מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי בדיקת דם קפילארי לנוכחות קטונים עשויה לסייע בחיזוי הסיכון לקטואצידוזיס בחולים עם סוכרת מסוג 1.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם קביעת ריכוז קטונים בבדיקת דם קפילארית (Point-of-Care) עשויה לסייע בזיהוי הסיכון להתפתחות חמצת סוכרתית בחולים עם סוכרת מסוג 1. לצורך כך, הם בחנו נתונים שנאספו בעבר ממשתתפים בזרוע פלסבו במחקר להערכת תוספת טיפול לאינסולין עם מדידות של רמות קטונים בדם קפילארי בצום שנערכו פעמיים בשבוע לאורך תקופה של חודשיים. התוצאים כללו את השיעורים המתוקנים של חמצת סוכרתית לאחר 6 חודשים ו-12 חודשים.
מהנתונים עולה כי אירועי חמצת סוכרתית תועדו ב-12 מבין 484 משתתפים לאורך חציון של 105 ימים (טווח בין רבעוני של 43-199 ימים). ריכוז קטונים מקסימאלי היה גבוה יותר בקרב חולים שפיתחו חמצת סוכרתית, בהשוואה לביקורות ללא קטואצידוזיס (0.8 מילימול/ליטר לעומת 0.3 מילימול/ליטר, p=0.002), עם שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.77 (רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.88).
ריכוז קטונים בדם קפילארי של 0.8 מילימול/ליטר ומעלה הדגים רגישות של 64%, סגוליות של 78%, יחס נראות חיובי של 2.9 ויחס נראות שלילי של 0.5.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים מוקדמים אלו מעידים כי מעקב שגרתי אחר ריכוז קטונים בדם קפילארי עשוי לסייע בזיהוי חולים עם סוכרת מסוג 1 בסיכון גבוה לקטואצידוזיס בעתיד, עדות לחשיבות טכנולוגיות עתידיות, כולל ניטור קטונים רציף.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!