הקשר בין ירידת שמיעה לקוגניציה – עדויות, גורמים ואיך מתמודדים? – מאמר אורח מאת כרמל כהן, קלינאית תקשורת ברשת שטיינר מכשירי שמיעה

ירידת שמיעה המקושרת לגיל הופכת שכיחה יותר ויותר בשנים האחרונות עם העלייה בתוחלת החיים, ומבוגרים רבים שחשים ירידה בשמיעה נוטים שלא לטפל בעניין. כשני שלישים מהמבוגרים מעל גיל 70 חווים רמה מסוימת של ירידה בשמיעה, אך רק כשליש מאלו שמרגישים ירידה מרכיבים מכשירי שמיעה. הנתון הזה יכול להדאיג שכן ישנן עדויות מצטברות ממחקרים שונים שמצביעות על קשר בין ירידה בשמיעה לירידה ביכולות הקוגניטיביות.

למרות שטרם הוכח לחלוטין הקשר בין ירידה בשמיעה לירידה קוגניטיבית ודמנציה, הנתונים המצטברים מראים שישנו קשר ביניהם. הקשר הזה תלוי גם בחומרתה של ירידת השמיעה – ככל שירידת השמיעה חמורה יותר כך עולה הסיכון לחוות ירידה קוגניטיבית. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים גם על השפעה אפשרית גם של ירידת שמיעה מזערית, שעד כה התייחסו אליה כאל זניחה, על הופעת ליקוי קוגניטיבי ועל קצב ההתקדמות שלו.

מאמר אמריקאי שפורסם לאחרונה תיאר מחקר שנפרש על פני כ-5 שנים ובחן את הקשר בין ירידת שמיעה מזערית לבין ירידה קוגניטיבית. במחקר נותחו נתוניהם של 2,110 נבדקים, חלקם עם ירידת שמיעה, וחלקם הציגו שמיעה תקינה או ירידה מזערית בשמיעה בתחילת המחקר. יכולתם הקוגניטיבית הוערכה מדי כשנה-שנתיים באמצעות מבחנים שונים הבודקים יכולות כמו מהירות מוטורית, זיכרון עבודה, קשב, יכולות תפיסה ויזואלית ותפקודים ניהוליים. במחקר נוטרלו עד כמה שניתן משתנים שונים שיכולים להשפיע על התוצאות כמו גיל, מין, רמת השכלה, עישון ומצבים רפואיים שונים.

עבור כל הנבדקים – ירידה בשמיעה נמצאה קשורה לירידה מהירה ומשמעותית יותר בחלק מהיכולות הקוגניטיביות עם הזמן. אצל הנבדקים שהציגו בתחילת המחקר שמיעה תקינה או ירידה מזערית בשמיעה נראתה ירידה רק בתוצאות מבחן אחד שבודק זיכרון עבודה, תפיסה מרחבית, מהירות מוטורית וקשב, שהוא מבחן שנחשב רגיש מאוד גם לשינויים עדינים בקוגניציה.

החוקרים מחזקים את המידע הקיים ומציעים מספר סיבות אפשריות לקשר הזה. לירידת שמיעה הקשורה לגיל יש השפעה על תחושת הבדידות והחיבור לסביבה, הידועה בעצמה כגורם סיכון לירידה קוגניטיבית. ירידת שמיעה יכולה לגרום גם לשינויים מסוימים במבנה המוח, שיכולים גם הם להגביר את הסיכון להתדרדרות בקוגניציה. עוד גורם שיכול להיות המחבר בין שני התחומים הוא המאמץ השמיעתי – ככל שהאדם עם ירידת השמיעה משקיע מאמצים רבים יותר בלנסות לשמוע ולהבין את הצלילים שסביבו – כך נשארים פחות משאבים קוגניטיביים זמינים להתמודד עם מטלות שונות אחרות. אפשרות נוספת -החוקרים משערים שיתכן שישנו מנגנון לא מוכר, שטרם התגלה, המשפיע על השמיעה ועל היכולות הקוגניטיביות יחד.

מכשירי שמיעה הם פתרון נגיש וזמין שבהחלט יכול לסייע במצבים של ירידות שמיעה בחומרות שונות החל מירידות קלות- בינונית בשמיעה. שימוש במכשירי שמיעה מאפשר נגישות טובה יותר לצלילי דיבור ובכך מפחית את המאמץ השמיעתי ומשאיר אנרגיה זמינה לתהליכים קוגניטיביים אחרים. מכשירים יכולים לעזור גם בהפחתת תחושת הבדידות – כשאדם שומע טוב ומחובר לסביבה הוא יכול בהצלחה לקחת חלק בשיחות שמתקיימות במפגשים משפחתיים וחברתיים שונים. הוא יכול להנות מבילויים מגוונים המבוססים לרוב על שמיעה טובה – הצגות, הרצאות, סרטים וחוגים. מעורבות בסוגים רבים ומגוונים של פעילויות חברתיות שדורשות קשר משמעותי עם הסביבה משמרת ואף משפרת לא רק את התפקוד החברתי אלא גם את התפקוד הגופני והקוגניטיבי. שימוש במכשירי שמיעה תורם לחיבור טוב יותר לסביבה, עשוי להפחית תסכול ומתחים עם בני המשפחה, ומחקרים אף מראים שעוזר להפחתת תחושות של דכאון וחרדה.

כדאי להיות ערים גם למצבים בהם ליקוי השמיעה הוא מזערי או כזה שהאדם עצמו מתחיל להרגיש קושי אבל בדיקת השמיעה עדיין בתחום הנורמה, ובמיוחד כאשר ישנה ירידה קוגניטיבית ידועה. במצבים אלה לא נראה בהכרח שיפור ביכולות השמיעה בעקבות שימוש במכשירי שמיעה ולכן יתכן וזו לא תהיה ההמלצה המקצועית שלנו. פתרונות מומלצים חלופיים שיכולים לשפר את התפקוד כאשר יש ירידת שמיעה מזערית הם דווקא אסטרטגיות תקשורתיות שונות כמו מודעות לסביבה השמיעתית – להעדיף תמיד דיבור במקום שקט יותר, מואר ולשבת קרוב יותר למי שמדבר, להסתכל על שפתי הדובר. אם הקושי הוא נקודתי וממוקד יותר, למשל, מול הטלוויזיה, כדאי לשקול שימוש באביזר עזר – למשל אוזניות אלחוטיות לטלוויזיה, המאפשרות שמיעה ברורה ומוגברת יותר של צלילי הטלוויזיה. במקרים בהם ירידת השמיעה היא משמעותית יותר, גם עבור כאלה שמרכיבים מכשירי שמיעה עדיין יתכנו קשיי שמיעה במצבים מסוימים. כדאי לדעת שישנם  אביזרי עזר נוספים שיכולים לסייע במצבים שמיעתיים מאתגרים כגון טלפונים נייחים מוגברים, מערכות של מיקרופונים מרוחקים, (רוג’ר), פעמון דלת מוגבר ואפילו מגבר אישי בו אפשר להיעזר במקרה הצורך.

לשמיעה טובה יותר יתרונות רבים בהקשרים שונים של איכות החיים והבריאות הגופנית והנפשית, עם עדויות שהולכות ומצטברות על קשר אפשרי בין השמיעה לקוגניציה. מכשירי שמיעה ושימוש באביזרי עזר ואסטרטגיות מתאימות לתקשורת טובה יכולים לעזור בהפחתת ההשפעה השלילית של ירידת השמיעה על חיי היום יום ואיכות החיים.

כרמל כהן היא קלינאית תקשורת ברשת שטיינר מכשירי שמיעה.

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתוצאות טובות יותר בהערכת זיכרון עבודה ותפקוד ניהולי, כאשר שירה בקבוצה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Geriatric Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם PROTECT-UK, מחקר עוקבה שנועד להעריך את ההזדקנות ובריאות המוח. המשתתפים השלימו שלוש משימות להערכת […]

  • התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    משלב של מרכיבים פעילים ביולוגית של גינקו בילובה הניתנים בזריקות דרך הוריד למשך שבועיים מלווה בשיפור התאוששות קוגניטיבית מוקדמת בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מתוצאות מחקר מבוקר-פלסבו שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גינקו בילובה הינה תמצית עשב מזרעים ועלים מיובשים של עץ גינקו, אחד העצים הוותיקים […]

  • האם קיים קשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין היכולות הקוגניטיביות? (Neurology)

