ע”פ מחקר חדש מה-Ann Intern Med כמעט 1 מתוך 5 מטופלים בסטטינים במסגרת טיפול רוטיני סובל מתופעות לוואי הקשורות לסטטינים, כשהתלונות השכיחות ביותר הן מיאלגיה ומיופתיה, ויותר ממחצית מאלו המתלוננים מפסיקים את נטילת התכשיר לפחות באופן זמני.
עם זאת, יותר מחצי מאלו שהפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי הצליחו לחזור לטיפול בסטטינים במהלך 12 החודשים שלאחר ההפסקה.
ע”פ המחקר, בין השנים 2000 ל-2008 , כמות של 134,263 מבוגרים בבית החולים לנשים בבירנגהם או בית החולים הכללי במסצ’וסט קיבלו מרשמים לסטטינים, כשהתכשירים הנרשמים ביותר היו אטורבסטטין וסימבסטטין.
מתוכם, 53.1% הפסיקו את נטילת הסטטינים לפחות פעם אחת לאורך הטיפול. לשני שליש מהם הייתה סיבה שתועדה ברשומה הרפואית להפסקה, והסיבה השכיחה ביותר הייתה…”אין צורך יותר בטיפול..” למרות שהסיבות האחרות כללו עלויות, שינוי שנדרש ע”י המבטח, החלפה לטיפול אחר, או אי רצון של המטופל.
17.4% מאלו שקיבלו מרשמים לסטטינים דיווחו על תופעות לוואי הקשורות לסטטינים. שיעור זה אגב גבוה משמעותית מזה המדווח במחקרים קליניים מבוקרי פלצבו, והמחברים סבורים שב”חיים האמיתיים” יש נטייה ל”האשים” את הסטטינים גם בתופעות לוואי שלא בהכרח קשורות באמת לטיפול. שיעור של 27% התלונן על מיאלגיה או מיופתיה (ששיעורן באוכלוסיה הכללית הוא 4.7% בלבד).
תופעות לוואי אחרות כללו הפרעות שלד-שריר וברקמות חיבור (2.5%), הפרעות כלליות (2.3%), הפרעות הפטובילאריות (2.1%) וגסטרואינטנסיאליות (1.6%) .
מכלל המטופלים 0.006% פיתחו רהבדומילוסיס, ו-0.06% דיווחו על בעיות זכרון ו-1.7% על אי סבילות לתרופה.
כאמור , מתוך כ-18,800 מטופלים שדיווחו על תופעות לוואי הקשורות לסטטינים, כ-11,100 הפסיקו הטיפול באופן זמני. יותר מחצי מאלה שהפסיקו “אותגרו” מחדש במהלך 12 החודשים, ו-90% מה”מאותגרים” חזרו ליטול את הטיפול בתוך 12 חודש מתחילת הטיפול הראשוני. כ-40% מהם אף קיבלו את אותו סטטין שבו החלו הטיפול.
מבין הקבוצה שמנתה כ-46,200 מטופלים שהפסיקה ליטול סטטינים לא בגלל תופעות לוואי אלא בשל סיבות אחרות, 66% קיבלו מירשם לסטטין (הרוב לסטטין אחר) במהלך 12 החודשים מאז תחילת הטיפול הראשוני. מאלו שהחלו טיפול מחדש 98% עדיין נטלו הטיפול לאחר 12 חודש.
Ann Intern Med. 2 April 2013;158(7):526-534
הערת המערכת: לפני כמה שנים קיימנו פאנל מומחים מרתק בהשתתפות פרופ’ יוסי רוזנמן (היו”ר הנכנס של האיגוד הקרדיולוגי) ופרופ’ רן אורן (מנהל המח’ לגסטרונאטרולוגיה בהדסה) אשר עסק בדיוק בנושא זה. אתם מוזמנים לצפות ולהאזין … המסקנות היו דומות אגב..כשהקונצנזוס בין המשתתפים היה שתופעת הלוואי המשמעותית ביותר היא..הפסקת הטיפול עצמו, ושבמרבית המקרים קיימת האפשרות להחזיר את המטופל חזרה לטיפול שכידוע עשוי למנוע אירועים קשים הרבה יותר..
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!