תגובתה של פרופ’ טבנקין לכתבה בהארץ: קונספירציה ? לא הוזכרה מעולם

אנו מתכבדים להציג כאן את מכתבה המלא של פרופ’ טבנקין לעתונאי רן רזניק מהארץ, בעקבות הכתבה שהסעירה רבים בימים האחרונים לגבי השימוש בהורמונים:

לרן רזניק שלום

מעניין שלא ניתן להשיג אותך בטלפון פתאום. אתה את שלך השגת שוב השמצת הרופאים ועל ידי רופאה יישר כוח.

רצ”ב מכתב שכתבתי לעורך הארץ ושלחתי בפקס. מכתב זה נכתב עוד לפני שראיתי את הכתבה שהיא יותר נוראה משחשבתי אם לדעתך זה מעמיד אותי באור חיובי וזאת כתבה חיובית כנראה שבאמת יש לך הפרעת אישיות כפי שרופאים רבים טוענים או איזו שנאה תהומית לא מוסברת.

באשר אלי , אני כועסת על עצמי בלבד שלא שמעתי בקול ילדי שבמקרה זה גילו חכמה רבה ממני והאמנתי בתום לב שאתה מעונין לעשות כתבה עלי כמה תמים וטפשי מצידי הצרה היא שאינני נחשבת לטיפשה ולכן אלה המכירים אותי יהיו בטוחים שאלה דברי. תיאוריית קונספירציה??? האם פעם אחת הזכרתי מילה זו בדברי או זה הניסוח שלך?. בתחילת הראיון ויש הקלטה, אמרתי שיש 2 גישות שחלק מאמינים באחת (שאפשר לשמור את הנשים צעירות וללא קמטים, שאשה בגיל המעבר זו מחלה שצריך לתת עבורה תרופה ושהאמינו כי אסטרוגן היא תרופת פלא) וחלק מאמינים בתיאוריה השניה ואני מאמינה בתיאוריה השניה לפיה אישה בגיל המעבר איננה אנדוקרינופתיה ואין צורך בטיפול המוני אוטומטי ויש רופאים שכן חשבו שכל אישה צריכה לקבל טיפול ואף פירטתי את 2 התיאוריות ובקשתי שתדגיש מהי דעתי – מזה להפוך זאת לתיאורית קונספירציה שכל הגניקולוגים שותפים לה? מה הרווחת מכך חוץ מהאפשרות לתבוע אותי, ו/או להחרים אותי? כל בר דעת שיקרא את הכתבה כולל נשים יחשוב שאיזו פמיניסטית משוגעת, מתוסכלת ולוחמנית טוותה תיאורית קונספירציה (בד”כ תיאוריות קונספירציה מיוחסות למטורפים/משוגעים) – ידידים שלי שקראו את הכתבה נחרדו. שלא לדבר על 2 הנקודות המתוארות למטה. אף לא פעם אחת אמרתי שהגניקולוגים התרשלו, ובין “יש רופאים שלא פירטו את כל תופעות הלוואי לעומת “הסתרה מכוונת” יש הבדל! אך אתה היית צריך “דם” וייצרת אותו על חשבוני .

אני כועסת עליך על כך שניצלת אותי לצורכי המשך השמצת הממסד הרפואי. אם עד עכשיו חשבתי שיש אולי משהו בכתבותיך (שרק חלק קטן קראתי) הרי עכשיו ברור לי מדוע אתה כה שנוא על הממסד הרפואי- ועכשיו הוספת עוד אחד לרשימה, אינני שונאת, אך בהחלט בזה לך על הדרך בה אתה מעוות כל דבר.

אך , כאמור, בעיקר אני כועסת על עצמי שהיתפתתי להתראיין, כנראה הרצון להופיע בתיקשורת מעוור חכמים. אך היות והבטחת ראיון חיובי ועלי – לא נגד מי שהוא – משום מה האמנתי לך.

אף פעם לא היתה לי דעה חיובית במיוחד על עיתון הארץ אבל אחרי פעמיים שפגעו בי אני מבינה שאתיקה עיתונאית היא החלק החלש של עיתון זה.

אני דורשת לפרסם התנצלות הן על תיאורית הקונספירציה , הן על הרשלנות והן על התביעה הייצוגית

בברכה פרופ’ חוה טבנקין

רצ”ב עמדתי בנושא הטיפול ההורמונלי.

העתק : ד”ר יוסי לסיניג – יו”ר החברה לגניקולוגיה ומיילדות

ד”ר רחל אדטו יו”ר המועצה הלאומית לבריאות האישה

מקורות:

כמו כן מצורף להלן גם המכתב שנשלח לעורך הארץ, ב- 1/8 :

לכבוד 1 אוג 2002

עורך עיתון הארץ- מכתב נוסף ברור יותר

מכתב זה נכתב לפני שקראתי את כל הכתבה במלואה שהיא עוד יותר גרועה מ-2 ההערות הנ”ל, אך אני משאירה אותן כך.

השבוע מתפרסמת במוסף הארץ כתבה איתי ע”ס ראיון עם העתונאי רן רזניק, שהבטיח כי יהיה ראיון חיובי וייצג בדיוק את עמדתי מבלי להדגיש דווקא שעמדות אחרות הן שליליות, באשר הנושא המרכזי הינו הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר. והנה להפתעתי הופיעו בכתבה 2 נקודות מאוד חמורות שיכולות להעיב על כתבה שלמה:

בהתייחס לשאלה מדוע רופאים המשיכו להמליץ על טיפול הורמונלי לכל אישה, גם אחרי שהסתבר שיש תופעות לוואי כמו שכיחות גבוהה יותר של סרטן השד (דבר שיודעים כבר כ5 שנים ) מתקבל הרושם בכתבה שאני טוענת כי היתה בכך משום רשלנות של הרופאים לא היו דברים מעולם. כלל לא אמרתי זאת אלא להיפך טענתי כי בתום לב סברו שמדובר בתרופת פלא והאמינו בה ולכן היה להם קשה לראות את “הכתובת על הקיר”- אני מרגישה שנגרם לי עוול בציטוט מסולף כל כך שפרט לקומם עלי את כל הגניקולוגים לא יתרום לא לרופאים, לא לחולים ולא לעיתון הארץ המתיימר לאמר רק את האמת.

בין היתר משתמע בכתבה כביכול בשמי שאני כעו”ד חושבת שיש מקום להגשת תביעה ייצוגית כנגד הגניקולוגים – במהלך שיחה של מספר שעות התלוצצתי ואמרתי כי בארה”ב וודאי ימצא מישהו שיחשוב על תביעה ייצוגית (ולהשכילך תביעה ייצוגית מגישים בשם הרבה תובעים ולא נגד הרבה נתבעים ולכן עובדתית האינפורמציה שגויה) אבל עם זאת הדגשתי שמדובר בבדיחה בלבד ואין להזכיר זאת אפילו כבדיחה בשום פנים ואופן בכתבה. והנה להפתעתי סולפו דברי לחלוטין ובכתבה צוינה המלצה כביכול מפי להגיש תביעה ייצוגיתואני רואה סילוף זה בחומרה רבה. מה גם שהתבטאות זו הינה חמורה מבחינה אתיקה עיתונאית.

חבל ש- 3 משפטים יקלקלו כתבה שלמה שלא תשיג את מטרתה שינוי בהתייחסות לנשים בגיל המעבר- וכולם יתרכזו ב-2 משפטים נוראים אלה (כפי שכבר קיבלתי טלפונית). שלא לדבר על “תיאורית הקונספירציה”!!!

אשר על כן דורשת בתוקף להוציא התנצלות מיידית על הסעיפים הללו במקום בגודל ובצורה זהה לפרסום הנוכחי.

הודה עבור תשובה מיידית וטיפול הוגן בנושא

פרופ’ חוה טבנקין

העתק: רן רזניק עיתונאי עיתון הארץ

להלן עמדתה של פרופ’ טבנקין בנושא טיפול הורמונלי חליפי:

טיפול הורמונלי לנשים בגיל המעבר בעקבות מחקר ה- WHI

בנוגע לגיל המעבר קיימות שתי גישות:

האחת אומרת כי : בחברה המערבית המודרנית שאנו מתיימרים להמנות עליה, ההתייחסות להפסקת הוסת אצל נשים היא כאל מחלה שסימניה הם דפיקות לב, חרדה כאבי ראש, גלי חום , הפרעות במצב הרוח עד דכאון וכאבי פרקים והללו נקראים תסמיני גיל המעבר- ועקב כך יש צורך בטיפול תרופתי והטיפול ההורמונלי שנקרא טיפול הורמונלי תחליפי (HRT) ) הומלץ הן לטיפול בתסימני גיל המעבר והן למניעת אוסטיאופורוזיס ומחלות לב.

