ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

מתן קורטיקוסטרואידים לפני לידה מבוצע על מנת למנוע סיבוכים ותמותת יילודים בנשים בסיכון ללידה מוקדמת. לפי הנחיות בינלאומיות, המרווח האופטימלי ממתן הקורטיקוסטרואידים ועד הלידה הוא של עד שבעה ימים; עם זאת, העדויות בספרות המקצועית באשר למרווח זה באוכלוסיות אסיאתיות באופן ספציפי טרם פרסום מחקר זה היו מוגבלות. המחקר נועד לחקור את הקשר בין מרווח זה לבין השכיחות של סיבוכים ביילודים ביפן.

המחקר היה מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי של ילודים שנולדו מהריון שאינו מרובה עוברים ומתחת לגיל 32 שבועות של הריון בין השנים 2012 ל-2020 בשני מרכזים שלישוניים. המחקר כלל 625 יילודים שחולקו לארבע קבוצות בהתאם לתזמון מתן הקורטיקוסטרואידים: ללא מתן קורטיקוסטרואידים (n = 145), מתן מינון חלקי של קורטיקוסטרואידים (n = 85), מרווח של בין יום ל-7 ימים בין מתן הסטרואידים ללידה (n = 307), ומרווח של מעל 8 ימים (n = 88).

ממצאי המחקר הראו כי לקבוצת המרווח של 1-7 ימים הייתה בעלת סיכוי נמוך משמעותי, ביחסי סיכויים מותאמים (ORs), לתסמונת מצוקה נשימתית (RDS, 0.37 [רווח בר סמך של 95%: 0.23, 0.57]), דימום תוך חדרי (IVH) חמור (0.21 [0.07, 0.63]), PDA מטופל (0.47 [0.29, 0.75]), ו-ROP (רטינופתיה של פגות) מטופלת (0.50 [0.25, 0.99]), בהשוואה לקבוצה שלא טופלה בקורטיקוסטרואידים כלל. הקבוצה שטופלה במרווח של יותר מ-8 ימים הראתה גם כן הפחתה משמעותית של ה-ORs המותאמים הן באשר לסיכוי ל-RDS (0.37 [0.20, 0.66]), והן באשר לסיכוי ל-PDA מטופל (0.48 [0.25, 0.91]), בהשוואה לאי-טיפול בקורטיקוסטרואידים. עם זאת, ה-ORs המתואמים ל-BPD עלו באופן משמעותי הן בקבוצת ה-1-7 ימים (1.86 [1.06, 3.28]), והן בקבוצת ה-8 ימים ומעלה (2.94 [1.43, 6.05]), בהשוואה לקבוצה שלא טופלה כלל.

למחקר

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39294574/

 

הערות עורך:

מחקר זה מדגיש את היעילות של מתן סטרואידים לפני הלידה בילודים שנולדו מתחת לשבוע 32 בהריונות יחידניים במניעת סיבוכי פגות משמעותיים. הזמן המתאים ביותר למתן הסטרואידים לפי החקר זה הוא 1-7 ימים לפני הלידה, אולם חלק מההשפעות נמשכות אף למי שקיבלת את הסטרואידים אפילו 8 ימים ויותר לפני הלידה. לעומת זאת היתה עליה בשכיחות ה-BPD בילודים אלה, במיוחד באלה שקיבלו סטרואידים למעל ל-8 ימים לפני הלידה. יתכן כי מאחר ופגים שקיבלו סטרואידים מעל ל-8 ימים לפני הלידה היו קטנים יותר. בכל מקרה לא נראה כי האפשרות הזו של עליה בשיעור ה-BPD צריכה לרפות את ידינו במתן סטרואידים טרום הלידה בנשים עם לידת פג מאיימת.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יעילות משחקים דיגיטליים כהתערבויות לטיפול במצבים רגשיים בילדים: מטה אנליזה וסקירה סיסטמית (JAMA PEDIATRICS)

    יעילות משחקים דיגיטליים כהתערבויות לטיפול במצבים רגשיים בילדים: מטה אנליזה וסקירה סיסטמית (JAMA PEDIATRICS)

    במחקר שפורסם לאחרונה ב JAMA PEDIATRICS נעשתה סקירת ספרות סיסטמטית ומטה-אנליזה שמטרתה היתה לבדוק את יעילות התערבויות בצורת משחקים דיגיטליים לטיפול במצבים רגשיים (gamified digital mental health interventions (DMHIs) ) בקרב ילדים ובני נוער. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בחשיבות סמנים בדם טבורי לחיזוי התפתחות אטופיק דרמטיטיס, כאשר ביילודים שפיתחו מאוחר יותר את מחלת העור תועדו ריכוזי גבוהים יותר של TEWL (או Transepidermal Water Loss), CCL17 או TARC ((Thymus and Activation-Regulated Chemokine)) ו-IL-31 בדם טבורי. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת הערך […]

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

  • הערכת שיעורי אספרגילוזיס פולשני בילדים עם לויקמיה (J Pediatr Infect Dis Soc)

    הערכת שיעורי אספרגילוזיס פולשני בילדים עם לויקמיה (J Pediatr Infect Dis Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי אספרגילוזיס פולשני נעים סביב 3-5% בילדים עם לויקמיה חדה, עם שונות רבה בשיעורי הזיהום הפטרייתי בין מחקרים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 24 מחקרים שנערכו בין תחילת שנת 2000 ועד סוף חודש יולי […]

  • טיפולים כנגד ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית (J Am Acad Dermatol)

    טיפולים כנגד ממאירות בילדות מלווה בסיכון מוגבר לקרצינומה קרטינוציטית (J Am Acad Dermatol)

    טיפול קרינתי והשתלת מח עצם מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת בילדות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of the American Academy of Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היסטוריה של ממאירות בילדות הינה גורם סיכון משמעותי להתפתחות קרצינומה קרטינוציטית וחולים אלו בסיכון להתפתחות נגעים ממאירים מרובים. במטרה להבין […]

  • יעילות קצרת מועד של טיפול משולב באצטמינופן ואיבופרופן מול טיפול מבודד לחום בילדים: מטה-אנליזה (PEDIATRICS)

    יעילות קצרת מועד של טיפול משולב באצטמינופן ואיבופרופן מול טיפול מבודד לחום בילדים: מטה-אנליזה (PEDIATRICS)

    מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה בעיתון ה-PEDIATRICS באה להעריך את היעילות והבטיחות קצרת המועד של הטיפול המשולב (יחד או לסרוגין) באצטמינופן ואיבופרופן להורדת חום בילדים. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • הערכה מקיפה של פרופיל הבטיחות של מעכבי JAK בילדים (Pediatric Dermatology)

    הערכה מקיפה של פרופיל הבטיחות של מעכבי JAK בילדים (Pediatric Dermatology)

    הפרעות בדם ובמערכת הלימפה תועדו בשכיחות גבוהה יותר בילדים שטופלו במעכבי JAK (או Janus Kinase) לעומת מבוגרים, כך עולה מנתונים חדשים מארצות הברית וקנדה שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. מהממצאים עלה עוד כי אקנה הינה תופעת הלוואי העורית נפוצה ביותר בילדים וכי אירועים חריגים חמורים היו פחות נפוצים. במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 399,649 […]

  • לראשונה בישראל: כנס בנושא אולטראסאונד וריאות ביילודים ופגים במעיני הישועה

    לראשונה בישראל: כנס בנושא אולטראסאונד וריאות ביילודים ופגים במעיני הישועה

    אתמול (25.9) נערך בבית החולים מעיני הישועה כנס ראשון מסוגו בארץ בנושא אולטראסאונד וריאות ביילודים ופגים. הכנס נהגה והובל על ידי ד”ר לודמילה לו סקיאבו ויינר וד”ר מריה סלוצקי, רופאות בכירות בטיפול נמרץ פגים וילודים במרכז הרפואי מעייני הישועה. בכנס השתתפו ניאונטולוגים ואחיות מומחיות מכל רחבי הארץ. הכנס כלל הרצאות תיאורטיות בנושאי אולטראסאונד ריאות ביילודים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה