בריאות הציבור-קידום בריאות

ירידה במשקל וריפלוקס 10 שנים לאחר ניתוחי שרוול ומעקף (JAMA Surgery)

מאמר חדש שפורסם ב- JAMA Surgery הראה כי ניתוח שרוול קיבה (SG) ומעקף קיבה Roux-en-Y (RYGB) הובילו לירידה במשקל 10 שנים מאוחר יותר, והשווה בין ההליכים. לאחר 10 שנים, לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הפרוצדורות בהפוגה של סוכרת מסוג 2, דיסליפידמיה או דום נשימה חסימתי בשינה, אך הרמיסיה ביתר לחץ דם הייתה משמעותית יותר לאחר RYGB, והריפלוקס היה משמעותי יותר ב-SG. השכיחות המצטברת של Barrett’s esophagus הייתה דומה לאחר שני ההליכים (4%) ונמוכה באופן ניכר ממה שדווח בניסויים קודמים (14%-17%).

עד כה, התוצאות ארוכות הטווח מניסויים קליניים אקראיים של SG לפרוסקופי לעומת RYGB מוגבלות, ומחקרים עדכניים הראו שכיחות גבוהה של החמרה של GERD, דלקת הוושט ובארט, לאחר SG לפרוסקופי. החוקרים ניתחו נתונים של 10 שנים ממחקר SLEEVEPASS, שחילקו באקראי 240 חולים מבוגרים עם השמנת יתר חמורה ל-SG או RYGB בשלושה בתי חולים בפינלנד במהלך השנים 2008-2010. בתחילת המחקר, 121 חולים חולקו אקראית ל-SG ו-119 ל-RYGB. הגיל הממוצע היה 48 שנים, BMI ממוצע של 45.9 ק”ג/מ”ר, ו-70% היו נשים. שני חולים לא עברו את הניתוח, ובחלוף 10 שנים, 10 חולים מתו מסיבות שאינן קשורות לניתוח בריאטרי. 193 מתוך 288 החולים הנותרים (85%) השלימו את המעקב אחר ירידה במשקל ותוצאות תחלואה נלוות אחרות, ו-176 מתוך 228 (77%) עברו גסטרוסקופיה. התוצא העיקרי של המחקר היה אחוז ירידה במשקל (%EWL).

לאחר 10 שנים, החציון %EWL היה 43.5% לאחר SG לעומת 50.7% לאחר RYGB, עם טווח רחב עבור שני ההליכים (בערך 2%-110%). אומדן ממוצע %EWL היה 8.4% לטובת RYGB. לאחר SG ו-RYGB, לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בהפוגה של סוכרת מסוג 2 (26% ו-33%, בהתאמה), דיסליפידמיה (19% ו-35%, בהתאמה), או דום נשימה חסימתי בשינה (16% ו-31%, בהתאמה) . הפוגה של יתר לחץ דם הייתה עדיפה לאחר RYGB (8% לעומת 24%; P = 0.04). לעומת זאת, דלקת הוושט הייתה שכיחה יותר לאחר SG (31% לעומת 7%; P < .001).

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-JAMA Surgery

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • המשמעות של רמות פריטין נמוכות בדם בחולים עם מחלת צליאק (J Intern Med)

    המשמעות של רמות פריטין נמוכות בדם בחולים עם מחלת צליאק (J Intern Med)

    ירידה ברמות פריטין מופיעה בשכיחות גבוהה בחולים עם מחלת צליאק ואינה בהכרח חוזרת לרמות הבסיס לאחר התחלת דיאטה נטולת-גלוטן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. עם זאת, לא זוהה קשר בין רמות פריטין נמוכות ובין תסמינים חמורים יותר או איכות חיים נמוכה יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים […]

  • דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר בחולי צליאק (Nutr Rev)

    דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר בחולי צליאק (Nutr Rev)

    במאמר שפורסם בכתב העת Nutrition Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במרבית החולים עם צליאק תועד מדד מסת גוף תקין בעת האבחנה, אם כי מדד מסת הגוף הממוצע בחולים אלו נמוך יותר בהשוואה לביקורות. דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר, בפרט בילדים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • הבדלים מגדריים במחלת צליאק בעת האבחנה ובמהלך המעקב (Nutrients)

    הבדלים מגדריים במחלת צליאק בעת האבחנה ובמהלך המעקב (Nutrients)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי הבדלים בין גברים ונשים במאפייני מחלת צליאק בעת האבחנה של המחלה נעלמים לאורך הזמן, כאשר אין עדות להבדלים משמעותיים בתסמינים או היענות לדיאטה נטולת-גלוטן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת צליאק הינה מחלה של מערכת העיכול בתיווך מערכת החיסון הנובעת מצריכת גלוטן. מחקרים קודמים דיווחו על הבדלים […]

  • בורג שבלע פעוט חולץ בהצלחה תודות לעירנות האם (הודעת פדה-פוריה)

    בורג שבלע פעוט חולץ בהצלחה תודות לעירנות האם (הודעת פדה-פוריה)

    הודות לערנות של האם נמנעה סכנת חיים לפעוט שבלע בורג. הבורג שתוך זמן קצר הגיע לתרסריון חולץ בהצלחה ע”י ד”ר אבי און, מנהל מכון גסטרו ילדים, במרכז הרפואי פדה-פוריה. פעוט מטבריה, בן שנה ושלושה חודשים הועבר למלר”ד המרכז הרפואי פדה פוריה ביום רביעי, 10.8.22 לאחר שאמו הבחינה ששיחק בבית עם קופסא של ברגים שמצא. האם […]

  • תוצאות מבטיחות לתוספי וויטמין B כנגד מחלת כבד שומני בשלב מתקדם (J Hepatol)

    תוצאות מבטיחות לתוספי וויטמין B כנגד מחלת כבד שומני בשלב מתקדם (J Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין רמות הומוציסטאין בדם ובין חומרת NASH (Nonalcoholic Steatohepatitis) וכי לוויטמין B12 וחומצה פולית עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת או דחיית התקדמות מחלת הכבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום הטיפול היחיד לחולים עם מחלת כבד בשלב סופני […]

  • חומצה אורית לעומת תסמונת מטבולית כסמן למחלת כבד שומני במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר (Diabetes/Metabolism Research and Review)

    חומצה אורית לעומת תסמונת מטבולית כסמן למחלת כבד שומני במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר (Diabetes/Metabolism Research and Review)

    רמות גבוהות של חומצה אורית בדם מהוות סמן שימושי וטוב יותר מתסמונת מטבולית בחיזוי מחלת כבד שומני בצעירים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes/Metabolism Research and Review. מטרת המחקר הייתה להשוות את הקשר בין רמות גבוהות של חומצה אורית בדם או תסמונת מטבולית ובין מחלת כבד שומני בצעירים […]

  • פרופ' רז בסקירה השבועית: הערכת מצב עדכנית לגבי הטיפולים הכירורגיים והתרופתיים בהשמנת יתר

    פרופ' רז בסקירה השבועית: הערכת מצב עדכנית לגבי הטיפולים הכירורגיים והתרופתיים בהשמנת יתר

    בסקירה זו מתמקד פרופ’ רז בסוגיית ההשמנה תוך שהוא מתייחס לממצאי מחקר זה השוואת ניתוח שרוול לניתוח מעקף לירידה במשקל לאחר 10 שנים (JAMA Surgery) כשהוא מדגיש את האפקט ארוך הטווח החיובי של הניתוח הבריאטרי על השמנה וסוכרת. בהמשך הוא סוקר את החידושים שהוצגו ב-ADA האחרון בתחום הטיפולים התרופתיים בהשמנה ומסכם שככל הנראה בתקופה של השנים הקרובות […]

  • האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    תוספי חומצה פולית עשויים לשפר את המאפיינים ההיסטופתולוגיים של נגעים טרום-ממאירים בקיבה, כולל אטרופיה של רירית הקיבה ומטפלזיה אינטסטינאלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תוספים דוגמת חומצה פולית וויטמין B עשויים לסייע בעצירת או אף הסגת דלקת קיבה אטרופית, מטפלזיה אינטסטינאלית וגידולים תוך-אפיתליאליים, המסווגים כנגעים […]

  • בשורה חדשה עבור החולים בתסמונת אלג'יל/מאמר אורח מאת פרופ' אייל שטייר

    בשורה חדשה עבור החולים בתסמונת אלג'יל/מאמר אורח מאת פרופ' אייל שטייר

    פרופ’ אייל שטייר מנהל יחידת כבד ילדים וגסטרואנטרולוג ילדים במכון לגסטרו ילדים בשערי צדק   תסמונת אלג’יל היא מחלה תורשתית נדירה, הפוגעת באיברים שונים בגוף כמו הלב, העיניים ועמוד השדרה אולם הפגיעה המשמעותית ביותר היא בכבד. אחד המאפיינים הבולטים של המחלה הוא מיעוט צינוריות מרה בכבד אשר גורם לירידה בפינוי נוזל המרה למערכת העיכול. ירידה […]