דברים לזכרו של בעז גנזבורג ז"ל מאת פרופ' איתמר רז
דברים לזכרו של בעז גנזבורג ז"ל מאת פרופ' עמית עקירוב, עורך ראשי, אתר אי־מד.
בעז נפטר.
הבשורה הזאת העציבה אותי עד מאוד.
בדיעבד, המפגש לכבוד ראש השנה בביתו של בעז כמה חודשים קודם לכן היה בעצם מפגש פרידה מבעז. באותו מפגש ראיתי כמה מצבו הידרדר בתקופה האחרונה ולמרות זאת, כשהתבשרתי על מותו, לא הייתי מוכן לכך.
פטירתו של אדם תמיד מעוררת עצב וצער ולכתו של בעז העלה זיכרונות רבים, אישיים שלי וכאלו שלמדתי מסביבתו ומאחרים שהכירו פנים אחרות וצדדים שונים של בעז, ושעליהם שמעתי רק במהלך השבעה והלוויה.
הפגישה הראשונה שלי עם בעז הייתי בשנת 2005. נפגשנו בבית קפה הסמוך לאוניברסיטת תל אביב. הייתי אז סטודנט צעיר לרפואה ובעז יזם נלהב שהכיר את עולם הרפואה טוב ממני ודיבר את השפה הרפואית באופן שוטף. בעז היה מלא בטחון וגאווה כאשר הציג בפניי את אתר האינטרנט שהקים עבור רופאים, הראשון מסוגו בארץ. זמן קצר לאחר מכן פגשתי גם את כל יתר אנשי הצוות והבנתי שבעז הקים יחידה קטנה ומובחרת כדי לנהל את הפרויקט שיהפוך בהמשך לפרויקט חייו. לאורך השנים היו לנו אינסוף שיחות טלפוניות ופגישות שבהן בעז ביקש להציג רעיונות חדשים להרחבת הפעילויות של האתר ולמתן מענה לצרכים המשתנים של הצוותים הרפואיים.
בעז היה הבוס שלי שנים רבות, אבל משלב מוקדם מאוד היחסים בינינו שינו את הגוון מיחסי עובד־מעביד לידידות ולשיתוף פעולה. בעז הסכים לנסות כמעט כל הצעה ורעיון שהעליתי, החל מהקמת מדור סטודנטים עוד בשנותיי בבית הספר לרפואה ועד פרסום פודקאסטים וובינרים בעידן הקורונה, כשהעולם עבר ממפגשים מדעיים ומכנסים לשיחות זום ולכנסים וירטואליים.
בעז היה שם באבני הדרך החשובות שחוויתי. הוא ליווה אותי לאורך שנותיי בבית הספר לרפואה, הגיע עם דורית ועם נעה לחתונתי, שמח בשמחתי עם לידת בנותיי והיה גאה מאוד כאשר הודעתי לו על קבלת מינוי הפרופסורה. הוא היה ממש כאב הגאה באחד מילדיו.
לאורך השנים נפגשתי עם אינספור אנשי צוותים רפואיים ועובדי חברות תרופות אשר הכירו את בעז ואת אי־מד; כולם התרשמו עמוקות מהידע ומהפעילות של בעז, מהכנות ומהיושרה לצד ההבנה המקצועית. אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שיחסי האנוש של בעז הם אלו שעמדו בבסיס ההצלחה של פועלו לאורך יותר משני עשורים.
בעז נפטר.
בדיוק כפי שתכנן דברים רבים אחריו בחייו, בעז בחר כיצד תיראה הפרידה שלו מהעולם, כולל פיזור האפר, הכנת סרטוני פרידה מבני המשפחה ומהחברים וטקס הלוויה. כאשר צפיתי בסרטוני הפרידה של בעז, אי אפשר היה לפספס את הכותרת הגדולה שהופיעה מאחור: e-Med TV. גם בפרידתו מהעולם הוא דאג להזכיר את פרויקט חייו.
לבעז היה חלק גדול מאוד בחיי במשך כמעט עשרים שנים, והוא יחסר לי מאוד.
נוח על משכבך בשלום.
בחברות, בהערכה ובאהבה,
עמית
עופר בן חורין:
לא ידעתי שבעז היה חולה, מהמגעים שלי איתו, הוא היה אדם מקסים ותמיד נכון לעזור. אשמח לעזור למיזם אם תצטרכו
מיכאל שכטר:
בעז היה איש חזון, איש של עשיה, איש של לימוד עצמי ושל הבנה עמוקה, איש של חינוך וערכים. בועז גייס אותי לסייע באירגון האתר הקרדיולוגי לאיזו תקופה ועשיתי ברצון רב. אני שמעתי בתדהמה על לכתו ומבקש להביע תנחומים כנים למשפחתו היקרה ולבית EMED.
שמעון מיכנובסקי:
כל מי שהכיר את בועז יכול להזדהות לגמרי עם הנאמר. ישר, נעים הליכות, מקצוען ומוערך על כל מכריו.
הכרותנו הולכת שנים אחורה – מאז ימים ספורים אחר עליית משפחתו המדהימה לארץ והוא כבן 3. התמונה הראשונה שלו – פעוט המשתרבב בין רגלי המבוגרים ומתעקש ללחוץ ידי כל גבר מבין אלו שהגיעו לבקרם.
מאז הצטלבו דרכנו לאורך השנים ולמדתי להכירו ולהוקירו. מרבית שנותינו המקצועיות חלקנו באותה תעשיה. למדתי ממנו והערכתי את יושרתו האינטלקטואלית, את נחישותו ואומץ ליבו המקצועי. ניכר שתכונות אלו הוליכו אותו, וביתר שאת מאז התגלתה מחלתו.
אבדה גדולה. יהי זכרו ברוך
זאזא יעקבישוילי:
צר לי מאוד לשמוע על לכתו של איש יקר. בעז עזר רבות לקידום מידע רפואי. היה תמיד מוכן להעלות מדעות לתחומים חדשים. ביוזמה המשותפת שלנו בעז ייסד פינת קרדיו-אונקולוגיה באתר e-med ועזר להפיץ את הידע שהצטבר.
בטוחני שהוא השאיר את e-med בידיים של אנשים שהאמין להם וימשיכו את דרכו.
יהיה זכרו ברוך, הוא יחסר לנו מאד.
ארז קחל:
התעצבתי מאוד לשמוע על לכתו של בועז – איש יקר חביב ואהוב ביותר שהכרתי במסגרת תפקידי כמזכ”ל האיגוד הישראלי לניתוחי לב והוא כמייסד ומנכל אימד. במשך 9 שנות כהונתי עבדתי איתו בצורה שוטפת ובשיתוף פעולה רצוף. איש ישר והגון, תמיד אצלו הכל היה בשמחה ובחיוך, תמיד זמין, תמיד בעד, תמיד שיתופי פעולה, תמיד יזם ותמיד הלך לקראתינו. והכל בחיוך וענווה.
בשם ועד האיגוד לניתוחי לב חזה אנו משתתפים בצער המשפחה
יהי זכרו ברוך
ערן טל-אור:
איש מופלא אחד ויחיד
משתתף בצער המשפחה והחברה
הודה מוצפי:
משתתפות בצער המשפחה על האבל הכבד!
ורדה שביט אוחיון:
כמה מצער.
כל ראיון שלו עם איתמר רז היה שיעור מופתי בידע בצניעות ובסקרנות.
אני ממש בהלם מהידיעה וצר לי שלא נפרדתי ממנו כראוי לו.
מצטרפת לכל הנאמר, ואוסיף כי הוא הראשון שחשב שלרפואת הספורט יש מקום חשוב בעולם הרפואה ושהיא צריכה מדור משלה
תנחומיי למשפחה
נעמה
משתתף בצער המשפחה על האבל הגדול ועל ההפסד האדיר E-MED היה מעיין של מדע רפואי רחב שכל אנשי רפואה שואבים ממנו
פרופסור בועז נפטר אבל ישאר חי בזכרוננו-יהיה זכרו ברוך -תיהיה נשמתו צרורה בצרור החיים
בעז האהוב, מלא אנרגיה ושמחת חיים, דוגמא ומופת לאדם אכפתי ורצון לתרום לסביבתו.
נעים הליכות ותמיד היה לי כיף לעבוד עימו.
כה משמעותי היה ועדיין בעולם הרפואי על אף שלא היה רופא, השאיר את חותמו בהחלט בכל אחד ואחת מאיתנו וגם באתר המופלא הזה אי-מייד.
תמיד יישאר בליבי.
בצער ובתדהמה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!