משפחה

תובנות מכניות בפתוגנזה של משיכה ויטראומקולרית שגשוגית ושאינה שגשוגית/ פרופ’ מרדכי רוזנר

עין

לקויים בממשק הויטראו-רטינלי מוכרים כגורם פתולוגי חשוב במספר הפרעות מקולריות, הכוללות בין היתר בצקת מקולרית ציסטואידית  (cystoid macular edema), חור מקולרי, ממברנה אפירטינלית (ERM) מקולופתיה מיופית שנובעת ממשיכה ובצקת מקולרית סוכרתית. קבוצת המחקר הבינלאומית על משיכה ויטראו-רטינלית ומחקרים נוספים השתמשו בהגדרות אנטומיות המבוססות על OCT, כדי לתאר את התהליך של משיכה ויטראו-מקולרית, ודיווחו על ממצאים שמצביעים על כך שכוחות משיכה שמופעלים על המקולה הינם אחד מהגורמים החשובים. בעבר, בפענוחים של OCT תוראו שינויים שגשוגיים בזגוגית הקורטיקלית האחורית במקרים  עם משיכה ויטראו-מקולרית כ- “thickened posterior hyaloid” או “hyper-reflective posterior hyaloid”. לעיתים הזגוגית האחורית המעובה המשכית ל- ERM והופכת לכיסוי האחורי של הזגוגית האחורית המנותקת. מחקרים היסטופתולוגיים בסוג כזה של משיכה ויטראו-מקולרית גילו זגוגית אחורית מעובה ו- ERM יחד עם מרכיבים של תאים פרוליפרטיביים הכוללים תאי RPE, מיופיברובלסטים ופיברוציטים. מאידך, יש מצבים, כולל מה שנקרא באופן מסורתי חורים מקולרים אידיופתיים עם משיכה ויטראו-מקולרית, בהם הממצאים של עיבוי היסטופתולוגי של הזגוגית האחורית יחד עם היפררפלקטיביות שלה ב- OCT אינם שכיחים.

בעבודה קודמת של מחברי המאמר הנוכחי, נעשה שימוש באסטרטגיות ושיטותOCT   חדשות, ונמצאו חורים מקולריים המלווים בזגוגית אחורית דקה וגלית, ולא מעובה ומתוחה. המסקנה הייתה שכנראה התנועתיות של הזגוגית האחורית הזו יוצרת כוחות הפועלים באזור שליד הפובאה וגורמים להתחלה והתקדמות של החור המקולרי. תמכה בכך גם העובדה שבדיקות היסטופתולוגיות של חורים מקולריים גילו רק במיעוט המקרים מקטעים של ממברנה פיברו-תאית. בהתבסס על ממצאים אלה הניחו החוקרים שמקרי המשיכה הויטראו-מקולרית משתייכים לשתי קטגוריות: פרוליפרטיבית או לא-פרוליפרטיבית, בהתאם לנוכחות של זגוגית אחורית מעובה.

כדי להבין טוב יותר את הפתוגנזה של משיכה ויטראו-מקולרית בכל אחד משני המצבים, נעשה מחקר שהשתמש בטכניקות שפיתחו, שכללו מערכת לצירוף צילומי OCT לפוטומונטאז’ של שדה רחב מהמקולה ועד לאקווטור, ובשיטה למעקב אחר תנועות הזגוגית הקורטיקלית האחורית לתיעוד המצב לפני ואחרי תנועות עיניים המבוקרות על ידי מערכת מעקב אחר תנועות העין של ה- OCT. החוקרים היו מיפן וארה”ב, ובמחקר נכללו 50 עיניים של 46 חולים עוקבים עם משיכה ויטראו-מקולרית. בכל העיניים בוצעו צילומי OCT ואחרי כן נלקחו צילומים נוספים לפני ומיד לאחר תנועת עיניים ורטיקלית או הוריזונטלית. שלושה צילומים הונחו זה על זה כדי להשוות שינויים במתאר ובמיקום הזגוגית האחורית.

48.0% מחמישים העיניים שנכללו במחקר היו עם משיכה ויטראו-מקולרית פרוליפרטיבית  ו- 52.0% עם משיכה ויטראו-מקולרית לא פרוליפרטיבית, בהתאם לעיבוי הזגוגית האחורית. ממברנה אפירטינלית נראתה ב- 26.9% של העיניים עם משיכה לא פרוליפרטיבית, וב- 95.8% מהעיניים עם משיכה פרוליפרטיבית. באף אחת מהעיניים עם משיכה פרוליפרטיבית וב- 57.7% מהעיניים עם משיכה לא פרוליפרטיבית, לזגוגית האחורית היה מתאר גלי.  באף אחת מהעיניים עם משיכה פרוליפרטיבית וב- 91.7% מהעיניים עם משיכה לא פרוליפרטיבית היו שינויים בזגוגית האחורית שנגרמו מתנועה והופיעו בעקבות תנועות העיניים. הפרדות הזגוגית האחורית הייתה רחבה מעבר לאזור בדיקת ה-OCT ב- 34.6% בעיניים עם משיכה לא פרוליפרטיבית, וב- 8.3% עם משיכה פרוליפרטיבית.

מסקנת החוקרים הייתה שכוחות התכווצות סטטיים של זגוגית אחורית מעובה באזור המקולה מעורבים במשיכה ויטראו-מקולרית פרוליפרטיבית. כוחות כאלה הנובעים מהתכווצות לא פועלים ברוב העיניים עם משיכה ויטראו-מקולרית בהם הזגוגית האחורית איננה מעובה (לא פרוליפרטיבית) והיא מובילית יותר. אי לכך, למשיכה ויטראו-מקולרית ולסיבוכיה יש לפחות שני מנגנונים פתופיזיולוגיים, שניתן לנבא על פי צילומי OCT.

Ito Y, Takatsudo Y, Gehlbach PL Mori K
Mechanistic Insights into the Pathogenesis of Proliferative and Nonproliferative Vitreomacular Traction
Am J Ophthalmol 2022;238:1–9

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקת המיקרוסירקולציה ברשתית ובדמית במחלת בכצ'ט/ פרופ' מרדכי רוזנר

    בדיקת המיקרוסירקולציה ברשתית ובדמית במחלת בכצ'ט/ פרופ' מרדכי רוזנר

    מחלת בכצ’ט הינה הפרעה כרונית, אוטואינפלמטורית רב מערכתית, שפוגעת בעור, מוקוזות, עיניים, מפרקים, ריאות, מערכת העיכול, מערכת המין ומערכת העצבים המרכזית. הפתולוגיה העיקרית במחלת בכצ’ט היא וסקוליטיס נמקי שיכול לפגוע בכלי דם בכל גודל. השכיחות היא 60-80%, המעורבות העינית היא לרוב דו-צדדית ולא סימטרית, וקורית תוך 5 שנים בממוצע מהתחלת המחלה. התבנית הקלסית של מעורבות עינית […]

  • טיפול בסטטינים אינו מגן מפני גלאוקומה (Investigative Ophthalmology & Visual Science)

    טיפול בסטטינים אינו מגן מפני גלאוקומה (Investigative Ophthalmology & Visual Science)

    מחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין טיפול בסטטינים וגלאוקומה הצביעו על תוצאות סותרות ומאוד הטרוגניות, כעת מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Investigative Ophthalmology & Visual Science עולה כי טיפול בסטטינים אינו מגן מפני גלאוקומה. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר UK Biobank ואספו מידע אודות טיפול בסטטינים, מדדי לחץ תוך-עיני, OCT ונוכחות גלאוקומה במטרה לקבוע אם […]

  • האם עיכוב HMG-CoA Reductase מעלה את הסיכון לקטרקט? (Journal of the American Heart Association)

    האם עיכוב HMG-CoA Reductase מעלה את הסיכון לקטרקט? (Journal of the American Heart Association)

    עיכוב גנטי של האנזים HMG-CoA Reductase, מצב המדמה טיפול ארוך-טווח בסטטינים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות קטרקט, בהשוואה לנבדקים ללא העיכוב הגנטי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. החוקרים אספו נתונים אודות ריצוף האקסום וגנוטיפ של למעלה מ-402,000 משתתפים במאגר UK BioBank שלא נטלו סטטינים; הם יצרו מדד גנטי […]

