נתונים חדשים מניסוי NADIM II שהוצגו בוועידה העולמית לסרטן הריאות מאשרים את היתרון של הוספת אימונותרפיה ניאו-אדג’ובנטית nivolumab (Opdivo) לכימותרפיה ניאו-אדג’ובנטית בחולים עם סרטן ריאות NSCLC בפאזה IIIA/IIIB. התוצאות מניתוח משני מראות שיפור משמעותי הן בהישרדות ללא התקדמות (PFS) והן בהישרדות הכוללת, ומדגישות את החשיבות של השגת תגובה מלאה פתולוגית (pCR).
הניסוי כלל 90 חולים עם NSCLC בשלב IIIA/IIIB מתקדם מקומי. כל החולים קיבלו כימותרפיה מבוססת פלטינה ניאו-אדג’ובנטית, וחלקם חולקו באקראי לקבל גם nivolumab ניאו-אדג’ובנטית. לאחר מכן החולים עברו ניתוח וקיבלו 6 חודשים של nivolumab אדג’ובנטי. מטופלים שקיבלו את השילוב הניאו-אדג’ובנטי היו בסבירות גבוהה כמעט פי שמונה להגיע ל-pCR בהשוואה לאלו שקיבלו כימותרפיה בלבד, והם גם הראו שיפור של 52% ב-PFS ושיפור של 60% בהישרדות הכללית. באופן כללי, כל החולים שהשיגו pCR, ללא קשר לזרוע הטיפול, נותרו ללא התקדמות מחלה במהלך 26 חודשי מעקב.
בסך הכל, 57 חולים שחולקו באקראי ל-nivolumab בתוספת כימותרפיה ו-29 שהוקצו לכימותרפיה בלבד החלו בטיפול, כאשר כריתת אונה בוצעה ב-78% מהחולים בשתי הקבוצות. הגיל החציוני של המשתתפים היה 62-63 שנים, ובין 37% ל-45% היו נשים. הרוב היו מעשנים, ולכולם היה סטטוס ביצועי ECOG של 0-1. בסביבות 80% מהחולים, ההיסטולוגיה של הגידול הייתה אדנוקרצינומה או תאי קשקש. מחלה בשלב N2 זוהתה ב-72% מהחולים שקיבלו nivolumab ניאו-אדג’ובנטי בתוספת כימותרפיה לעומת 55% מאלה שקיבלו כימותרפיה בלבד.
התוצאות הראו שלמטופלים שטופלו בטיפול המשולב יש סיכוי גבוה יותר באופן מובהק לעבור ניתוח, ב-93.0% לעומת 69.0% עבור כימותרפיה בלבד, או יחס סיכויים של 5.96 (P = .00807). אלו היו בעלי סיכוי גבוה יותר להשיג כריתה R0, ב-92.5% לעומת 65.0%, יחס סיכויים של 6.60 (P = .007).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!