בדיקת סקר למחסור בברזל במטופלים עם גורמי סיכון עשויה להיות הדרך הנכונה למניעת התקדמות למצבים אחרים, כך נאמר בדיונים שנערכו בפורום רפואת המשפחה 2024.
בדיונים בנושא מחסור בברזל ואנמיה בכנס, ד"ר אנמול למבה, המנהל המשותף של תוכנית ההתמחות ברפואת משפחה באוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר, הסביר כי על ידי בדיקת מטופלים מסוימים לאיתור חוסר ברזל, אפילו בהיעדר אנמיה, לרופאים יש הזדמנות טובה לטפל במצב. "האם יש מאמר שקובע שיש תועלת מבחינת תמותה בזיהוי מחסור בברזל וטיפול בו, וזה הדבר העיקרי שאכפת לו ממנו? לא. אבל לדעתי יש מספיק מחקרים אחרים שביחד מובילים למסקנה שאני רוצה לטפל בחולה הזה, כדי שהוא לא יתקדם לפתח אנמיה מיקרוציטית שעלולה לגרום לו לבעיות."
מחסור בברזל לא אנמי הוא מצב נפוץ יחסית, ציין למבה, תוך ציון מחקר רטרוספקטיבי מאונטריו על 784,132 נשים לא הרות בגיל הפוריות, מתוכן, כ-13% סבלו מאנמיה מחוסר ברזל, בעוד ש-38.3% סבלו מחסור ברזל לא אנמי. הוא הוסיף כי רוב הנשים במחקר נבדקו לאיתור מחסור בברזל למרות היעדר המלצות לאומיות לבצע בדיקה כזו. החוקרים מצאו גם שלמעלה מ-55.6% מהנשים עם אנמיה מחוסר ברזל היו עם נפח כדוריות ממוצע נורמלי, כלומר, לרובן לא היה מיקרוציטוזיס. "נראה שרוב הספרות מציעה שכאשר עוקבים אחרי מטופלים (לעתים קרובות נשים בגיל הפוריות שמקבלות מחזור) באופן זמני, מחסור בברזל הוא הכי שכיח, לאחר מכן אנמיה מחוסר ברזל, ורק לאחר מכן מיקרוציטוזיס" אמר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!