במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם NSTEMI (או Non-ST-Segment Myocardial Infarction) המופנים להתערבות כלילית מילעורית, לא זוהו הבדלים משמעותיים בין Bivalirudin ו-Heparin בשיעורי התמותה או אירועים איסכמיים. הטיפול ב- Bivalirudin הפחית שיעור אירועי דמם חמור לעומת Heparin.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע אודות פרופיל סיכון: תועלת של Bivalirudin לעומת הפרין סביב התערבות כלילית מילעורית בחולים עם NSTEMI. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את תוצאות הטיפול ב- Bivalirudin מול הפרין בחולים עם NSTEMI המופנים להתערבות כלילית מילעורית.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה של נתונים ברמת מטופלים עם NSTEMI בכל חמשת המחקרים שכללו לפחות 1,000 חולים עם אוטם לבבי שהופנה להתערבות כלילית מילעורית: MATRIX, VALIDATE-SWEDEHEART, ISAR-REACT 4, ACUITY ו-BRIGHT. תוצאי הסיום העיקריים כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים ואת שיעור אירועי דמם חמורים.
המחקר כלל 12,155 חולים, מהם 6,040 חולקו לטיפול ב- Bivalirudin ו-6,115 חולקו לטיפול בהפרין.
שיעורי התמותה לאחר 30 ימים לא היו שונים משמעותית בין זרוע הטיפול ב- Bivalirudinוהפרין (1.2% לעומת 1.1%; יחס סיכויים מתוקן של 1.24, p=0.25). שיעורי תמותה לבבית, אוטם לחוזר ותרומבוזיס של התומכן גם כן לא היו שונים משמעותית.
טיפול ב- Bivalirudinהפחית את הסיכון לאירועי דמם חמור (הן באתר הגישה והן באזורים אחרים) בהשוואה לטיפול בהפרין (3.3% לעומת 5.5%; יחס סיכויים מתוקן של 0.59, p<0.0001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ב- Bivalirudin ו-Heparin סביב התערבות כלילית מילעורית בחולים עם NSTEMI לווה בשיעור דומה של מקרי תמותה או אירועים איסכמיים, כולל תרומבוזיס של התומכן ואוטם חוזר. הטיפול ב- Bivalirudin הפחית את הסיכון לאירועי דמם חמורים לעומת הפרין משנית לדימומים באתר הגישה ואחרים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!