משפחה

אחזקת כלב בגיל צעיר עשויה להגן מפני התפתחות מחלת קרוהן (מתוך כנס ה-DDW)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Digestive Disease Week עולה כי אחזקת כלב ומגע הדוק עם חיות מחמד בילדות מוקדמות עשוי לסייע במניעת התפתחות מחלת קרוהן בשלב מאוחר יותר.

במטרה לבחון אם גורמים סביבתיים בקבוצות גיל שונות משפיעים על הסיכון העתידי למחלת קרוהן, החוקרים התבססו על שאלון  הערכת סיכון סביבתי לאיסוף נתונים אודות קרובי משפחה בריאים של חולים עם מחלת קרוהן (4,300 חולים) אשר לקחו חלק בפרויקט GEM (Genetic, Environmental and Microbial).

החוקרים בחנו את התשובות לשאלונים לצד נתונים היסטוריים שנאספו בעת גיוס החולים למחקר להערכת גורמים סביבתיים שונים, כולל מגורים בחווה, צריכת חלב לא-מפוסטר ומי באר, גודל משפחה, מספר חדרי רחצה בבית ואחזקת חיות מחמד, בפרט כלבים וחתולים. עוד בחנו החוקרים את הגיל בעת החשיפה לכל גורם סביבתי: גיל מתחת לשנה, 2-4 שנים וגילאי 5-15 שנים.

ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי חשיפה לגורמים סביבתיים שנקשרה עם התפתחות מחלת קרוהן בעתיד, כולל חדירות מעי על-בסיס יחס לקטולוז למניטול בשתן, דלקת תת-קלינית על-פי רמות קלפרוטקטין בצואה והרכב ומגוון המיקרוביום בצואה על-פי ריצו 16S rDNA.

מתוצאות המחקר עלה כי מגורים עם כלב בגילאי 2-4 שנים (יחס סיכון של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.99) וגודל משפחה גדול (מעל 3 בני משפחה) במהלך השנה הראשונה לחיים (יחס סיכון של 0.36, רווח בר-סמך 95% של 0.18-0.72) נקשרו עם סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן.

למרות שהנתונים הראו כי לא היה קשר בין גודל משפחה בשנה הראשונה לחיים ובין יחס לקטולוז למניטול בשתן, רמות קלפרוטקטין בצואה או הרכב ומגוון המיקרוביום, אחזקת כלב בגילאי 2-4 שנים (יחס סיכויים של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.93) נקשרה עם יחס לקטולוז למניטול תקין. החוקרים קבעו כי אחזקת כלב בגילאים אחרים נקשרה בקשר מובהק עם יחס לקטולוז למניטול תקין, אך לא זוהה קשר בין אחזקת כלב ובין רמות קלפרוטקטין בצואה, הרכב ומגוון המיקרוביום.

החוקרים מציינים כי לא תועדו תוצאות דומות עם חתולים, אם כי הם עדיין מנסים לקבוע את הסיבה לכך. ייתכן כי הדבר נובע מכך שבעלי כלבים נוטים יותר לצאת החוצה עם חיית המחמד או להתגורר באזורים עם שטחים ירוקים נרחבים יותר, אשר בעבר נקשרו עם סיכון מופחת למחלת קרוהן.

ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם נתונים קודמים שבחנו את תיאוריית ההיגיינה והציעו כי העדר חשיפה למיקרובים בשלב מוקדם בחיים עשוי להוביל להפרעה בבקרה חיסונית למיקרובים בסביבה.

מתוך כנס ה-DDW

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים