מאת ד”ר בן פודה שקד 

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-95 של ה-Radiological Society of North America (RSNA) עולה כי תוכנה לניתוח סריקות טומוגרפיה ממוחשבת לבבית (Cardiac CT) הינה בעלת ערך מנבא שלילי גבוה ועשויה לסייע בעיבוד מהיר יותר של החולים המגיעים לחדר המיון עם כאבים בחזה.

החוקרים מסבירים כי עבור חולים המתייצגים עם כאבים בחזה לחדר המיון, האלגוריתם המקובל של בדיקת אק”ג, מדידות חוזרות של אנזימי הלב והדמיית פרפוזיה הינו יקר ואורך זמן, כך שיש צורך לדבריהם בבדיקה מהירה ולא-פולשנית שתשמש למטרה זו. הם מזכירים כי מחקרים קודמים הראו שבדיקת Coronary computed-tomography angiography (CCTA) מתאימה היטב לתפקיד זה. עם זאת, ל-CCTA מספר מגבלות, ואחת מהן הינה הזמינות הנמוכה של מומחים המיומנים בקריאת תוצאות ה-CTA הכלילי מעבר לשעות העבודה המקובלות.

לדברי החוקרים, התוכנה הממוחשבת האמורה עשויה לשחק תפקיד כ’קורא שני’ במסגרת העבודה בחדר המיון, ולפיכך לסייע למומחים המיומנים בקריאת ה-CCTA. הם מדגישים כי התוכנה תהיה זמינה בכל שעות היממה, וכי תדע לנתח מידע גולמי (ללא צורך בהמתנה לשחזורים תלת מימדיים), ובנוסף תוזיל עלויות כתוצאה מהמיון המהיר של החולים.

בכנס הציגה קבוצת החוקרים את הניסיון הראשוני של המרכז הרפואי בו עובדים עם ה-COR Analyzer, תוכנה אשר קוראת ומציגה הדמיית CCTA של סגמנטים של העורקים הכליליים המרכזיים.

במחקר זה, עיבדו החוקרים באמצעות תוכנת ה-COR Analyzer תמונות CCTA מ-115 חולים בסיכון נמוך עד בינוני אשר הגיעו לבית החולים עם חשד למחלה כלילית. החוקרים השוו את התוצאות שהופקו מהתוכנה לפענוח המקובל שבוצע בידי שני מומחים המיומנים בקריאת תוצאות ה-CCTA.

החוקרים מדווחים כי עבור 100 בדיקות אותן ניתן היה לנתח, הניתוח הממוחשב הראה ערך מנבא שלילי של 98%. הרגישות הכוללת של ה-COR Analyzer הייתה 83% והסגוליות עמדה על 82%. החוקרים טוענים כי כל שלושת מדדים אלו של יעילות הבדיקה הינם גבוהים. בנוסף, זיהתה התוכנה חמישה מבין ששת החולים עם היצרות משמעותית אותם זיהו שני המומחים ברדיולוגיה (מהם חמישה היו חיוביים אמיתיים ואחד היה False negative). התוכנה הראתה 16 חיוביים-בשוגג ו-78 שליליים אמיתיים.

החוקרים מציינים כי תוכנת הניתוח הממוחשבת של סריקות ה-CCTA הביאה למספר גבוה של false positives, ובמיוחד כך בקרב חולים עם רבדים מסויידים, וכי לפיכך תוצאה חיובית על פי ה-COR Analyzer תמיד תצטרך להוביל לפענוח נוסף על ידי מומחה. הם מדגישים כי אין בכוונתם להציע כי התוכנה תחליף את הקריאה הקלינית של תוצאות הסריקה, כי אם תסייע בביצוע מיון מהיר יותר של החולים, כך שהקלינאים יכולים להתחיל לחפש מקור אחר לכאבים בחזה מוקדם יותר (באם תוצאת הניתוח הממוחשב הינה שלילית). על אף מגבלותיה של התוכנה, החוקרים סבורים כי היא עשויה לספק מידה של ביטחון לקוראים שאינם מומחים בשלילת היצרות כלילית משמעותית. כך, יקוצר משך השהייה של החולים בחדר המיון, הם מציעים.

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס טוענת כי היא מאמינה של-CCTA הממוחשב הפוטנציאל לשמש בהקשר של חדר מיון, ובמיוחד במרכזים הרפואיים בהם אין בנמצא מומחה ברדיולוגיה סביב השעון. לדבריה, הערך המנבא השלילי שדווח הינו אדיר, והתוצאות הכוללות בשימוש בתוכנה הינן טובות מאוד.

עם זאת, המומחית מתעקשת כי הטכנולוגיה האמורה עדיין איננה מוכנה לשימוש בפועל, וכי יש לתקפה במחקרים גדולים הרבה יותר ולהשוותה לאנגיוגרפיה קורונרית במטרה לקרב את מידת הדיוק שלה לזו של מומחים אנושיים. לדבריה, הרגישות שהגיעה לכדי 83% בלבד- משמע התוכנה פספסה חולה אחד עם מחלת לב כלילית במחקר הנוכחי- הינה מעט מדאיגה.

החוקרים מדווחים כי כעת הם עומלים על עריכת מחקר גדול יותר אשר ימשך זמן רב יותר, ובו חולים יוקצו אקראית לניתוח אנושי אל מול ניתוח ממוחשב, או שבו ה-CCTA הממוחשב ינתח את תוצאות בדיקותיהם של כל החולים בסיכון נמוך עד בינוני המתייצגים עם כאבים בחזה לחדר המיון במשך תקופה של חצי שנה.

מתוך הכנס השנתי ה-95 של ה-Radiological Society of North America (RSNA) שנערך בדצמבר 2009 בשיקאגו, אילינוי.

לידיעה במדסקייפ