    האם קיים קשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין היכולות הקוגניטיביות? (Neurology)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (או Polycystic Ovary Syndrome) ייתכנו ציונים נמוכים יותר במבחנים קוגניטיביים, בהשוואה לנשים ללא תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. בנשים אלו תתכן גם פגיעה בשלמות רקמת המו בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Coronary Artery Risk Development in Young Adults Women’s Study […]

  • האם אחזקת חיות מחמד עשויה להגן מפני הידרדרות קוגניטיבית? (JAMA Netw Open)

    האם אחזקת חיות מחמד עשויה להגן מפני הידרדרות קוגניטיבית? (JAMA Netw Open)

    אחזקת חיות מחמד מלווה בהידרדרות קוגניטיבית איטית יותר בקשישים המתגוררים בגפם, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 7,945 משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה (56% נשים; גיל ממוצע של 66 שנים) ממחקר English Longitudinal Study of Ageing וקבעו אם התגוררו בגפם או החזיקו […]

  • האם למולטי-ויטמינים יש השפעה על שימור הקוגניציה לעת זקנה? (AJCN)

    האם למולטי-ויטמינים יש השפעה על שימור הקוגניציה לעת זקנה? (AJCN)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition, חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר מטא-אנליזה, שמראה כי נטילת מולטי-ויטמינים יומית עשויה לעזור בהגנה על המוח המבוגר. ברקע למחקר, החוקרים בדקו טלפונית את השפעת נטילת קקאו ומולטי-ויטמינים על מניעת מחלות לב וסרטן ושיפור קוגניציה בקרב מבוגרים. לתמצית הקקאו לא הייתה השפעה משמעותית על קוגניציה, סרטן […]

  • שכיחות גבוהה של ליקויים תפקודיים ונוירולוגיים ארוכי-טווח בחולים לאחר תמיכת ECMO (מתוך Neurology)

    שכיחות גבוהה של ליקויים תפקודיים ונוירולוגיים ארוכי-טווח בחולים לאחר תמיכת ECMO (מתוך Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על שכיחות גבוהה של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים ארוכי-טווח, כמו גם ליקויים נוירולוגיים ותפקודיים בחולים לאחר תמיכת ECMO (או Extracorporeal Membrane Oxygenation). מטה האנליזה כללה 59 מחקרים עם 3,280 חולים (69% גברים; גיל חציוני של 54 שנים). מרבית החולים (86%) קיבלו תמיכת ECMO ורידית-עורקית, לרוב בשל החייאת לב-ריאה והלם קרדיוגני. […]

  • ניתוח הסרת שקדים ואדנואידים אינו משפר יכולות קשב ותפקוד ניהולי בילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה (JAMA)

    ניתוח הסרת שקדים ואדנואידים אינו משפר יכולות קשב ותפקוד ניהולי בילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה (JAMA)

    בילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה לא חל שיפור בתפקוד ניהולי או יכולות קשב לאחר ניתוח לכריתת שקדים ואדנואידים, בהשוואה לאלו שלא עברו את הניתוח, אם כי חל שיפור במספר תוצאים משניים לאורך שנה אחת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי החשיבות של ניתוח כריתת […]

  • האם טיפול הורמונלי חליפי עשוי להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית על רקע מחלת כליות כרונית? (Nephrology)

    האם טיפול הורמונלי חליפי עשוי להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית על רקע מחלת כליות כרונית? (Nephrology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Nephrology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונלי לאחר מנופאוזה עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה בנשים עם מחלת כליות כרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון לדמנציה מוגבר בנשים לאחר מנופאוזה. היארעות מנופאוזה מוקדמת ודמנציה עלתה בנשים הלוקות במחלת כליות כרונית. התועלת האפשרית של טיפול הורמונלי חליפי […]

  • התועלת של תמצית קקאו על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים (Am J Clin Nutr)

    התועלת של תמצית קקאו על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים (Am J Clin Nutr)

    למתן תוספי תמצית קקאו למשך למעלה משנתיים עשויה להיות השפעה חיובית על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים עם הרגלי תזונה לא-בריאה, בהשוואה לפלסבו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition. מחקרים קודמים דיווחו על קשר בין תמצית קקאו ומרכיביו דוגמת פלבנול ובין מספר תוצאים רפואיים, כולל בריאות המעי, סיכון לתמותה קרדיווסקולארית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה