משפחה

השוואה בין שתי מערכות בקרת חמצן אוטומטיות לטיפול בפגים (Archives of Disease in Childhood) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

מצמד מאמרים שפורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood Fetal and Neonatal Edition עולה כי מערכת בקרת חמצן אוטומטית OxyGenie הדגימה תוצאות טובות יותר ממערכת CLiO2 בטיפול בפגים, כולל יעילות גבוהה יותר לשמירה על רוויון החמצן בדם בטווח היעד, לצד שיעורים נמוכים יותר של טיפול לרטינופתיה של פגות, תמיכה נשימתית אינטנסיבית וכן משך אשפוז קצר יותר ביחידת טיפול נמרץ ביילודים.

בשני המחקרים נכללו פגים ממרכז שלישוני בהולנד, אשר נולדו לאחר 24 שבועות הריון ועד 29 שבועות הריון ושישה ימים.

במחקר הראשון ביקשו החוקרים להשוות את התוצאות הקליניות בטווח הקצר עם שתי המערכות. ב-121 פגים (גיל הריון ממוצע של 28 שבועות ו-3 ימים, 42% בנים, משקל לידה ממוצע של 1034 גרם) מערכת OxyGenie שימשה לטיטרציה של ריכוז החמצן וב-121 פגים (גיל הריון ממוצע של 27 שבועות ו-5 ימים, 46% בנים, משקל לידה של 1022 גרם) נעשה שימוש במערכת CLiO2.

התוצאים העיקריים שנבחנו כללו את שיעורי התמותה, רטינופתיה של פגות, BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) ו-NEC (Necrotizing Enterocolitis).

מהנתונים עולה כי שיעור הפגים שקיבלו טיפול לרטינופתיה של פגות היה נמוך יותר בקרב אלו בזרוע OxyGenie לעומת CLiO2 (1 לעומת 10, בהתאמה; יחס סיכון של 0.1, p=0.008) והפגים נותרו ביחידת טיפול נמרץ בפגים לפרק זמן קצר יותר (חציון של 28 לעומת 40 ימים, בהתאמה, P<0.001). עוד עולה מהנתונים כי בזרוע OxyGenie משך טיפול בלחץ חיובי רציף היה קצר יותר (8.4 לעומת 16.7 ימים, בהתאמה, p<0.001) ומשך הנשמה פולשנית היה קצר יותר (0 לעומת 2.1 ימים, בהתאמה, p=0.012). לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית ביתר התוצאים.

במחקר השני נכללו 15 פגים שקיבלו תמיכה נשימתית פולשנית או לא-פולשנית עם יעד רוויון חמצן בטווח 91-95%. חציון גיל ההיריון היה 25 שבועות ו-4 ימים והגיל לאחר-לידה היה 19 ימים. הפגים חולקו לטיטרציה של ריכוז החמצן באמצעות OxyGenie או CLiO2 למשך 24 שעות כל אחד, בסדר אקראי, כאשר שיטת התמיכה הנשימתית נותרה קבועה.

התוצא העיקרי במחקר זה היה אחוז הזמן בו רוויון החמצן בדם היה בטווח היעד, קרי, 91-95% עם תוספת חמצן ו-91-100% ללא תוספת חמצן.

מהנתונים עולה כי משך הזמן בטווח היעד של רוויון חמצן בדם היה גבוה יותר במהלך השימוש במערכת OxyGenie לעומת CLiO2 (80.2% לעומת 68.5%, p<0.005). בחלק קטן יותר מהזמן החולים היו עם ערכי רוויון חמצן מעל טווח היעד תחת תוספת חמצן (6.3% לעומת 15.9%, p<0.005), אך בחלק גדול יותר רוויון החמצן בדם היה מתחת לטווח היעד (14.7% לעומת 9.3%, p<0.05). לא תועדו הבדלים משמעותיים במשך הזמן עד רוויון חמצן נמוך מ-80% (0.5% לעומת 0.2%, p=0.061). חריגה ממושכת ברוויון החמצן בדם תועדה בשכיחות נמוכה יותר במהלך השימוש ב-OxyGenie.

ממצאי שני המחקרים מעידים כי מערכת הבקרה OxyGenie יעילה יותר מ-CLiO2 בטיפול בפגים, אם כי תתכן עליה קלה בשיעורי היפוקסמיה קלה.

Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition 2022, 107 (1): 20-25

Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition 2022 May 16

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקרים רבים מדגימים את היעילות של מערכות שינוי חמצן אוטומטיות כדי לשמור על טווח הסטורציה בטווח הרצוי. כל זאת מלבד ההשפעה על מספר המשימות המוטלות על האחיות בדרך כלל. בנוסף, יש לשים לב כי ישנן מערכות שונות בעלות יעילות שונה בהשגת מטרה זו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה