגו איזון של רמות המוגלובין מסוכרר: עליה מ-4.80% ל-22.14% בשיעור החולים שהשיגו המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7% (p<0.0001) ועליה מ-19.56% ל-51.29% בשיעור החולים שהשיגו המוגלובין מסוכרר מתחת ל-8% (p<0.0001).

היארעות כלל אירועי היפוגליקמיה (8.49% לעומת 9.59%, p=0.513) ואירועי היפוגליקמיה המלווים באשפוז/פניות לחדרי מיון (0.37% לעומת 0.74, p=1.00) היו דומים לפני ואחרי תוספת אינסולין טוג’או.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות ובטיחות תוספת אינסולין טוג’או לאגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, עם שיפור גליקמי ללא עליה בסיכון להיפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הנושא.

Diabetes Obes Metab. 2022 May 1

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים