·     20% א-נורמאליות של החצוצרות, הכוללת חסימה ורקמה צלקתית.

·     20% אנדומטריוזיס (מצב בו רירית הרחם מתפתחת מחוץ לדופן הרחם)

·     10% גורמים הקשורים לרחם ולצוואר הרחם.

·     10% ללא גורם מוסבר.

יש מקום לשאול כמה מבעיות הפוריות נובעות מאורח החיים ועד כמה אורח החיים משפיע על בעיות הפוריות.

בנוסף לפירוט הנ”ל, יש שתי קבוצות נשים שלא בהכרח נכנסות לסטטיסטיקה:

1) מתבגרות ונשים המשתמשות בגלולות (או זריקה הורמונאלית) למטרות שונות מלבד מניעת הריון כגון:הסדרת מחזור, טיפול באקנה, טיפול בכאבי מחזור ומניעת ווסת. יתכן ואצל חלקן קיימת בעיית פוריות ראשונית הנסתרת מהעין.

2) נשים הסובלות מבעיות בריאות כרוניות כגון: סכרת, חרדה ודיכאון, קנדידה, מחלות מין, אי תפקוד של בלוטת התריס ועוד. התרופות המטפלות בבעיות אלו משפיעות ומשבשות את “המחזוריות הטבעית” וכתוצאה מכך גורמות לאי פריון שניוני (אישה שכבר נכנסה להריון באופן טבעי בעבר).

הקשר בין אורח חיים ותזונה לבין הפרעות ביוץ:

תזונה ואורח חיים חיוניים לבריאות בכלל ולאישה בשנות הפוריות וההיריון בפרט. מערכת הרבייה מאוד רגישה להשפעות הסביבה. רבייה דורשת יותר הוצאה אנרגטית בגוף האישה מאשר בגבר, בשל המערך ההורמונאלי, ההיריון וההנקה. לכן,  גוף האישה צריך להיות מאוזן תזונתית על מנת לאפשר לגוף להתמודד עם תהליכים אלו.

גורמים סביבתיים:

זיהום סביבתי מגיע בעיקר מחומרים אליהם אנו חשופים במקום העבודה ובבית. מזהמים בסביבה כוללים: זיהום אוויר, עשן ועישון, זיהום מים, חומרי הדברה, פלסטיקים, כימיקלים בכלל ובתעשיית המזון בפרט (דו”ח של (WHO.

כיום אנו יותר ויותר חשופים לגורמים מזהמים בסביבתנו המשפיעים על בריאותינו ופוריותינו. לדוגמא, נמצא כי חשיפה לעופרת, כספית ולחומרים כימיקליים מסיסים, קשורה להפרעות בפוריות בגברים ונשים וגם קשורה לסיכון להפלות טבעיות, הפרעות נוירולוגיות בעובר ולידת ולד מת.

מחקרים אפידמיולוגים מראים שחלק מחומרי ההדברה אף הם עלולים להשפיע על מהלך תקין של ביוץ והריון (מאמרים של: הולנדר, וינדהם , גרינלי ) .

אורח חיים

למרות שיש הרבה גורמים שלא תלויים בנו המשפיעים על הפוריות כמו גנטיקה וסביבה, אורח חיים זהו הדבר החזק ביותר שתלוי במעשינו ובשליטה שלנו. (מאמר של שארפ ופרנקס). אולם נושא אורח החיים שלנו הושם בצד, ורק כיום מקבל יותר התייחסות, כגורם הקובע רבות את איכות ואריכות חיינו. כיצד הפוריות מושפעת מאורח החיים שלנו ובמה זה מתבטא?

דוגמאות:

איכות המזון הנצרך– עם הזמן, איכות המזון הנצרך הולכת ויורדת, בשל שינויים הנעשים על ידי תעשיית המזון בעולם. הוספת חומרים משמרים, מתחלבים, צבע מאכל, חומרי טעם וריח, חימום והקפאה ועוד. רוב הנשים שסובלות משיבושי מחזור אוכלות הרבה מזון מעובד כלומר: פחמימות ריקות כמו קמח לבן ואורז לבן [2,3]

קפאין– הרבה מחקרים קושרים צריכת קפאין לירידה בפוריות וסיכון מוגבר להפלה. אפילו צריכה גבוהה של קפאין לפני ההפריה יכולה לגרום להפלה מוקדמת. שילוב של עישון וצריכת קפאין משפיע אף יותר בירידה בפריון[4].

(מאמר של קלי).

עישון– הרבה מחקרים מחזקים את הטענה שעישון יכול להוריד את הסיכוי להיכנס להריון ולהחזיק את ההריון. יתר על כן, ישנה השערה שנבדקת, כי נשים שמעשנות מצליחות פחות בטיפולי פוריות5 . ידוע כי עישון מריחואנה משפיע על כמות ואיכות הזרע. בנוסף, יש עדות שעישון מריחואנה ע”י נשים משפיע על הירידה בסיכוי להרות (מאמר של טוקר)   (מאמר של ווילי).   ( מאמר של קלי). 

אלכוהול– עד לאחרונה לא חשבו שאלכוהול משפיע לרעה על הפוריות, חשבו שהוא מזיק בעיקר לעובר. בשנים האחרונות היו מחקרים שגילו שצריכת אלכוהול עלול לעכב הפריה בנשים פוריות. יש רופאים הממליצים להימנע מאלכוהול כשאין הסבר לסיבת אי הפוריות או במהלך טיפולי פוריות

(מאמר של טוקר)  (מאמר של אגרט)  (ראה הערת שולים מספר 5).

פעילות גופנית– ישנה חשיבות בביצוע פעילות גופנית מתונה לפוריות תקינה. נמצא כי נשים המבצעות פעילות גופנית מאומצת לאורך זמן, נוטות להפסיק לבייץ ולקבל וסת. גם בקרב נשים המבצעות פעילות גופנית בצורה מתונה, יכולה להיות הפרעה בהפרשת הורמון הפרוגסטרון והשתרשות העובר ברחם. לאישה המתקשה להיכנס להריון ומבצעת פעילות גופנית באופן סדיר, מומלץ להפחית/ להפסיק זמנית את הפעילות בכדי לוודא שאינה מעכבת כניסה להריון. מצד שני, נשים בעודף משקל שלא מבצעות כלל פעילות גופנית עלולות גם הן להתקשות בכניסה להריון (מאמר של צ’ן) (ראה הערת שולים מספר 5).

מתח ודיכאון– למרות שהעולם הרפואי עדיין לא מכיר בקשר שבין מתח ודיכאון ובין פוריות, יש מספר מחקרים שמעידים על קשר זה. לפי המחקר של “דומר” דיכאון עלול לפגוע באיכות הזקיקים, מעכב שחרור ביציות, מונע השתרשות של ביצית מופרית ואף יכול להוריד רמות הורמונים הדרושים בזמן ההריון. מערכת החיסון שמושפעת ממצבנו הנפשי, נפגעת ונחלשת בזמן מתח ודיכאון דבר המשפיע על הסיכויים לכניסה להריון  (מאמר של בויווין) (ראה הערת שולים מספר 5).

הפרעות שינה– נמצא כי בלוטת האצטרובל במוח אחראית לוויסות ואיזון מערכות השינה והתיאבון דרך הפרשת מלטונין (הורמון המופרש בעיקר בלילה, אשר אור מדכא את הפרשתו). ישנן תיאוריות ומחקרים בהם טוענים ששינה ללא חושך טבעי מוחלט עלול לשבש את מנגנון הביוץ ופוריות האישה [6]

( ראה הערת שולים מספר 3 ).

תרופות– כיום אנשים צורכים יותר ויותר תרופות, בין אם דרך מרשם רופא ובין אם באופן עצמאי, והדבר הפך לנורמה תרבותית מקובלת. הבעיה היא שאנחנו כלל לא מודעים שחלק מתרופות אלה משפיעות על הפוריות. נמצא כי שימוש מופרז וכרוני בסטרואידים, תרופות אנטי דיכאוניות, צמחים, ואף תוספי מזון עלולים להשפיע לרעה על הפוריות (טוקר) .