הגישה השניה, שאני תומכת בה כמו גם רופאים ורופאות נוספים: קובעת כי גיל המעבר בנשים איננו מחלה אלא שלב אחד בלבד במעגל החיים ועל כן איננו מצדיק בהכרח טיפול תרופתי המוני לכל אשה המגיעה לגיל זה. תסימיני גיל המעבר מופיעים אצל -% 25-50% מהנשים וגם אצל אלה הלוקות בתסמינים השונים, עוצמתן וחומרתן שונה בכל אישה ואשה. ואצל שאר הנשים אין כל תלונות מאלה שתוארו לעיל!

הטיפול ההורמונלי מקל על תסמיני גיל המעבר והוא טיפול יעיל לתסמינים אלה – א ב ל

גיל המעבר בנשים איננו מחלה אלא שלב אחד בלבד במעגל החיים ועל כן איננו מצדיק טיפול תרופתי המוני לכל אשה המגיעה לגיל זה.

תוצאות המחקר האחרון , שהיה מחקר פרוספקטיבי מבוקר כפול סמיות גדול ביותר בו השתתפו 16,000 נשים, מצביע על כך כי טיפול משולב באסטרוגן ופרוגסטרון לנשים בריאות בגילאים 50-79 גורם לעליה משמעותית מובהקת סטטיסטית במחלות קרדיווסקולריות בעיקר אוטם שריר הלב ושבץ מוחי (STROKE ) וכן לעליה באירועים טרומבואמבולים כולל תסחיפים ריאתיים. כמו כן מגדיל הטיפול באופן מובהק את הארעות סרטן השד ומקטין את הארעות סרטן המעי ושברי צואר הירך וזאת בקבוצת המטופלות לעומת קבוצת הביקורת שלא קבלה טיפול.

למרות התועלת בהקטנת שברי צואר הירך וסרטן המעי, בסך הכל נקבע כי הנזק בטיפול למשך 5.2 שנים בלבד (משך הזמן שהמחקר נמשך עד שהופסק לפני הזמן המתוכנן ) עולה על התועלת.

לכן אין להמליץ על טיפול זה לנשים בריאות בגיל המעבר כטיפול מונע ועל הנשים שנוטלות כיום את התרופה כטיפול מונע לפנות לרופא המשפחה או לרופא הנשים על מנת לדון בהפסקת הטיפול. יש לחזור ולהדגיש כי מדובר בתרופה ולא בתחליף הורמונלי טבעי , עם תופעות לוואי קשות כפי שתוארו לעיל. לכן לגבי נשים עם רחם הסובלות מתסמיני גיל המעבר והתרופה מקילה עליהן במיוחד, ניתן להציע להן את הטיפול באסטרוגן +פרוגסטרון אך להזהירן בפני תופעות הלוואי הצפויות.

על פי המחקר בשנה הראשונה לטיפול הסיכון לכל המחלות שתוארו הוא נמוך, אך כבר לאחר שנה יש עליה בסיכון לשבץ מוחי, מחלות לב ואירועים טרומבואמבולים ולאחר 4 שנים יש מובהקת בסיכון לסרטן השד. על כן יש להביא לידיעת כל אישה המטופלת כיום בתכשיר הורמונלי או המוענינת בטיפול זה, את כל הסיכונים והסיכויים דלעיל ומומלץ שהרופא והאשה ישקלו היטב את משך הטיפול על בסיס פרטני ובהסתמך על תוצאות מחקר זה ומחקרים קודמים המצביעים על עליה בשכיחות סרטן השד ואי הקטנת תחלואה ותמותה לבבית בחולות לב.

יש להזמין את כל הנשים הנוטלות טיפול הורמונלי משולב ולהביא לידיעתן את תוצאות המחקר. לדעתי האישית יש להפסיק טיפול לכל אלה הנוטלות אותו כטיפול מונע ולשקול היטב המשך טיפול לאחר שנה לאלה הסובלות מתסמיני גיל המעבר.