  • פורמולציה חדשה לתוספי תזונה לטיפול בניוון מקולרי הקשור לגיל (JAMA Ophthalmology)

    פורמולציה חדשה לתוספי תזונה לטיפול בניוון מקולרי הקשור לגיל (JAMA Ophthalmology)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק מחקר חדש שפורסם ב- JAMA Ophthalmologyהראה כי נוסחת ה-Age-Related Eye Disease Study 2 (AREDS2) של ויטמינים ומינרלים היא בטוחה ויעילה בטיפול בניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) במשך 10 שנים. נראה כי החלפת בטא קרוטן בלוטאין וזאקסנטין מבטלת את הסיכון המוגבר לסרטן ריאות במעשנים ומעשנים לשעבר שנצפתה […]

  • מה בין המצב הסוציו-אקונומי ובין הסיכון לרטינופתיה סוכרתית? (מתוך אתר ResearchSquare)

    מה בין המצב הסוציו-אקונומי ובין הסיכון לרטינופתיה סוכרתית? (מתוך אתר ResearchSquare)

    מנתונים חדשים שפורסמו באתר Researchsquare וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי רמת הכנסה נמוכה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לגורמי סיכון להתפתחות רטינופתיה סוכרתית, כולל המוגלובין מסוכרר גבוה, לחץ דם סיסטולי ומדד מסת גוף גבוהים, כמו גם סיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית מסכנת-ראיה. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 3,470 חולי סוכרת (גיל ממוצע של 62 שנים, 47% נשים) […]

  • תוצאות מבטיחות ל-Reproxalap לטיפול בעין יבשה (מתוך הודעת חברת Aldeyra Therapeutics)

    תוצאות מבטיחות ל-Reproxalap לטיפול בעין יבשה (מתוך הודעת חברת Aldeyra Therapeutics)

    מנתוני מחקר TRANQUILITY-2 בשלב 3 עולה כי Reproxalap, תכשיר המצוי בשלבי בחינה לטיפול במחלת עין יבשה, עולות תוצאות מבטיחות כאשר הטיפול ענה על התוצא העיקרי של המחקר, כך נמסר מחברת Aldeyra Therapeutics. התכשיר Reproxalap הינה מולקולה קטנה ראשונה מסוגה הפועלת על RASP (Reactive Aldehyde Species), שרמתם מוגברת במחלה דלקתית עינית וסיסטמית. מנגנון הפעולה של Reproxalap […]

  • אין הצדקה לבדיקות סקר לגלאוקומה ראשונית פתוחת זווית ולפגיעה בחדות הראיה במבוגרים בני 65 ומעלה (JAMA)

    אין הצדקה לבדיקות סקר לגלאוקומה ראשונית פתוחת זווית ולפגיעה בחדות הראיה במבוגרים בני 65 ומעלה (JAMA)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק על פי הצהרת כוח המשימה של שירותי המניעה של ארה”ב (USPSTF) שפורסמה ב-JAMA, הראיות הנוכחיות אינן מספיקות כדי להמליץ ​​על בדיקת סקר לגלאוקומה עם זווית פתוחה ראשונית (POAG), הצורה הנפוצה ביותר של גלאוקומה, וכן העדויות הנוכחיות אינן תומכות בהמלצה לבדיקות סקר לפגיעה בחדות הראייה בחולים בני […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויות לשימוש ב-Brolucizumab בחולים עם בצקת מקולארית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויות לשימוש ב-Brolucizumab בחולים עם בצקת מקולארית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Brolucizumab (ביאוביו) לטיפול בבצקת מקולארית סוכרתית, כך על-פי הצהרה מטעם חברת התרופות נוברטיס. ההתוויה החדשה אושרה לאחר אישור קודם למתן Brolucizumab במינון 6 מ”ג לניוון מקולארי גילי רטוב בשנת 2019 ומבוססת על נתונים לאחר שנה אחת ממחקרי KESTREL ו-KITE בשלב 3, בהן נערכה השוואה […]