גלולות למניעת הריון–  הרבה מאוד נשים כיום משתמשות בגלולות לאורך זמן בין אם למניעת הריון ובין אם כטיפול בבעיות הורמונאליות שונות (הסדרת מחזור, אקנה, גידולים ברחם). מעט יודעים שגלולות מרוקנות את מאגרי הויטמינים בגוף והדבר משפיע לרעה על מצב הפוריות (מאמר של סטרלין) (ראה הערת שולים מספר 2 )- ראה טבלה.  לנשים אלה מומלץ לבצע בדיקות דם תקופתיות ואחרות לבירור מצב תזונתי. חשוב ליטול מולטי ויטמינים ו/או תוספי מזון, במידת הצורך תחת פיקוח מקצועי.

התנהגות מינית– בחברה שלנו כיום מקובל יותר לקיים יחסי מין מגיל צעיר יותר ועם יותר פרטנרים. מצב זה מגביר את השכיחות של מחלות המועברות על-ידי פעילות מינית (כלמידיה, זיבה, עגבת, HPV). אחד הגורמים לאי פוריות אצל נשים היא פגיעה בחצוצרות והגורם מספר אחד שפוגע בחצוצרות זה דלקת באגן שבדרך כלל נגרמת ממחלות מין (מאמר של סילבה) . בעיה חמורה בנושא היא שגבר ואישה יכולים להידבק במחלה, ללא פיתוח תסמינים, ולהעבירה הלאה. הדרך היחידה עבור אישה להימנע מסיכון למחלות אלה היא להשתמש בקונדום. 

תת משקל:

ידוע כיום כי ישנו אחוז הולך ועולה של נשים ומתבגרות עם הפרעות אכילה לא מאובחנות ורק כ- 5% מהמקרים מאובחנים עם אנורקסיה או בולימיה. הפרעות אלה גורמות לבעיות פוריות, העדר מחזור, ובקרב אלו שכן נכנסות להריון ישנו סיכון מוגבר להפלה טבעית. בגיל ההתבגרות, עליה ברקמת השומן לקראת קבלת מחזור הינה חיונית ביותר לתפקוד תקין של גוף המתבגרת ופוריותה בהמשך חייה (מאמר של בייטס) .

נשים עם היסטוריה של אנורקסיה עוברות יותר הפלות, ובזמן ההריון נשים הסובלות מהפרעות אכילה, סובלות יותר מאנמיה, בחילות בוקר, בעיות של עלייה במשקל ובעיות של התפתחות העובר (מאמר של סילבה) .

לאישה שיורדת 10-15% ממשקל גופה התקין, תהיה ירידה בהורמונים חיוניים למערכת הרבייה וישנו סיכוי סביר שמחזור הווסת שלה ייפסק.

שומן חיוני: יש מספר שומנים חיוניים שהינם לא רק חשובים אלא גם חיוניים לבריאותינו. מכיוון שגופנו לא יכול לייצרם באופן עצמאי, יש צורך לקבל אותם דרך המזון (ראה טבלה). חומצות השומן מאפשרות לשחלות ובלוטות אחרות בגוף לייצר הורמונים הקשורים לפוריות. הן גם חיוניות לריפוי דופן הרחם ובריאות דופן הנרתיק (מאמר של שאנון עמ’ 12) .

בנוסף, ישנו חלבון המיוצר ע”י תא שומן הנקרא לפטין והוא בעל אפיונים הורמונאליים. מחקרים מראים שישנה חשיבות לרקמה השומנית בגוף האישה לצורך הפרשת הלפטין והשפעתו על מחזוריות תקינה ופוריות האישה. במצבי תת משקל, בהם רקמת השומן נמוכה מהתקין, יש הפרעה בהפרשת הלפטין ובפוריות (קרלסון)  (קוינטון)

עודף משקל:

לפי ארגון הבריאות העולמי, בין 9-25% מהנשים בעולם המפותח סובלות מעודף שומן, אך לפי נתוני ה- CDC (המרכז הלאומי האמריקאי לבקרת מחלות) כיום באמריקה השיעורים מגיעים ל- 57%. העדר ביוץ שקשור להשמנה, עלול לגרום לבעיות פוריות ושיעור גבוה יותר של הפלות. בנוסף לבעיות פריון, אמהות שמנות נוטות הרבה יותר לגדל ילדים שמנים, במיוחד עם רקע של סוכרת הריונית  (קרוסיגנני)  (קרוסיגנני) . הריונות בנשים עם עודף משקל מעלים את השיעורים של לחץ דם גבוה, סוכרת, משקל לידה גבוה, ניתוחים קיסריים,  וליותר תמותה ותחלואה של תינוקות (דוהרטי) .

שומן מסוכן: חלוקת שומן אצל נשים משפיעה על הפוריות, יותר מאשר גיל והשמנה (זאדסטרה) .  שומן ויסצרלי (בטני) מסוכן יותר משומן פריפרי.

יש עדות אפידמיולוגית מוצקה שעודף השמנה תורם להפרעות מחזור, בעיות פוריות, הפלות, עליה בגורמי סיכון בעובר וסכרת. בנוסף לכך עודף שומן יכול גם לשבש את היעילות של טיפולי פוריות. (נורמן) ירידה במשקל אצל נשים שמנות, תורמת לשיפור המאזן ההורמונאלי ושיפור הפוריות (פסקואלי) .

תפקיד הויטמינים והמינרלים בחיי היום יום בכלל והפוריות בפרט

* מצורף למאמר טבלה עם פירוט הויטמינים, תפקידם בכלל בגוף והקשר לפוריות בפרט.

ויטמינים הנם מרכיבים חיוניים לגוף ולבריאות שלנו. הם מוגדרים כמיקרונוטריאנטים מכיוון שהם מגיעים למזוננו בכמויות קטנות אך הכרחיות. הויטמינים משתתפים יחד עם אנזימים (המשמשים כזרזים) בתהליכי חילוף החומרים בגופנו, בלעדיהם אבות המזון שאנו צורכים (פחמימות, חלבונים ושומנים) לא ינוצלו לאנרגיה כראוי.

הקשר בין ויטמינים והורמונים: ההורמונים הנם חומרים כימיים המופרשים במקום אחד בגוף ומשפיעים במקום אחר. פוריות תקינה דורשת הפרשה ותזמון נכון של הורמונים שונים שאחראים לביוץ ולמחזור. ישנו קשר הדוק בין תפקוד הבלוטות והפרשת הורמוני המין לבין אספקת ויטמינים ומינרלים נכונה לגוף. כשיש חוסר ו/או חוסר איזון בויטמינים ומינרלים, נוצר שיבוש במחזוריות ההורמונאלית בגוף, ובכך משפיע על הפוריות. מכיוון שהגוף אינו יכול לייצר ויטמינים בעצמו, ישנה חשיבות מרבית לאספקתם דרך המזון, ובמקרה הצורך דרך תוספי מזון) [7] ראה הערות שולים מספר 2 ו 3).

תת פעילות של בלוטת התריס

סוגים מסוימים של ויטמינים חיוניים ביותר להפקת ההורמון של בלוטת התריס, הבלוטה האחראית לוויסות חילוף החומרים בגוף, אשר חסרונם פוגע קשות בתפקוד הבלוטה. כ 30% מהנשים העקרות שסבלו מתת פעילות של בלוטת התריס, הצליחו להרות לאחר טיפול בהורמון התריס (TSH). אחד הסימפטומים בנשים עם תת פעילות של הבלוטה הינו דימומים כבדים בזמן הווסת ומחזורים קצרים. לאישה עם תת פעילות שנכנסת להריון, יש יותר סיכון להפלה טבעית, לידה מוקדמת ולידת ולד מת [8]( ראה הערת שולים מספר 3)   .

תוספי מזון

באופן אידיאלי, אנו אמורים לקבל את כל הויטמינים והמינרלים החיוניים לנו דרך המזון. במציאות של החיים המודרניים בה מצד אחד דרישות הגוף לויטמינים גובר עם החשיפה למזהמים שלא היו בעבר (זיהום אויר, קרינה סלולארית, קרינה אלקטרומגנטית וכד’) ומצד שני שמים פחות דגש על תזונה בריאה ומזינה (מזון מהיר ומעובד, דיאטות למיניהן וכד’), נוצר מצב של חוסר ויטמינים ונהיה יותר ויותר קשה לספק לגוף את צרכיו למצב אופטימאלי (מאמר של סיבל) (מאמר של בנט) .

בנושא הפוריות: מחקר ראשוני מ- 2004 בדק את ההשפעה של תערובת מסוימת של תוספי מזון על פוריות האישה והסיכוי להיכנס להריון. המחקר הראה כי כעבור 5 חודשים, שליש מהנשים בקבוצת המחקר נכנסו להריון, לעומת קבוצת הביקורת שבה אף אחת לא נכנסה להריון. המחקר מחזק את הטענה שתוספי מזון יכולים להשפיע לחיוב על הגברת הפרוגסטרון לאחר הביוץ ובכך על הגברת הפוריות (מאמר של ווסטפל(.

חשוב לציין כי התוספים אינם מחליפים את המזון השלם, אלא מספקים תמיכה לגוף בלבד. ישנו מקום במצבים מסוימים להמליץ על תוספי מזון, במיוחד לאנשים עם מחלות כרוניות, אנשים בדיאטות המצומצמות בגוון וכמות המזון, אנשים הנוטלים תרופות באופן קבוע אשר מחסלות את מלאי הויטמינים בגוף (כמו גלולות למניעת הריון) ואנשים אשר אובחן בהם חוסר בוויטמין/ מינרל מסוים.

מתי להיוועץ עם איש מקצוע?

האחריות מתחילה בבית- עם עצמנו, עם הערכים שלנו, ועם אורח החיים אותו אנו בוחרים. הבחירות שלנו נוגעות לא רק לעצמנו אלא גם לילדנו, משפחתנו וקהילתנו. ידע ומודעות הם שלב ראשון לקחת אחריות על עצמנו. במידה ואיננו מצליחים או יודעים לטפל בעצמנו לבד, זהו המקום לפנות לאנשי המקצוע.

ישנו מגוון רחב של מטפלים וגישות טיפוליות. על כל אחד לבחון איזו גישה מתאימה לו ולהבין שאין דרך אחת או גישה אחת המתאימה לכולנו.

במקרים של צמחונות, טבעונות, רגישות ללקטוז, רגישות לצליאק, דיאטות מיוחדות וכדומה, מומלץ לבצע בדיקות דם תקופתיות לאיתור חסרים. כאשר יש שאלות ובעיות כדאי ומומלץ לפנות לייעוץ תזונתי לפני הכניסה להריון על מנת להכין את הגוף לקליטת ההיריון, לשמירת העובר ולהנקה.

המלצות לרופא:

כשאישה מגיעה למרפאה עם כאבי מחזור/ היעדר מחזור/ שיבושי מחזור/ בעיות פוריות, יש לברר האם היא לוקחת גלולות למניעת הריון לאורך שנים, והאם היא שומרת על דיאטה מסוימת לאורך זמן כמו טבעונות או צמחונות. בנוסף, מומלץ להפנות אותה לבדיקות דם כדי לזהות אי איזונים כמו: חוסר ברזל, חוסר B12, עודף רמות פרולקטין, תפקוד בלוטת התריס וכד’.

כיום רופא/ מטפל אמור להיות מעודכן ובקיא בהשפעות הסביבה בכלל ועל התזונה בפרט, מכיוון שאלו הגורמים העיקריים המשפיעים על בריאות וחולי.

בארה”ב היום יש מגמה חדשה של פתיחת ערוץ התמחות בתזונה לרופאים מכיוון שהממסד מכיר בקשר ההדוק בין תזונה, אורח חיים ובריאות (מאמר של היימברגר).

מחזוריות בריאה

החיים המודרניים מציבים בפנינו קשיים בקיום אורח חיים בריא. הפוריות שלנו היא דבר ערך עליון אך היא דבר שנלקח כמובן מאליו. כולנו רוצות להאמין שהבריאות שלנו היא טובה, שמערכת החיסון שלנו חזקה ושהמערכת ההורמונאלית שלנו מתפקדת ומאוזנת. העובדה שיש ווסת מפעם לפעם לא אומר שמה שקורה בין ווסת לווסת הוא תקין. ישנה עליה במספר הנשים והמתבגרות כיום הנוטלות “גלולות למניעת הריון” להסדרת מחזור מלאכותי כי באופן טבעי אין להן מחזור סדיר ו/או תקין. לקיחת גלולות או תרופה כלשהי, יכולה להיתפס כפתרון נוח וקל לטווח הקצר, אך נשאלת השאלה- באיזו מידה “אני” לוקחת אחריות על בריאותי ואורח החיים שלי, ובאיזה מידה אני מבינה את הקשרים בין כל הגורמים שנידונו במאמר זה.

מצבים של אי סדירות במחזור, היעדרות מחזור, כאבי מחזור וביטויים של תסמונת קדם ווסתית הם ביטויים של הגוף לאותת שמשהו לא מאוזן/ תקין. מקרים כאלה מזמינים תשומת לב והתייחסות ונותנים לנו הזדמנות ללמוד, לתקן ולאזן מחדש את בריאות ואיזון הגוף.

אנו מוצאות שיש צורך דחוף לתת יותר תשומת לב לנושאים הללו על-ידי אנשי מקצוע וגם על-ידי הציבור הרחב. יש צורך נוסף למחקר מקיף שיוכל לשפוך אור על הבנתנו את הקשר בין תזונה לבין פוריות. אנו מזמינות מטפלים, חוקרים וגם ארגונים עצמאיים לקחת חלק בעשייה זו.

על המחברות:

מיכל שונברון למדה בריאות הציבור וחינוך לבריאות בארץ ובחו”ל. היא בעלת תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH) ומומחית לקידום בריאות קהילתית. (CHES). במשך 20 שנה, מיכל מפתחת תוכניות בקהילה לקידום בריאות האישה.  היא מעבירה סדנאות ב”אוריינות לגוף” והשיטה הטבעית למניעה ולכניסה להריון. מיכל הינה מורה מוסמכת של השיטה הטבעית (ארה”ב) והותיקה ביותר בארץ.  היא מכשירה מנחות ואנשי מקצוע בתחומים הקשורים להעצמה נשית ובעלת גישה הוליסטית לבריאות ולטיפול עצמי.

(כתובת מייל: mschon@netvision.net.il)

דנה שפילמן הינה דיאטנית קלינית. עובדת בביה”ח הדסה- הר הצופים ובמרפאות קופ”ח מכבי. מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה ובסוכרת לסוגיה. בעבר עבדה בשירותי הרווחה במעונות אוטיסטים כמפקחת על שירותי המזון, סטודיו C כדיאטנית וברטורנו מרכז לגמילה מהתמכרויות כמטפלת בהפרעות אכילה. היא מאמינה בתזונה טבעית ובאורח חיים בריא ומפתחת את עצמה בכוון זה אם באופן עצמאי ואם דרך קורסים שונים: צמחי מרפא בביה”ס מירב, המטבח הטבעי של איילת בוקר, קורס רייקי רמה 2.

(כתובת מייל: danarucham@yahoo.com)

1.       Grazi, Richard V.  Overcoming Infertility. A Guide for Jewish Couples. Toby Press, USA and UK. First Edition, 2005, pp. 136-150.

2.       Shannon, Marilyn. Fertility, Cycles and Nutrition. Third Edition. Couple to Couple League International, Inc. Cincinnati, USA, 2001, p.67

3.       Singer, Katie.  The Garden of Fertility. Avery Books (Penguin), N.Y. 2004; pp. 166-197, 158-163.

4.       Manor, Yehuda. Israelis are alive and ill.  Beit Alim, Inc. 1996. pp 149-156

5.       Domar, Alice.  Conquering Infertility. Penguin Books, 2002.  Pp. 271-280, 22-24.

6.       Kippley J. and Kippley S. The Art of Natural Family Planning. Couple to Couple League International, Inc. Cincinnati, Ohio. Fourth Edition. 2003, pp 421-422.

7.       Balch JF and Balch, PA. Prescription for Nutritional Healing. Third Edition. Avery Books, NY, 2000

8.        Murray and Pizzorno.  Encyclopedia of Natural Medicine. Second Edition. Chapter III: Hypothyroidism.  Three Rivers Press, NY. 1998, pp. 558-563.