אמנם המחקר בוצע עם תכשיר ששמו המסחרי בישראל הוא פרמריל פלוס אך היות ולא נעשו מחקרים מבוקרים עם תכשירים הורמונלים אחרים יש להתייחס לכל ההתכשירים ההורמונלים המשולבים (אסטרוגן ופרוגסטרון) כמיקשה אחת ולהעביר את המידע לכל אלה הנוטלות טיפול הורמונלי משולב כל שהוא.

באשר לטיפול באסטרוגן בלבד, זרוע זאת של המחקר לא הופסקה לפני הזמן ועלינו לחכות לתוצאות . עם זאת ממחקרים קודמים נמצא כי גם טיפול באסטרוגן בלבד את הסיכון לסרטן הרחם ועל כן הוא ניתן בשילוב עם פרוגסטרון וכן מגדיל את הסיכון לסרטן השד לאחר 5 ו- 10 שנות טיפול והיום , בעקבות תוצאות המחקר החדש יש להדגיש שוב בפני הנשים הנוטלות טיפול הורמונלי ממושך , את הסיכון הגבוה יותר ללקות בסרטן השד וכן כאמור, את העליה בסיכון לאירועים מוחיים ומחלות לב מול הירידה בשברי צואר הירך וסרטן המעי .

בכל מקרה יש להעביר את כל האינפורמציה לנשים וכל אחת תחליט אם מעונינת לקחת סיכון גם אם הוא קטן או לא

איגוד רופאי המשפחה בישראל הוציא בשנת 2000 חוברת בנושא רפואה מונעת וקידום בריאות בקהילה ובנספח 11 של חוברת זו המלצות זהירות ביותר בעניין יתרונות וחסרונות טיפול הורמונלי ממושך כטיפול מונע. הייתי מציעה לכל הדיסציפלינות לאמץ המלצות אלה גם היום.

פרופ’ חוה טבנקין

יו”ר ארגון הרופאות וחברת המועצה הלאומית לבריאות נשים

חברת איגוד רופאי המשפחה בישראל ויועצת מדעית של האיגוד

מקורות:

References:

1 Poshuma FM, Westendrop GJ, Vandenbroucke JP. Cardioprotective effect of hormone replacement therapy in postmenopausal women: is the evidence based? BMJ 1994;308:1260-1270.

2 Blechetz P. Hormonal treatment of postmenopausal women. N Eng J Med 1994;330:1062-1064. Colditz GA, Hankinson SE, Hunter DJ et al. The use of estrogens and progestins and the risk of breast cancer in postmenopausal women. N Eng J Med 1995;332:1589-1593.

4 יתרונות וחסרונות הטיפול ההורמונלי התחליפי עידכון. תרפיה שימושית, קופ”ח כללית בעריכת פרופ’ רוזנפלד, ד”ר קיצס-כהן וד”ר גולדשמיט אוק’ 1994.

5 Hully S, Grady D, Bush T et al Randomized trial of estrogen plus progestin for secondary prevention of coronary heart disease in postmenopausal women. JAMA 1998;280:605-613.

6 Sidney, Petitti and Ruesenberry. Kaiser case control study. Ann Int Med 1997;127:501-508.

7 PEPI Study primary results paper. JAMA 1995;273(3):199-208.

8 Battett-Conor E, Stuenkel C. Hormones and heart disease in women:Heart and estrogen/progestin replacement study in perspective. JCEM 1999;84(6):1848-1849.

9 Effects of hormone therapy on bone mineral density: results from the Postmenopausal Estrogen/Progestin Intervention (PEPI) trial; The Writing group for the PEPI. JAMA 1996;276:1389-1395.

10 Grady D, Herrington D, Bittner V, Blumenthal R et al. Cardiovascular disease outcomes during 6.8 years of hormone therapy (HERS2 Study). JAMA 2002;288(1):49-57.

11 Simon JA, Hsia J, Cauley JA et al . Postmenopausal hormone therapy and risk of stroke: the heart and estrogen progestin replacement study (HERS). Circulation 2001;103:638-642.

12 Hulley S, Furberg C, Barrett-Conor E, Cauley J, Grady D et al. Noncardiovascular disease outcomes during 6.8 years of hormone therapy (HERS 2 follow-up). JAMA 2002;288(1):58-66.

13 Petitti DB. Hormone replacement therapy for prevention More evidence, more pessimism. JAMA 2002;288(1):99-100.

14 Risks and benefits of estrogen plus progetin in healthy postmenopausal women. Writing group for the Womens Health Initiative Randomized trial. JAMA 2002;288(3):321-333.