Atrial Fibrillation

השוואת מקרי דמם לא-מג’ורי עם Apixaban לעומת Warfarin (מתוך Heart)

מניתוח נתוני מחקר ARISTOTLE עולה כי אירועי דמם לא-מג’ורי הינם נפוצים והרבה פחות תדירים עם Apixaban (אליקוויס) לעומת Warfarin (קומדין). דימום לא-מג’וריים בעלי חשיבות קלינית לוו בסיכון מוגבר לתמותה ודימומים מג’וריים בהמשך.

החוקרים כללו במחקר חולים שנטלו לפחות מנה אחת של תרופת המחקר (18,140 משתתפים). דימום לא-מג’ורי הוגדר בנוכחות אירוע דימום ראשון בעל חשיבות קלינית או דימום מינורי, ללא אירוע קודם של דימום מג’ורי.

מהתוצאות עולה כי מקרי דמם לא-מג’ורי היו נפוצים פי 3 יותר מאירועי דמם מג’ורי (12.1% לעומת 3.8%). בדומה לדימום מג’ורי, דימום לא-מג’ורי היה פחות נפוץ עם Apixaban (6.4 מקרים ל-100 שנות-מטופל), בהשוואה ל-Warfarin (9.4 מקרים ל-100 שנות-מטופל) עם יחס סיכון של 0.69.

האתרים הנפוצים ביותר לדימום לא-מג’ורי כללו המטוריה (16.4%), דימום אפי (14.8%), דימום ממערכת העיכול (13.3%),המטומה (11.5%) ושפשופים/אכימוזות (10.1%).  שיעורי התערבות רפואית או ניתוחית היו דומים בחולים עם דימום לא-מג’ורי על-רקע טיפול ב-Warfarin או Apixaban (24.7% לעומת 24.5%). מספר מקרי שינוי טיפול נוגד-טסיות (58.6% לעומת 50%) והפסקה קבועה של תרופת המחקר (5.1% לעומת 3.6%) היה גבוה יותר עם Warfarin לעומת Apixaban.

החוקרים מדווחים על קשר בלתי תלוי בין דימום בעל חשיבות קלינית ובין סיכון מוגבר לתמותה כוללת (יחס סיכון מתוקן של 1.70) ודימום מג’ורי בשלב מאוחר יותר (יחס סיכון מתוקן של 2.18).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות דימום בכל חומרה בחולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול נוגד-קרישה ומציעים כי דימום לא-מג’ורי, כולל דימום מינורי, עשוי בפועל להיות בעל חשיבות רבה.

Heart. 2017;103(8):623-628. 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה