מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי בנשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשונית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי וריאנטים בגן האחראיים לתיקון נזקי דנ"א נקשרו עם הסיכון לאי-ספיקה שחלתית ראשונית והתפתחות מחלות ממאירות. השערת המחקר הייתה כי בתת-קבוצה של נשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשוני קיים סיכון מוגבר לממאירות.
החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על רשומות רפואיות לשנים 1995-2002 משתי מערכות רפואיות אקדמיות ביוטה. הם זיהו 613 נשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשונית שזוהו על-פי קודי ICD והושלמה הערכה מעמיקה של הנתונים הרפואיים. מאגר Utah Population Database שימש לזיהוי קרובי משפחה של נשים אלו.
התוצא העיקרי היה הסיכון היחסי לממאירות בנשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשונית ובקרובות משפחה שלהן ע"י השוואת שיעורי הממאירות לאלו שתועדו באוכלוסייה הכללית. ריצוף של כל הגנום הושלם בתת-קבוצה של נשים.
מהנתונים עולה כי הסיכון לסרטן שד היה מוגבר בנשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשונית (יחס סיכויים של 2.20, P=0.0023) ותועדה עליה מספרית משמעותית במקרי סרטן שחלות. בנשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשונית הגיל הממוצע בעת אבחנת אי-ספיקה שחלתית ראשונית עמד על 36.5 שנים והגיל בעת אבחנת הממאירות עמד על 59.5 שנים.
בקרב קרובי משפחות מדרגה שניה של נשים אלו תועד סיכון מוגבר לסרטן שד (יחס סיכון של 1.28, p=0.0078) וסרטן מעי גס (יחס סיכון של 1.50, p=0.0036). הסיכון לסרטן ערמונית היה מוגבר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה (יחס סיכון של 1.64, p=0.0026), שניה (יחס סיכון של 1.54, p<0.001) ושלישית (יחס סיכון של 1.33, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על גורמי סיכון גנטיים משותפים לאי-ספיקה שחלתית ראשונית וממאירויות במערכת הרבייה. הם קוראים לפתח כלים לחיזוי הסיכון לממאירות בנשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשונית ולייעץ אודות הסיכונים של טיפול הורמונאלי חליפי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!