נוירוכירורגיה

מחקר קליני חדש בוחן בדיקות גנטיות לזיהוי מוקדם ולטיפול מונע בשש מחלות כרוניות (Nature medicine)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

במחקר חדש שפורסם ב-Nature Medicine, הוצג סוג חדש של בדיקה גנטית המכונה ציון סיכון פוליגני (PRS) אשר עשוי לשנות את אופן הזיהוי והטיפול במחלות כרוניות.

מחקר GenoVA הינו ניסוי קליני שמטרתו לקבוע האם ניתן להשתמש ביעילות בציוני סיכון פוליגניים, הידועים גם כציונים פוליגניים (PGSs), במסגרת טיפול ראשוני. המחקר האקראי כלל 1000 מטופלים ממערכת הבריאות בבוסטון למשך שנתיים והמחברים דיווחו על נתונים מוקדמים באשר לתוצאות הבדיקה החדשה. לפי נתונים אלו, עבור 227 המשתתפים שנרשמו עד כה, 11% היו בסיכון גבוה לפרפור פרוזדורים, 7% היו בסיכון למחלת עורקים כליליים, 8% לסוכרת מסוג 2, 6% לסרטן המעי הגס, ל-15% מהגברים היה סיכון מוגבר לסרטן ערמונית, ו-13% מהנשים היו בסיכון מוגבר לסרטן השד.

נכון להיום, בדיקות גנטיות קליניות מבוצעות בדרך כלל כאשר מטופל נבדק למחלה ספציפית או כאשר קיימת היסטוריה משפחתית. אך בדיקות אלו הן לרוב מונוגניות, ומגלות רק מוטציות נבחרות. לבדיקות PRS יש פוטנציאל לסייע בהחלטות קליניות שנים לפני שהמטופלים הופכים לסימפטומטיים. בדיקת ה-PRS משלבת כמויות גדולות של מידע גנטי כדי להעריך את הסיכון של המטופל למצבים מרובים. הסיכון למצבים כרוניים נפוצים יכול להיות כרוך במאות עד מיליוני שינויים גנטיים קטנים. לכל שינוי יש השפעה מינימלית על הסיכון של אדם למחלה, אך יחד הם עלולים להוביל לסיכון מוגבר למחלות כרוניות שונות.

בדיקות PRS מסוימות זמינות כיום בשוק הפרטי, באונקולוגיה, ובמספר ניסויים קליניים, אך הן אינן בשימוש נפוץ בפרקטיקה הכללית. החוקרים פיתחו ואימתו PRS עבור פרפור פרוזדורים, מחלת עורקים כליליים, סוכרת מסוג 2, סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית. הצוות חישב את ה-PRS הסופי על בסיס גנוטיפ אינדיבידואלי של מטופל בשילוב עם מודלים סטטיסטיים של אוכלוסייה. במחקר GenoVA, מבוגרים בגילאי 50-70 ללא היסטוריה קודמת של מחלה, ביצעו בדיקת רוק או דם לבדיקת PRS. המשתתפים רובדו לפי תוצאת הסיכון והוקצו באופן אקראי לקבלת תוצאות בדיקה מיידית או לאחר 24 חודשים. המעקב מתבצע במשך שנתיים כדי לראות כיצד הם משתמשים במידע על ציון הסיכון והאם נעשה שימוש באמצעי מניעה או בדיקות קליניות אחרות. בסופו של דבר, המחקר מבקש לקבוע אם יישום PRS משפר את התוצאים הבריאותיים.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-nature medicine

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    בקרב חולים עם מלנומה, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר לפרוגנוזה ירודה בטווח הארוך בחולים עם אבחנה של מלנומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון חדש לפרוגנוזה שלילית בטווח הארוך בחולים עם מלנומה עורית.  עם […]

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה