גנטיקה

האם השפעת ה-SSRI על הדיכאון היא אפקט פלצבו בלבד ? (Molecular Psychiatry, הארץ)

דיכאון אישה צעירה

ע”פ מטה אנליזה רחבת היקף שפורסמה לאחרונה ב-Molecular Psychiatry לגישה לפיה הפרעת דיכאון קשורה לרמת הסרוטונין במוח, שעל פיה מבוסס גם הטיפול הנפוץ והמקובל בדיכאון באמצעות SSRI , אין למעשה ביסוס עובדתי מדעי של ממשי.

בכתבה הכוללת גם ראיון עם מי שהוביל את המחקר, ד”ר מרק הורביץ,  שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של ה”ארץ” מנסה גדעון לב לבחון הסתירה בין ההצלחה הגדולה של ה-SSRI בטיפול בדיכאון לממצאים המפתיעים והסותרים של המחקר.

בראיון מסביר הורביץ שקיים אפקט פלצבו מאוד משמעותי בתרופות נגד דיכאון ואפקט של אילחוש שמשפיע על כ-60% מהמטופלים אשר מקהה את תחושת הדיכאון ועשוייה להקל, אך ככל הנראה לתקופה קצרה בלבד, ולכן להאםדעת הורביץ יש להיות זהירים במתן הטיפול לאורך זמן. בנוסף, לדעתו, בשל תופעות הלוואי (מיניות בעיקר) מחד ומאידך הקושי להיגמל יש מקום לשקול במקרים המתאימים הפסקת הטיפול.  יש לציין שצוקרמן מנהל כיום מרפאה המסייעת בגמילה משימוש בתרופות נוגדות דכאון.

בכתבה ב”הארץ” מתייחסים למחקר גם פסיכיאטרים ישראליים. ד”ר יואב דומני ציין שמדובר במחקר חשוב ורציני שיש ללמוד אותו היטב שכן הוא עשוי לשנות את הגישה הטיפולית. עם זאת ציין שלמרות שאיננו מבינים עדיין באופן מלא את מנגנון הפעולה והקשר בין סרוטונין לדיכאון התרופות ממשפחת ה-SSRI עדיין מהוות את קו הטיפול הראשון המבוסס על מחקרים וניסיון טיפולי רב שנים. במקרים בהם הטיפול אינו מסייע קיימות אופציות כמו נזעי חשמל, קטמין, MDMA (בעיקר על רקע פוסט טראומה) ולאחרונה אף קוצב ווגאלי.

פרופ’ גיל זלצמן שסבור גם שמדובר במחקר חשוב ורציני, העריך שייתכן שמנגנון הפעולה של ה-SSRI מבוסס על התפתחות תאים חדשים בהיפוקמפוס שמתכווץ בזמן דיכאון.

לכתבה ב”הארץ”

 

 

2 תגובות
  1. יובל גולדבורט
    יובל גולדבורט אומר:

    המאמר הזה הינו חזרה על דברים ידועים במקרה הטוב … שנים רבות אף פסיכיאטר סביר אינו טוען שהעלאת סרטונין היא הגורם החשוב, וישנן תרופות יעילות שאינן עובדות במנגנון זה. גילוי מנגנון הפעולה הסופי של תרופות נוגדות דיכאון הוא נושא למחקרים רבים, עם תוצאות משתנות – עם זאת מגלים יותר ויותר שינויים במוח (נוירופלסטיסיות) של יצירת קשרים חדשים בין הנוירונים, חיזוק קיימים ואף צמיחה של תאים חדשים (כנראה מתאי גזע / תאי אב) בכמה אזורים במוח. זה נושא חשוב למחקר ומדע לא יתקדם בלי הטלת ספק תמידי, אך חשוב גם להתייחס לבעייתיות במחקר, לעובדה שהוא אינו מגלה דבר חדש אלא מחזק דבר ידוע ושלממצאיו אין משמעות קלינית (או כמעט ולא). הדבר המטריד בעיקר הוא תרומתו להגברת הסטיגמה והפחד מטיפול פסיכיאטרי בכלל והתרופות הללו בפרט, דבר שגורם סבל רב לאנשים שבוחרים לא לטפל בעצמם או בבני משפחתם) ועצוב מכך לאנשים שכן מטופלים ומתייחסים אליהם כאל בעייתיים (במקרה הטוב) וסובלים מסטיגמה ודחייה חברתית, כולל מצד אנשי מקצוע ורופאים

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

  • צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר […]

  • שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות לקשישים המשפרות את המוטיבציה ומציעות תמיכה עשויות להקל על תסמיני דיכאון ולסייע בהפחתת תחושת הבדידות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Healthy Longevity. בחלק ממחקר Behavior Activation in Social Isolation נכללו 435 משתתפים (62% נשים) בגילאי 65 שנים ומעלה עם מכלול בעיות רפואיות ארוכות-טווח באנגליה וויילס. המשתתפים המתאימים למחקר, […]

  • טיפול קדם-ניתוחי בתסמיני דיכאון עשוי לשפר את התוצאות לאחר התערבות ניתוחית (JAMA Netw Open)

    טיפול קדם-ניתוחי בתסמיני דיכאון עשוי לשפר את התוצאות לאחר התערבות ניתוחית (JAMA Netw Open)

    טיפול בתסמינים דיכאוניים סביב התערבות ניתוחית עשוי להביא לשיפור התוצאות לאחר-ניתוח ואת המצב הבריאותי של החולים ותוצאים-ממוקדי מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר Successful Aging after Elective Surgery הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 487 חולים (גיל ממוצע של 76.5 שנים) שעברו ניתוח אורתופדי, ניתוח של מערכת העיכול או ניתוח […]

  • אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

    אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

    שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום. במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה