טכנולוגיות רפואיות

מרכז החדשנות של המרכז הרפואי שיבא וחברת Data Science Group השיקו מערכת בינה מלאכותית החוזה הידרדרות חולי קורונה במהלך אשפוז.

קורונה

מדובר בכלי תומך החלטות, המאפשר לצוות הרפואי לייעל ולשפר את הטיפול בחולה;
המערכת תהפוך למסחרית ותשווק למרכזים רפואיים נוספים בארץ ובעולם

מרכז החדשנות ARC של המרכז הרפואי שיבא וחברת Data Science Group (DSG) מרכז מצוינות מוביל בתחום יישומי בינה מלאכותית, השיקו מערכת בינה מלאכותית (Artificial Intelligence AI) החוזה הידרדרות במצבו של חולה קורונה המאושפז בבית החולים. זאת, עם סיומה המוצלח של תקופת הרצה, בה נעשה שימוש במערכת במחלקת הקורונה של שיבא, המרכז הרפואי הגדול בתחומו בישראל ובמזה”ת.

המערכת המבוססת על אלגוריתם שפיתחה DSG, משמשת את רופאי שיבא במחלקת הקורונה ככלי תומך החלטות בטיפול בחולים המאושפזים במחלקה. בשלב הבא, בכוונת שיבא ו- DSG להציע שימוש מסחרי במערכת לבתי חולים נוספים בארץ ובעולם. כחלק משיתוף הפעולה בין DSG לשיבא, המעוגן בהסכם ייחודי בתעשייה, ניתנה לחוקרי החברה גישה חופשית לבסיסי הנתונים של המרכז הרפואי, על מנת לפתח פתרונות נוספים מבוססי AI, לבעיות קליניות מוכרות.

שיתוף הפעולה בין הצדדים החל בעקבות זכייה של DSG בתחרות שקיים ARC במרץ השנה, במטרה לאתר בתעשייה פתרונות טכנולוגיים חדשניים שיתמכו בטיפול בחולים המאושפזים עקב מחלת הקורונה. DSG זכתה במקום השני (אחרי אינטל) מבין 33 החברות שניגשו לתחרות, וחוקרי החברה החלו לעבוד עם ד”ר נטלי בלוך ופרופ’ רוברט קלמפנר מ-ARC, על מנת להביא את המודל לכדי זמינות ביצועית.

באמצעות כלי AI, המערכת מבצעת אנליזה של מגוון נתונים קליניים שנאספים מהחולים בשגרה, כמו בדיקות דם, מדדים, מחלות רקע ותרופות שנלקחות באופן שוטף. זאת, לצד איסוף וניטור התקדמות של תסמינים מוכרים במחלת הקורונה. על בסיס נתונים אלו, המערכת מספקת לצוות הקליני תמונת מצב הצופה מהלך של הידרדרות פוטנציאלית במצבו של החולה תוך שש שעות, ומאפשרת בכך לקבל החלטות הנוגעות להפניית המשאבים הנחוצים לטיפול. הפידבק שהמערכת מקבלת חזרה מהצוות, משמש אותה להמשך למידה ומאפשר לקבל תוצאות אף מדויקות יותר ככל שנעשה בה שימוש רב יותר.

חוקרי DSG הצליחו להתגבר על אחת הבעיות המוכרות בחיבור בין העולם הטכנולוגי לעולם הרפואי, והיא היעדר היכולת לתקף את מהימנות התוצאות שכלי AI מפיקים מנתונים קליניים, באופן כזה שהצוות הקליני יתייחס אליהן כאמינות ויוכל להסתמך עליהן בעת קבלת החלטות טיפוליות קריטיות לחולה. הפלטפורמה שפיתחה DSG על בסיס מכונה לומדת ושימוש בבינה מלאכותית, היא ייחודית ביכולת שלה להסביר את הממצאים לצוות הקליני תוך התחשבות בהטיות האופייניות למודלי AI. שקיפות זו תומכת במהימנות הניבוי ומייצרת אמינות בקרב הצוות הקליני, מה שמעודד שימוש בכלי.

ד”ר אייל צימליכמן, סמנכ”ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא תל השומר: “המרכז הרפואי שיבא הנו מבתי החולים הראשונים שהטמיעו יכולות בינה מלאכותית בעבודה הקלינית. השותפות שלנו עם DSG תיקח אותנו לשלב הבא, בו מומחי החברה יעבדו בצורה הדוקה עם צוותי הקליניקה שלנו כדי לזהות ולפתח פתרונות AI חדשים לבעיות קליניות. יצירת סינרגיה מעין זו בין מומחי טכנולוגיה לקלינאים הנה חלק מאסטרטגית החדשנות של ARC”.

ד”ר אילן ששון, מנכ”ל Data Science Group: “אנו גאים ביכולתנו לרתום חדשנות טכנולוגית לטובת המאבק במגפת הקורונה, כמו גם במחלות אחרות, ושמחים על ההזדמנות לעבוד בצורה כה הדוקה עם הצוותים הרפואיים בשיבא הנמצאים בחזית הטיפול בחולים. מטרת העל בעולם הבריאות הגלובלי כיום, היא לספק טיפול מקסימלי שקשור באופן ישיר לנתונים הקליניים של המטופל, אשר נאספים ממקורות שונים באמצעים דיגיטליים. לצערנו, המציאות מוכיחה כי הדיגיטציה של רשומות רפואיות אשר אמורה הייתה לחולל מהפיכה בטיפול הרפואי, לא קרתה עדיין. אי-מיצוי הפוטנציאל של רשומות רפואיות מוביל לעלויות  טיפול גבוהות יותר ולרמת טיפול בינונית עד מוטעית במקרים מסוימים, אשר תוצאותיה הקשות נחשפות לעתים מאוחר מדי עבור החולה ומשפחתו”.

אודות Data Science Group

Data Science Group (DSG) הינה מרכז מצוינות מוביל בתחום הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence AI) בישראל. החברה מתמחה בניתוח נתונים תוך שימוש בכלי למידה עמוקה (DL) ולמידת מכונה (ML) החדשניים ביותר ובמתודולוגיות מדעיות ייחודיות לחברה, לשם הפקת מידע ותובנות בעלות ערך עסקי לארגונים.
DSG הוקמה בשנת 2015 על ידי ד”ר אילן ששון וד”ר גדעון רוזנטל, ומועסקים בה כשלושים איש, רובם חוקרים ומדעני נתונים. משרדי החברה ממוקמים במגדלי חג’ג’ בתל אביב.
לצוות החוקרים של DSG יש ניסיון רב בניהול מגוון רחב של פרויקטי AI, בארץ ובזירה הבינלאומית, בין היתר בתחומי פינטק, אדטק, הייטק, מחשוב ענן והערכת סיכונים. בין לקוחות החברה ניתן לציין את אלביט, אורקל, נייס, טאבולה, ארנסט אנד יאנג, המרכז הרפואי שיבא, וחברות ענק כמו קרן גידור אמריקאית בתחום הסחורות, מכרה הזהב השלישי בגודלו בעולם באוסטרליה ועוד.
מוצר הדגל שפיתחה DSG, ה-e-volve, הוא כלי לניטור מערכות מבוססות בינה מלאכותית הפועלות בסביבה תפעולית. e-volve תוכנן לוודא את אמינות ומהימנות הניבוי לאורך זמן בסביבות מחקר וייצור, תוך התייחסות בשקיפות מלאה להטיות אפשריות. המערכת מספקת התראות למקבלי ההחלטות לגבי ניבויים שהשתנו ואף מספקת הסברים (explainable AI). זהו מוצר מדף לארגונים, אשר ניתן להתאימו לצרכים נקודתיים של הלקוח, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • טיפול אנטי-פיברוטי מעלה את סיכויי ההישרדות של חולים עם COVID-19 וכשל נשימתי חד (BMC Pulm Med)

    טיפול אנטי-פיברוטי מעלה את סיכויי ההישרדות של חולים עם COVID-19 וכשל נשימתי חד (BMC Pulm Med)

    בקרב חולים עם כשל נשימתי חד משנית ל-COVID-19 תועדו שיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנה אחת עם טיפול אנטי-פיברוטי ב-Nintedanib או Pirfenidone, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Pulmonary Medicine. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים מבוגרים עם COVID-19 וכשל נשימתי חד במטרה להשוות את שיעורי התמותה לאחר שנה אחת ב-167 חולים (גיל […]

  • בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחנה של קרדיומיופתיה בנשים הרות (Nature Medicine)

    בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחנה של קרדיומיופתיה בנשים הרות (Nature Medicine)

    בדיקת סקר בהנחיית בינה מלאכותית בעזרת סטתוסקופ דיגיטאלי הכפילה את שיעורי אבחנת הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר שמאל בנשים הרות ולאחר-לידה בניגריה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרדיומיופתיה בזמן היריון ולאחר-לידה הינה מחלה מאתגרת לאבחון עקב תסמינים החופפים עם שינויים תקינים בהיריון. בדיקות סקר בהנחיית בינה […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

  • שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    בנשים עם הפרעת פוריות משנית לגורם רחמי בלבד תועדו שיעורי הצלחה גבוהים להשתלת רחם, כאשר 70% מהנשים הצליחו ללדת בעקבות ההשתלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 20 נשים עם הפרעות פוריות משנית לגורם רחמי, כולל נשים ללא רחם או רחם לא תפקודי; לכל אישה הייתה לפחות שחלה […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    זיהום בקורונה במהלך היריון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים והפלות ולכן מומלץ מתן חיסון כנגד COVID-19 לנשים הרות ומנתונים חדשים שפורסמו ב-Journal International de Medecine עולה כי החיסון כנגד הנגיף אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון למומים מולדים לאחר חיסון בהלך היריון וזאת על-בסיס נתונים מדנמרק, שבדיה ונורבגיה, אשר כללו […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה